מאיר אברהם נ. בית הדין הרבני הגדול

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5302/99 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופטת ד' ביניש העותר: מאיר אברהם נ ג ד המשיבים: 1. בין הדין הרבני הגדול בירושלים 2. בית הדין הרבני האזורי רחובות 3. היועץ המשפטי לממשלה 4. שר הדתות 5. אורי מאיר (קטין) 6. שחר מאיר (קטין) 7. צפורה מאיר עתירה לצו על תנאי בשם העותר: בעצמו בשם המשיבה 7: בעצמה פסק דין עניינה של העתירה בשאלת הערכאה המוסמכת לדון במזונותיהם של המשיבים 5 ו- 6, ילדיהם הקטינים של העותר ושל המשיבה 7. לטענת העותר, הערכאה המוסמכת לדון בעניין היא בית הדין הרבני האזורי ברחובות, אשר אישר בשנת 1989 את הסכם הגירושין שערכו ביניהם העותר והמשיבה 7. המשיבה 7 טוענת כי סמכות הדיון היא בידי בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, אליו הגישו המשיבים 5 ו- 6 ביום 8.6.95 תביעה להגדלת מזונותיהם. מחלוקת זו הוכרעה על-ידי בית המשפט המחוזי, אשר בפסק דינו מיום 21.12.97 קבע כי הסמכות לדון בסכסוך נתונה בידיו. על פסק-דין זה ערער העותר לבית-המשפט העליון בע"א 16/98, וביום 12.4.99 נדחה ערעורו. משנדחה ערעורו של העותר, תם הסכסוך. אין העותר יכול לשוב ולהעלות את טענותיו בעניין הסמכות, אשר נדחו בפסק-דין סופי, במסגרת עתירה לבית-משפט זה. אשר על כן העתירה נדחית. ניתן היום, יז באלול התשנ"ט (29.8.99) המשנה לנשיא ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן-מזכיר ראשי 99053020.N02 חכ/