פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון
עפס"פ 6909-01-26
לפני:
כבוד הנשיא יצחק עמית
המערער:
נור בעראני
נגד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על החלטת בית משפט השלום באילת (כב' סג"נ ש' ברגר) מיום 28.12.2025 בת"פ 4329-12-25
בשם המערער:
עו"ד אלעד אלקיס
בשם המשיבה:
עו"ד יאיר חמודות
פסק-דין
ערעור על החלטת בית משפט השלום באילת (סגן הנשיא ש' ברגר; להלן: המותב) מיום 28.12.2025 בת"פ 4329-12-25 (להלן: ההליך העיקרי) שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער.
1. ביום 2.12.2025 הוגש נגד המערער ושני נאשמים נוספים כתב אישום שמייחס להם שתי עבירות של פציעה כשהעבריין מזוין. ביום 15.11.2025, בטרם הוגש כתב האישום כאמור, נעצר המערער לצרכי חקירה ומעצרו הוארך מעת לעת על ידי מותבים שונים. ביום 30.11.2025 דן המותב בבקשה להארכת מעצרו של המערער אשר הוגשה על בסיס הצהרת תובע (להלן: הליך המעצר). במסגרת הדיון עיין המותב בחומרי החקירה, וקבע כי בשל קיומן של ראיות לכאורה קיימת עילה להמשך מעצרו של המערער. בהתאם, האריך המותב את מעצרו של המערער עד ליום 2.12.2025 (להלן: ההחלטה מיום 30.11.2025). כאמור, ביום זה הוגש כתב האישום נגד המערער.
2. ההליך העיקרי נותב לטיפולו של המותב, ועם תחילת הדיון הראשון בהליך שהתקיים ביום 10.12.2025, עתרו המערער ושני הנאשמים הנוספים לפסילת המותב. אחד הנאשמים האחרים טען, כי היחשפות המותב לחומרי החקירה; צפייתו בסרטונים ממצלמת אבטחה מהטלפון הנייד של ב"כ המשיבה, שתוכנם שנוי במחלוקת, ולפי הנטען מתעדים חלקים מביצוע העבירות; וכן החלטתו בהליך המעצר שבגדרה, כנטען, קבע קביעות נחרצות בדבר אשמתו – מקימות עילה לפסילת המותב. המערער הצטרף לבקשת הפסלות, והוסיף וטען כי למותב היכרות מוקדמת ומעמיקה עמו, שכן המותב ליווה אותו כשופט נוער במספר הליכים, ובמסגרת זאת נחשף לתסקירים בעניינו. בנוסף, נטען כי בשל העובדה שהמותב דן בעבר בהליך נזקקות של אחות המערער, המותב מכיר את "נבכי" משפחתו ונחשף לקיומם של גורמי סיכון לעבריינות. המערער טען כי הצטברות נסיבות זו יוצרת חשש ממשי למשוא פנים, ולמצער פוגעת במראית פני הצדק.
3. ביום 28.12.2025 דחה המותב את בקשת הפסלות. בפתח החלטתו, עמד המותב על הכלל שלפיו היחשפות לחומרי חקירה בהליך מעצר בעניינו של הנאשם או היכרות מוקדמת עם נאשם מניהול הליך אחר בעניינו אינן מקימות, כשלעצמן, עילת פסלות. זאת, אלא אם כן המותב נחשף ל"מסה קריטית" של חומר שיש בכוחה להביא לנעילת דעתו. המותב הבהיר כי במסגרת הליך המעצר כל שעשה הוא לבחון קיומן של ראיות לכאוריות ברף הדרוש לשלב זה של ההליך, ובמסגרת החלטתו מיום 30.11.2025 הפנה רק לשני מסמכים וכן לעימותים שקשרו את המערער לביצוע העבירה. בהתאם, המותב קבע שלא נחשף ל"מסה קריטית" של חומר שיש בה להצדיק את פסילתו. המותב הוסיף וקבע כי טענות המערער בעניין הצפייה בסרטונים נטענו בכלליות, אינן נתמכות בתיעוד, וממילא טענות על חשיפה לחומר בלתי קביל ללא פירוט קונקרטי על האופן שבו המידע צפוי להשפיע על דעתו של המותב אינן מקימות עילת פסלות. אשר להיכרותו המוקדמת עם המערער מהליכי הנוער והנזקקות, קבע המותב כי אין "קשר ישיר" בין המידע שנחשף אליו בהליכים אלה לבין ההליך הנוכחי, ובשל כך אין בעצם העובדה שדן בהליכים אלה כדי להקים עילת פסלות בהליך דנן. לבסוף ציין המותב, כי בית המשפט באילת הוא "בית משפט קצה" שבו מכהנים שני מותבים פליליים בלבד, ולפיכך מצב שבו מותב דן במספר הליכים בעניינו של אותו נאשם הוא "אפשרי ושכיח". נוכח כל האמור, דחה המותב את בקשת הפסלות וקבע שלא קמה עילה לפסילתו, אף לא מטעמים של מראית פני הצדק.
