מאיר אברהם נ. שר המשפטים

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6604/99 בפני: כבוד השופט ת' אור כבוד השופט מ' חשין כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן העותר: מאיר אברהם נגד המשיבים: 1. שר המשפטים 2. שר הדתות עתירה למתן צו על-תנאי פסק-דין לעותר ילדים קטינים שנושא מזונותיהם נדון בבית המשפט המחוזי. העותר סבר כי הסמכות היא לבית הדין הרבני. הוא העלה טענה זו בפני בית המשפט המחוזי, שדחה טענתו וקבע כי הסמכות נתונה בידיו. על כך הוגש ערעור לבית משפט זה (ע"א 16/98) שנדחה. בעקבות זאת הוגשה על ידו עתירה לבג"ץ שנדחתה על-ידי בית משפט זה בקבעו: "משנדחה ערעורו של העותר תם הסכסוך, אין העותר יכול לשוב ולהעלות את טענותיו בעניין הסמכות, אשר נדחו בפסק דין סופי, במסגרת עתירה לבית משפט זה" (בג"ץ 5302/99). דעתו של העותר לא נחה מפסק הדין, והוא הגיש עתירה נוספת זו ובה הוא מבקש לבטל את פסקי הדין שניתנו בערעור ובבג"ץ ולקבוע כי בית הדין הרבני האזורי ברחובות ידון במזונות הילדים, כשהמשיבים הם הפעם שר המשפטים ושר הדתות. העתירה תמוהה ואלמלא הוגשה על-ידי העותר בעצמו לא ניתן היה להעלות על הדעת עתירה מסוג זה שאין לה עיגון כלשהו בחוק ואין היא מגלה עילה שניתן לדון בה בבית משפט זה. אין לנו אלא להפנות את העותר שוב לפסק-הדין בבג"ץ 5302/99 ומה שנאמר שם יפה לכאן. העתירה נדחית. ניתנה היום, כ"ג בתשרי תש"ס (3.10.99). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 99066040.J01