דרגאם עבד אל הבאקי נ. מדינת ישראל

2 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 6573/23 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט י' כשר כבוד השופטת ר' רונן המערער: דרגאם עבד אל הבאקי נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל 2. המתלונן ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בת"פ 55700-09-22 מיום 10.7.2023 שניתן על ידי סג"נ בני שגיא תאריך הישיבה: י"ט באייר התשפ"ד (27.5.2024) בשם המערער: בשם המשיבים: עו"ד עידו רז עו"ד יצחק פרדמן פסק-דין השופט י' עמית: 1. המערער הורשע על פי הודאתו בשוד קשיש בצוותא עם אחר – עבירה לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, וכן בעבירה של שהייה בלתי חוקית בישראל לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 12.8.2022, בסמוך לשעה 02:55, המערער ושותפו פרצו לדירת המתלונן, יליד 1952, ניגשו לחדר השינה והעירו אותו. אחד מהם הצמיד פצירת ציפורניים לצווארו של המתלונן והורה לו להתעורר ולהתיישב, ובהמשך, המערער קשר את ידיו של המתלונן באמצעות חגורה שנמצאה בחדר. המערער ושותפו שאלו את המתלונן היכן הזהב, הכסף והדולרים שברשותו ואיימו עליו כי אם ידבר יפגעו בו. לאחר שערכו חיפוש בבית, יצאו המערער ושותפו מהדירה סמוך לשעה 04:50 עם השלל הבא: 200 גרם זהב, 4 טבעות יהלומים, יהלומים גולמיים, שרשראות זהב, 1,000 דולר אמריקאי, 25,000 שקלים בשטרות ישנים שיצאו מהמחזור וארנקו של המתלונן ובו 800 ש"ח. המערער הוא תושב שטחים ששהה בישראל שלא כדין כל אותה העת. 2. בית המשפט המחוזי השית על המערער 6 שנות מאסר לריצוי בפועל והפעיל שני עונשי מאסר מותנים של עשרה חודשים ושלושה חודשים, בחופף ובמצטבר לעונש המאסר של שש שנים, כך שסך הכל הושתו על המערער 6 שנות מאסר ו-10 חודשים. בנוסף, הושתו על המערער עונשי מאסר על תנאי וכן פיצוי למתלונן בסך 20,000 ₪. על עונש המאסר בפועל ועל גובה הפיצוי נסב הערעור שלפנינו. 3. הענישה הנוהגת בעבירות שוד קשישים מצדדת בהטלת "ענישה ממשית ומרתיעה הכוללת רכיב משמעותי של מאסר מאחורי סורג ובריח" (ע"פ 8515/17 פלוני נ' מדינת ישראל (24.10.2018) שם הושת על המערער עונש מצטבר של 8 שנים ו-3 חודשים בגין מעשה דומה). בתי המשפט הדגישו מזה שנים רבות, פעם אחר פעם, כי "עבירות השוד, ובמיוחד כשעבירות אלו מופנות כנגד קשישים, הינן רעה חולה שחובה על בתי המשפט לעקור משורש" (ע"פ 3307/08 מדינת ישראל נ' טועמי (4.3.2009)). העונש שהושת על המערער אינו חורג כלל מרף הענישה הנוהג (למגמת ההחמרה בעבירה זו וראו, לאחרונה, ע"פ 2796/24 לוי נ' מדינת ישראל (17.4.2024) שם הושת עונש כבד הגם שבנסיבות חמורות יותר). כפי שהדגיש בית משפט קמא בפסק דינו, בגזר הדין ניתן משקל להודאתו של המערער ולחסכון בזמן השיפוטי. 4. על רקע האמור לעיל, נאמר בקצרה כי לא מצאנו ממש בערעור. למערער עבר פלילי מכביד ביותר, וניתן לומר כי תורתו-אומנותו בפריצות לבתים ובמעשי שוד אגב כך. על המערער הושתו תקופות מאסר ממושכות שבמצטבר מגיעות ליותר מ-14 שנות מאסר ובעת ביצוע העבירות נושא ערעור זה, עמדו לחובתו שני מאסרים מותנים. עברו הפלילי המכביד של המערער מחייב הגנה על הציבור ואידך זיל גמור. אף לא מצאנו ממש בערעור על גובה הפיצוי, וטוב היה משלא הוגש כלל. 5. סוף דבר שהערעור נדחה על כל חלקיו. ניתן היום, ‏כ' באייר התשפ"ד (‏28.5.2024). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 23065730_E03.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1