4. מכאן הערעור שלפניי, שבגדרו שב המערער על עיקרי טענותיו בבקשת הפסלות. מוסיף המערער וטוען, כי במסגרת הליך המעצר המותב עיין בכלל חומרי החקירה, וכי במסגרת ההחלטה מיום 30.11.2025 קבע בעניינו קביעות נחרצות שמעידות על נעילת דעתו, ומפנה בהקשר זה לכך שהמותב קבע כי "על פי מסמך זה [אחד משני המסמכים שאליו הפנה המותב – י"ע] [...] החשוד 3 [המערער – י"ע] הכה במתלונן באמצעות חפץ בראשו". עוד בהקשר זה טוען המערער, כי במסגרת הדיון בהליך המעצר, המותב "צפה בסרטוני מצלמות האבטחה מהטלפון הנייד של טוען המעצרים", ובכך נחשף לחומרים שיש בהם לנעול את דעתו.
מעבר לכך טוען המערער, כי המותב ליווה אותו במשך כשלוש שנים בבית המשפט לנוער במספר הליכים שעסקו, בין היתר, בשני אישומים של עבירות אלימות שדומות לאלו שמיוחסות לו כתב האישום הנוכחי, ובפרט בביצוע עבירות של תקיפה וחבלה ממשית. זאת, בדומה לכתב האישום הנוכחי שעוסק אף הוא בעבירה של פציעה. עוד נטען, כי במסגרת זאת המותב אף עיין בתסקירים רבים בעניינו. בתוך כך, מפנה המערער לקביעות המותב בגמר הדין בהליכי הנוער בעניינו של המערער לפיהן "בעניינו של הקטין [המערער – י"ע] הוגשו מספר רב של תסקירים", וכן לכך שהמותב ציין כי "הרקע של הקטין מוכר הן לבית המשפט והן לצדדים". המערער טוען, כי אך לאחרונה, ביולי 2025, דן המותב בעניינו בהליך שעסק באי-קיום צו שירות לתועלת הציבור שהמותב הטיל עליו במסגרת אחד ההליכים בבית המשפט לנוער. לטענת המערער, ההיכרות המוקדמת של המותב עמו מהליכי הנוער והנזקקות, בשילוב עם החשיפה לחומרי החקירה בהליך המעצר – יוצרים יחד מסה קריטית שמקימה עילה לפסילת המותב. עוד נטען, שאין במיעוט המותבים בבית משפט השלום באילת כדי להצדיק את דחיית הבקשה; זאת, שכן המותב השני שדן בהליכים פליליים בבית משפט השלום באילת לא דן בהליכים קודמים בעניינו של המערער ואף לא בהליך המעצר. כמו כן, המערער טוען שהעברת הדיון למותב אחר לא תביא לסרבול ההליך, בשל השלב המקדמי שבו הוא מצוי. לבסוף נטען, שיש להעביר את הדיון בהליך למותב אחר ולו בשל מראית פני הצדק.
