פלוני נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 64897-05-26 לפני: כבוד השופט אלכס שטיין כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ כבוד השופט יחיאל כשר העותר: אולג צ'גובסקי נגד המשיבים: 1. מדינת ישראל 2. המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: בעצמו פסק-דין השופט יחיאל כשר: במסגרת העתירה דנן, מבקש העותר, אשר אינו מיוצג, כי נוציא צו על תנאי אשר יורה למשיבים לנמק "האם המוסד ניסה לגייס את העותר כסוכן" וכן "האם הייתה השלכה מכוונת עקב סירובו להתגייס למוסד על מצבו התעסוקתי של העותר". כמו כן, מבוקש כי יינתן על ידינו צו הצהרתי "בדבר עצם הפגיעה בעותר על ידי רשויות המדינה על מנת שיוכל העותר להגר לארצות הברית מכוח רדיפה על ידי רשויות המדינה בישראל". במסגרת העתירה, טוען העותר כי לאחר שעלה ארצה בתחילת שנת 1992, הוא החל בקורס הכנה למעבר בחינת קבלה ללימודי רפואה, שם פנו אליו "גורמים אשר הציגו עצמם או נחזו להיות קשורים לגורמי המדינה, בבקשה לשיתוף פעולה והפיכתו לסוכן מוסד". העותר טוען כי סירב לפנייה האמורה, וכן כי בתגובה לסירובו האמור ספג קללות ואיומים. לטענת העותר, מאז סירובו הנטען לשמש כסוכן, אירעו מספר אירועים אשר הובילו לפגיעה בו וביכולתו לעסוק במקצוע הרפואה. כך, בין היתר, נטען כי מועמדותו נדחתה על ידי מקומות עבודה שונים הגם שיכולותיו היו טובות יותר משל מועמדים אחרים שהתקבלו למשרות עליהן התמודד; וכן כי במספר מקרים פוטר העותר ממקומות העבודה בהם עבד בשל קיצוצי משאבים, דבר אשר אף הוא קשור, לטענתו, לסירובו הנטען להתגייס למוסד. עוד טוען העותר כי התגלה לו כי שכן שגר מול ביתו עוקב אחריו ומצלם אותו, דבר המלמד, לטענת העותר, כי מדובר בסוכן מוסד שעוקב אחריו; כי במקרה אחר פנה אליו אדם ברחוב ואמר לו כי סופו קרוב, אמירה אשר, לטענת העותר, קשורה לסירובו לשמש כסוכן; וכן כי במקרה נוסף ראה העותר "אסירים בעלי חזות ערבית שמסביבם מאבטחים ישראלים חמושים", כשבהמשך אחד מהם יצא במנוסה מבניין מגוריו וברח לדרך צדדית, דבר המלמד את העותר כי "הוא ניצל מחיסול שהמתין לו בביתו". בעתירתו, מדגיש העותר כי אין בידיו את מלוא המידע באשר לנסיבות קרות האירועים האמורים. על כן, טוען העותר כי בחודש אוגוסט 2025 הוא פנה במכתב לראש המוסד על מנת לקבל מענה לטענותיו האמורות לעיל, אך טרם התקבלה תשובה למכתבו, ומשכך הגיש את העתירה דנן. דין העתירה להידחות על הסף. עיון בנספחי העתירה מעלה כי בכל הנוגע לעצם קרות האירועים האמורים לאחר הניסיון הנטען לגיוסו של העותר למוסד, אלו נתמכים בחלקם בראיות חיצוניות (למשל מכתבי סיום ההעסקה שצירף) ובחלקם נעדרים תמיכה כאמור (למשל בקשר לטענה שעניינה עצם פנייתם של מי שנחזו להיות סוכני מוסד אל העותר בשנת 1992). בהקשר זה, יצוין כי אף בתצהיר שצירף העותר בתמיכה לעתירה נכתב כי האירועים אירעו לפי מיטב ידיעתו ואמונתו של העותר בלבד, וזאת חרף העובדה שמדובר באירועים אשר נטען כי אירעו לעותר בעצמו וכי הוא נכח בעת התרחשותם. חשוב מכך, השאלה העיקרית העולה מן העתירה דנן היא האם יש קשר כלשהו בין סירובו הנטען של העותר לניסיון גיוסו (כך לטענתו) לשמש כסוכן מוסד בשנת 1992 לבין אי אלו מהאירועים שטען העותר כי אירעו (וכאמור, אף בתצהירו אין תימוכין לכך). לטענה זו שבפי העותר – אין ולו בדל ראיה. ודוק: במסגרת העתירה התבקש על-ידי העותר כי יינתן על ידינו צו הצהרתי בדבר רדיפתו על-ידי רשויות המדינה והפגיעה שנגרמה לו על ידן. זאת, מבלי שהובאה ראיה כלשהי המצביעה, ולו לכאורה, על פגיעה או רדיפה כאמור. הנה כי כן, העותר לא ביסס את עתירתו כדבעי, ולא הניח כל תשתית עובדתית שיש בה כדי להקים ולו בסיס מינימלי לסעד המבוקש בגדרה, ומכאן שדינה להידחות על הסף (ראו, למשל: בג"ץ 87014-01-26 פלוני נ' משטרת ישראל, פסקה 4 (1.2.2026); בג"ץ 70681-12-24 פלוני נ' מדינת ישראל (8.1.2025)). מעבר לצורך, באשר למכתבו של העותר אשר נטען כי נשלח על-ידו לראש המוסד בחודש אוגוסט 2025 – די שאציין כי לא הובאה בעתירה כל ראיה לכך שמכתב זה הגיע ליעדו. לעתירה צורף "אישור משלוח בדואר רשום / אקו פוסט", מיום 21.8.2025, ובו מצוין כי הנמען של דבר הדואר הוא "מודיעין הלאומי" (כך במקור). אישור זה אינו מהווה אסמכתא לכך שהמכתב נשלח לראש המוסד, כל שכן התקבל בלשכתו, אלא אך אסמכתא לכך שדבר הדואר, אשר לטענת המבקש כולל את המכתב הנ"ל, נשלח ל-"מודיעין הלאומי" ביום 21.8.2025. סוף דבר: העתירה נדחית בזאת. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות. ניתן היום, ט"ו סיוון תשפ"ו (31 מאי 2026). אלכס שטיין שופט גילה כנפי-שטייניץ שופטת יחיאל כשר שופט