איב מאק נ. מדינת ישראל

2 בבית המשפט העליון עפס"פ 12039-01-25 לפני: כבוד ממלא מקום הנשיא יצחק עמית המערער: איב מאק נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על החלטתו של בית המשפט השלום בבאר שבע בת"פ 18101-06-24 מיום 1.1.2025 שניתנה על ידי כב' השופט יריב בן דוד; בקשה לעיכוב הליכים בשם המערער: עו"ד אור בן שאנן פסק-דין ערעור על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע (כב' השופט י' בן דוד; להלן: המותב) מיום 1.1.2025 בת"פ 18101-06-24 שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינו של המערער. 1. ביוני 2024 הוגש נגד המערער כתב אישום שמייחס לו, בין היתר, עבירת תקיפה הגורמת חבלה של ממש כלפי בת זוגו (להלן, בהתאמה: ההליך העיקרי והמתלוננת). לאחר הקראת כתב האישום הועבר ההליך לניהולו של המותב, וביום 10.9.2024 התקיים דיון קצר בנוכחות באי-כוח הצדדים, שבסיומו הורה המותב על קביעת דיונים נוספים בהליך. בפתח דיון שהתקיים ביום 1.1.2025 ביקשה באת-כוח המערער להעביר את ההליך למותב אחר, מכיוון שהמותב דן ב"תיק המעצר" בעניינו של המערער "לאחר קבלת תסקיר שירות מבחן, שבו נחשפו פרטים שיש בהם כדי לשנות או להאיר את עמדת ביהמ"ש". עוד ציינה באת-כוח המערער: "לשאלת ביהמ"ש, ביהמ"ש לא דן בראיות לכאורה בתיק". באת-כוח המשיבה הותירה את הסוגיה לשיקול דעת בית המשפט, ובהמשך לכך דחה המותב על אתר את הבקשה לפסילתו. המותב ציין כי הוא "לא זוכר את פרטי תיק המעצר, ככל ודן בו", וכי לפי הנמסר מבאת-כוח המערער אף לא התקיים בפניו דיון לראיות. עוד הודגש כי המערער נמנע מלהעלות את טענת הפסלות בדיון מיום 10.9.2024. 2. מכאן הערעור שלפניי, שבו מציין המערער כי המותב דן בבקשה למעצרו עד לתום ההליכים וקיים דיון במעמד הצדדים ביום 29.7.2024 (מ"ת (שלום ב"ש) 18075-06-24; להלן: הליך המעצר). המערער טוען כי המותב נחשף ל"עמדות הצדדים הנוגע[ות] לראיות בתיק המעצרים", וכן לתסקיר שכולל מידע על התנהגותו ועל הנסיבות שלכאורה הביאו אותו לבצע את העבירות שיוחסו לו; ובנוסף כי באת-כוח המשיבה הגישה לבית המשפט את תיק החקירה. עוד נטען כי חרף הבהרת המותב כי הוא אינו זוכר שדן בעניינו של המערער, הרי שפרטי הדיון בהליך המעצר "ירעננו את זיכרונו"; ולחלופין נטען כי העובדה שהמותב אינו זוכר את המערער אינה מצדיקה את הותרת ההליך העיקרי בטיפולו. מכל מקום סבור המערער כי דעתו של המותב ננעלה ביחס להליך העיקרי, וכי ראוי לפסול אותו ולו מטעמים של מראית פני הצדק. עוד מדגיש המערער כי הוא עצמו לא נכח בדיון שהתקיים ביום 10.9.2024. 3. לאחר שעיינתי בטענות המערער, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות. המבחן לפסילת שופט הוא אובייקטיבי במהותו, ועניינו בשאלת קיומן של נסיבות שמקימות "חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט" (סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט); ע"פ 5494/17 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (3.8.2017)). איני סבור כי נסיבות אלו מתקיימות בענייננו. 4. בפסיקה הובהר כי אף שעדיף שהליכי מעצר וההליך העיקרי יידונו בפני מותבים שונים, העובדה שמותב דן בהליך מעצר בעניינו של נאשם אינה מקימה מניה וביה עילה לפסילתו מלדון בהליך העיקרי – וכי יש להכריע בהקשר זה בכל מקרה לגופו (ע"פ 7270/18 ביטון נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (15.11.2018)). בתוך כך יש ליתן את הדעת, בין היתר, למשך הזמן שחלף מאז הדיון בהליך המעצר; לשאלה אם ובאיזו מידה המותב זוכר את פרטי המקרה; לסוגיות שאליהן נדרש המותב בהליך המעצר, ולקשר בינן ובין הסוגיות שיידונו בהליך העיקרי; וכן לטיב ולהיקף החומרים הבלתי-קבילים שאליהם נחשף המותב בהליך המעצר (ראו, מני רבים: עפס"פ 9814-09-24 שלם נ' מדינת ישראל, פסקאות 8-7 והאסמכתאות שם (16.12.2024); ע"פ 8490/22 מטר נ' מדינת ישראל, פסקאות 11-9 והאסמכתאות