5. נתבקשה תשובה. לעמדת המשיבה, אין בנסיבות המקרה דנן כדי להקים עילה לפסילת המותב. לצד האמור, ובהגינותה, מציינת המשיבה כי נוכח העובדה שקיים מותב אחר בבית משפט השלום באילת שלו אין היכרות עם המערער, ובשים לב ל"צבר הנסיבות החריג" – אין לה התנגדות במקרה דנן להעביר את הדיון בהליך לטיפולו של המותב האחר באותו בית משפט. זאת, ולו לפנים משורת הדין.
6. לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו ובתשובת המשיבה, ולא בלי התלבטות, הגעתי לכלל מסקנה כי דינו להידחות. כאמור בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, אמת המידה לפסילת שופט מלשבת בדין היא קיומן של "נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט". בנוסף, וכידוע, אין בעצם העובדה שמותב דן בעבר בהליך אחר בעניינו של נאשם, לרבות בהליכי המעצר בעניינו של נאשם עובר לדיון בהליך העיקרי, כדי להקים עילת פסלות (עפס"פ 49436-11-25 רוזנבליט נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (2.12.2025); עפס"פ 9814-09-24 שלם נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (16.12.2024) (להלן: עניין שלם); ע"פ 8490/22 מטר נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (22.12.2022)). בהקשר זה נקבע כי יש לבחון האם החומר שאליו נחשף המותב בהליך האחר עולה כדי "מסה קריטית" שתצדיק את פסילתו, כאשר בבחינה זו יש ליתן משקל, בין היתר, להיקף ולטיב הראיות שאליהן נחשף המותב, לפרק הזמן שחלף ולמידה שבה נצרבו בזיכרונו (עפס"פ 12039-01-25 מאק נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (8.1.2025); ע"פ 5720/24 שמעוני נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (20.8.2024)). בשים לב לעקרונות אלו, איני סבור כי בנסיבות המקרה שלפניי קמה עילה לפסילתו של המותב.
7. כאמור, טענות המערער נשענות על שני אדנים: האחד נוגע לכך שהמותב דן בהליך המעצר, והשני נוגע להיכרות מוקדמת עם המערער מהליכים קודמים בעניינו.
אשר להליך המעצר, אין בידי לקבל את טענת המערער לפיה החלטת המותב מיום 30.11.2025 מלמדת על נעילת דעתו. קביעות המותב בדיון זה – שהיה קצר ותמציתי – התבססו על בחינת ראיות לכאורה בלבד, כנדרש בשלב דיוני זה. העובדה שהמותב ציין כי על פי אחת הראיות קיים חשד לביצוע המיוחס למערער, היא קביעה לכאורית מובהקת; אין בה כדי להעיד על נעילת דעתו של המותב ביחס להליך העיקרי, אף לא בקירוב. ממילא, לא נאמרו בדיון אמירות מהותיות שיש בהן כדי לבסס חשש ממשי למשוא פנים.
ביחס לטענת המערער על צפיית המותב בסרטונים ממצלמות האבטחה, מעבר לנקודת המוצא לפיה שופט מקצועי יודע להפריד בין ראיה קבילה לראיה שאינה קבילה, הרי שהמערער לא הבהיר באופן מספק מהו המעמד של סרטונים אלו, מה הם מכילים, מדוע הם אינם קבילים לשיטתו, וכיצד הם עשויים בדיוק להשפיע על שיקול דעתו של המותב. הלכה היא כי אין די בהעלאת טענות בעלמא לעניין היחשפות המותב לראיות בלתי-קבילות, ועל המבקש את פסילת המותב להבהיר באופן קונקרטי את מהות החומר והשפעתו הצפויה על דעתו של המותב (ע"פ 3466/23 כהן נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (11.6.2023); ע"פ 7513/22 קלש נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (1.12.2022); ע"פ 4736/22 עאזם נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (23.8.2022)). לפיכך, ונוכח הכלל המושרש שלפיו דיון בהליך מעצר אינו מקים כשלעצמו עילת פסלות, אין בטענות המערער לעניין זה כדי להקים עילה לפסילת המותב.
