חכמי נ' מדינת ישראל ואח'

2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 63802-12-24 לפני: כבוד השופטת דפנה ברק-ארז כבוד השופט דוד מינץ כבוד השופט יחיאל כשר העותר: יוסף חכמי נגד המשיבות: 1. מדינת ישראל 2. לשכת רישום המקרקעין בירושלים עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד יהושוע ננר פסק-דין השופט דוד מינץ: בעתירה שלפנינו מבקש העותר כי נורה על ביטול הפקעת מקרקעין שנעשתה מכוח סעיף 19 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי הצבור), 1943, בשנת 2008, ואשר נודע למי שטוען לבעלות עליה, שהסמיך את העותר לטפל בעניינו, רק לאחרונה. דין העתירה להידחות על הסף מחמת אי מיצוי הליכים. הלכה היא כי בטרם תוגש עתירה לבית משפט זה, מוטלת על העותר החובה להקדים ולפנות לרשות המוסמכת על מנת לאפשר לה להגיב לטענותיו (ראו למשל מיני רבים: בג"ץ 6631/22 מועלם נ' חברת נתיבי ישראל בע"מ, פסקה 3 (20.10.2022); בג"ץ 29464-10-24 אילוז נ' משטרת ישראל, פסקה 2 (19.11.2024); בג"ץ 60314-09-24‏ חוקתי – חרדים למדינה ולשלטון הציבורי (ע"ר) נ' האגודה לתרבות הדיור, פסקה 2 (31.10.2024)). העותר לא צירף (ב-50 עמודי הנספחים שצורפו לעתירה) כל פניה לרשויות הרלוונטיות לאחר שהתגלה לטענתו דבר הפקעת המקרקעין. אשר על כן, ומבלי להידרש לסוגיית השיהוי, בעתירה שעניינה הפקעת מקרקעין מלפני למעלה מ-15 שנה, הכלל הוא מיצוי הליכים תחילה, ורק לאחר מכן ביקורת שיפוטית אפקטיבית ומתאימה (בג"ץ 112/12 אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' ממשלת ישראל, פסקה 8 (24.5.2012)‏; בג"ץ 2030/20 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' שר המשפטים, פסקה 15 (18.3.2020)). העתירה נדחית. ניתן היום, כ"ד כסלו תשפ"ה (25 דצמבר 2024). דפנה ברק-ארז שופטת דוד מינץ שופט יחיאל כשר שופט