שם (22.12.2022); ע"פ 8084/20 חרב נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (26.11.2020)). בענייננו, המותב דן בבקשה למעצרו של המערער עד לתום ההליכים בעניינו, אשר הוגשה בסמוך לכתב האישום בהליך העיקרי. כעולה מפרוטוקול הדיון מיום 29.7.2024, במסגרת הליך המעצר הוגש תסקיר מפורט מטעם שירות המבחן, ובו התייחסות לסיכון שנשקף מהמערער להפרת תנאים מגבילים ולהתנהגות אלימה; ובאת-כוח המערער התייחסה במהלך הדיון לנסיבות חייו של מרשהּ ולמצבו הנפשי. בתום הדיון נתן המותב החלטה שבה פירט על עובדות כתב האישום, וכן התייחס להליך פלילי נוסף שמתנהל נגד המערער (בפני מותב אחר) בגין עבירות אלימות כלפי המתלוננת. המותב הורה בהחלטתו על מעצרו של המערער עד לתום ההליכים, והדגיש בהקשר זה את חומרת המעשים שמיוחסים למערער, את עובדות כתב האישום בהליך הנוסף, ואת הערכת שירות המבחן במסגרת התסקיר. לאחר מכן הועבר המשך הדיון בהליך המעצר למותב אחר. 5. בנסיבות העניין, לא שוכנעתי כי ההתרחשויות בהליך המעצר מקימות חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב. הדיון בהליך המעצר התקיים לפני כחמישה חודשים, והמותב הבהיר כי אינו זוכר את המערער או את העובדה שדן בעניינו בעבר. כאמור, החלטת המותב בהליך המעצר לא כללה ניתוח של חומר הראיות, אלא רק דיון במסוכנותו של המערער ובאפשרות להעבירו לחלופת מעצר. זאת ועוד: אף שתיק החקירה הוגש לבית המשפט בהליך המעצר, המערער לא פירט לאילו חומרים בלתי-קבילים נחשף המותב מתוך תיק החקירה, וכיצד הם צפויים להשפיע על שיקול דעתו (ע"פ 3466/23 כהן נ' מדינת ישראל, פסקאות 9-8 (11.6.2023); ע"פ 7513/22 קלש נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (1.12.2022)). הפרטים שצוינו בהחלטה בהליך המעצר – ובהם תוכן התסקיר ועובדות כתב האישום בהליך הנוסף – אף הם אינם עולים כדי "מסה קריטית" של חומר בלתי-קביל שממנו יתקשה המותב להשתחרר בבואו לדון בהליך העיקרי (ראו והשוו: ע"פ 3121/20 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (4.6.2020); ע"פ 3102/18 אלסנע נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (25.4.2018); ע"פ 8854/00 אלמקייס נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (2.1.2001)). אף אם אניח לצורך הדיון כי פרטים מסוימים עשויים היו להישאר בזיכרונו של המותב – חרף הבהרתו המפורשת כי הוא אינו זוכר את הליך המעצר – "נקודת המוצא הינה, כי שופט מקצועי יוכל להפריד בין הראיה הקבילה לראיה שאינה קבילה" (ע"פ 5647/05‏ גוד-מאן מתכות בע"מ נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (5.7.2005)). 6. אוסיף כי בצדק קבע המותב שיש טעם לפגם במועד העלאת טענת הפסלות. המערער אמנם לא נכח בעצמו בדיון מיום 10.9.2024 – שהוא המועד שבו החל המותב לדון בהליך – אך מעיון במערכת "נט המשפט" עולה כי באת-כוח המערער, אשר נכחה בדיון האמור, ייצגה אותו גם בהליך המעצר; ומכל מקום היה ביכולתו של המערער להעלות את טענת הפסלות בסמוך לאחר הדיון מיום 10.9.2024. חלף זאת המתין המערער קרוב לארבעה חודשים, ובנסיבות אלו התנהלותו אינה עולה בקנה אחד עם סעיף 146(ג) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, שלפיו בעל דין נדרש להעלות טענת פסלות "מיד לאחר שנודעה לו עילת הפסלות" (השוו: ע"פ 4817/22 מלון חוף בע"מ נ' מדינת ישראל, פסקה 11 (23.8.2022)). בשולי הדברים יצוין כי טענת המערער שלפיה בהליכים פליליים יש להסתפק ב"חשש סביר" למשוא פנים, להבדיל מחשש ממשי, אינה תואמת את הוראות חוק בתי המשפט ואין בידי לקבלה. בשים לב לטעמים שפורטו לעיל, לא שוכנעתי כי עלה בידי המערער להוכיח עילה לפסילת המותב, אף לא מטעמים של מראית פני הצדק. 7. הערעור נדחה אפוא, וממילא נדחית בקשת המערער לעיכוב ניהול ההליך בבית משפט קמא עד להכרעה בערעור דנן. ניתן היום, ח' טבת תשפ"ה (08 ינואר 2025). יצחק עמית ממלא מקום הנשיא