8. אשר לראש השני של טענות המערער, שעניינו בהיכרות המוקדמת של המותב עם המערער מהליכי הנוער ומהליך הנזקקות של אחותו, אף הוא אינו מקים עילת פסלות. בהקשר זה יש להדגיש כי גמר הדין בהליך הנוער ניתן על סמך הודאה מטעמו של המערער, ושלא על סמך בחינת ראיות וקביעת ממצאי מהימנות, ובהתאם לכך תפחת הנטייה לקבוע שמתעורר חשש ממשי למשוא פנים (ע"פ 6909/21 עודה נ' מדינת ישראל, פסקה 21 (18.11.2021); ע"פ 3819/21 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (3.6.2021)). יתרה מזאת, גמר הדין עצמו ניתן עוד בחודש אוגוסט 2024, כשנה וחצי בטרם הגשת כתב האישום הנוכחי. ואילו ההחלטה שניתנה ביולי 2025 – מספר חודשים בטרם הגשת כתב האישום הנוכחי – עסקה אך ורק בהמרת רכיב השירות לתועלת הציבור, ולא היה בה דיון ביחס למעשיו של המערער, או דיון בעבירות האלימות שביצע. המערער בטיעוניו מטעים את העובדה שהמותב נחשף לתסקירים רבים בעניינו. ברם, אין בערעור כל פירוט או תיאור של התוכן המצוי באותם תסקירים שאליהם נחשף המותב, ואף לא מוסבר כיצד יהיה במידע זה כדי להשפיע על שיקול דעתו של המותב או להביא לנעילת דעתו בבואו לדון בהליך דנן. כאמור, שומה על מבקש הפסלות לבסס באופן קונקרטי ופרטני את טיב החומר שלפי הטענה מביא לנעילת דעתו של המותב ולבסס כיצד חומר זה יביא לכך שהמותב לא יכול לדון בעניינו באופן אובייקטיבי. בדומה, אף אין בערעור פירוט כיצד הדיון בהליך הנזקקות של אחות המערער יביא לנעילת דעתו של המותב בבואו להכריע בהליך. בנסיבות אלו, המערער לא הרים את הנטל להוכיח כי המותב נחשף ל"מסה קריטית" שיש בה כדי להביא לנעילת דעתו. המותב הדגיש כי "יבחן את הראיות והטענות בתיק זה לגופן, ללא קשר למידע שנחשף אליו בהליכים אחרים" – וחזקה עליו שכך יפעל.
לכל האמור מתווספת העובדה שעסקינן בבית משפט השלום באילת, שבו מכהנים שני מותבים פליליים בלבד, נתון המהווה אף הוא שיקול רלוונטי לדחיית בקשת הפסלות במקרים מסוג זה (עניין שלם, בפסקה 8; ע"פ 8084/20 חרב נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (26.11.2020)). נתון זה מתקשר גם לעובדה שלמותב היכרות קודמת עם המערער במסגרת הליכי בית משפט לנוער. האפשרות כי שופט בעיר שדה "ילווה" נאשם במספר תחנות במסלול חייו היא חלק מההוויה המקומית בעיר קטנה שבה השופט נפגש עם "שחקנים חוזרים".
9. לבסוף, לא נעלמה מעיניי עמדת המשיבה, אשר הביעה נכונות, לפנים משורת הדין, להעביר את הדיון למותב אחר נוכח "צבר הנסיבות". ואולם, טענת פסלות נבחנת באספקלריה אובייקטיבית ועל פי אמות המידה שנקבעו בדין, ואינה נגזרת מהסכמת הצדדים או מעמדתה של המאשימה. משלא מצאתי כי נסיבות המקרה מקימות חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב, הרי שלא קמה עילה משפטית לפסילתו – אף לא מטעמים של מראית פני הצדק.
10. אשר על כן, הערעור נדחה.
ניתן היום, כ"ד אייר תשפ"ו (11 מאי 2026).
יצחק עמית
נשיא