פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 6230/08

פלוני נ. ראש ממשלת ישראל

העותרים ביקשו לקבל תעודות זהות ישראליות או אישורי שהייה ועבודה, בטענה לסכנת חיים בשל שיתוף פעולה עם גורמי הביטחון.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 04/10/2010 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 6230/08 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה מעמד בישראל לסייענים ובני משפחותיהם — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרים ביקשו לקבל תעודות זהות ישראליות או אישורי שהייה ועבודה, בטענה לסכנת חיים בשל שיתוף פעולה עם גורמי הביטחון.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 6230/08

פלוני נ. ראש ממשלת ישראל

העותרים ביקשו לקבל תעודות זהות ישראליות או אישורי שהייה ועבודה, בטענה לסכנת חיים בשל שיתוף פעולה עם גורמי הביטחון.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותרים, בני משפחה של סייען לשעבר, עתרו לבג"ץ בדרישה לקבל מעמד של תושבות או אישורי שהייה ועבודה בישראל, בטענה כי נשקפת סכנה לחייהם בשטחים. המדינה טענה כי העותרים אינם עומדים בתבחינים של המינהלה הביטחונית לסיוע, וכי לאחר בחינה של ועדת המאוימים, לא נמצא כי נשקפת להם סכנה ממשית. במהלך הדיון, הוסכם על מחיקת חלק מהעותרים, והמדינה נדרשה לנמק מחדש את החלטותיה לגבי היתר. לאחר בחינה מחודשת, המדינה עמדה על סירובה. בית המשפט העליון דחה את העתירה, בקובעו כי מדובר בנושאים מקצועיים הנתונים לשיקול דעתן של ועדות מוסמכות, וכי לא נמצאה עילה להתערב בהחלטותיהן המקצועיות המבוססות על מידע מודיעיני.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' רובינשטיין, ס' ג'ובראן, י' עמית
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • פלונים

נתבעים

  • ראש ממשלת ישראל
  • שירות הבטחון הכללי
  • המנהלה הביטחונית לסיוע
  • הועדה לטיפול במאוימים של מתאם הפעולות בשטחים
  • המנהל האזרחי
  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותרים זכאים למעמד בישראל בשל סכנת חיים הנשקפת להם בשל שיתוף פעולה עם גורמי הביטחון.
  • הנמקת ועדת המאוימים לוקה בחסר (לאקונית) ומתבססת על חומר חסוי.
  • יש לפרט את אמות המידה לקבלת אישורי שהייה.
טיעוני ההגנה
  • העותרים אינם עומדים בתבחינים לקבלת סיוע מהמינהלה הביטחונית (למעט עותר 1 שכבר טופל).
  • לא נשקפת סכנה לחיי העותרים בשל חשד לשיתוף פעולה.
  • הרחבת קבוצת המטופלים תטיל נטל תקציבי כבד ותפגע בתפקוד המינהלה.
  • בני המשפחה מנסים להסתפח למשוקם ללא הצדקה.
מחלוקות עובדתיות
  • האם נשקפת סכנה לחיי העותרים.
  • האם העותרים עומדים בתבחינים לקבלת סיוע כסייענים.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • הערכת הסיכון העדכנית של ועדת המאוימים.

הפניות לתיקים אחרים

תגיות נושא

  • סייענים
  • ועדת מאוימים
  • אישורי שהייה
  • ביקורת שיפוטית

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

פגמים בהליך
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 6230/08 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6230/08 בפני: כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט י' עמית העותרים: 1. פלונים נ ג ד המשיבים: 1. ראש ממשלת ישראל 2. שירות הבטחון הכללי 3. המנהלה הביטחונית לסיוע 4. הועדה לטיפול במאוימים של מתאם הפעולות בשטחים 5. המנהל האזרחי 6. מדינת ישראל עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים בשם העותרים: עו"ד טפלו מיכאל יצחק בשם המשיבים: עו"ד שויקה רועי-אביחי פסק-דין השופט א' רובינשטיין: א. עניינה של העתירה בבקשת העותרים כי בית המשפט יורה למשיבים להעניק לעותרים 8-2 תעודות זהות ישראליות, ולחלופין, אישורי שהייה ועבודה קבועים. בנוסף מוסיפים העותרים ומבקשים מבית המשפט, שיורה למשיבים לפרט את אמות המידה לפיהם נקבע מי זכאי לקבל אישורי שהייה בשטחי מדינת ישראל באמצעות הועדה לטיפול במאויימים, ואת אמות המידה לקבלת אישורי שהייה בשטחי מדינת ישראל. ב. בתגובתם מיום 11.4.10 טענו המשיבים כי דין העתירה להידחות על הסף. צוין, באשר לשילובם של העותרים 8-2, הוריו ואחיו של העותר, שלחלקם משפחות משלהם, במסגררתה של המינהלה הביטחונית לסיוע (להלן המינהלה) כי אף לא אחד מן העותרים זולת העותר 1 איננו ולא היה סייען של שירות הבטחון הכללי, ולפיכך אינם עומדים בתבחינים המזכים לקבלת סיוע המינהלה. אשר לעותר 1, צוין כי הוא היה בקשר עם גורמי הביטחון, אשר בעקבותיו החל טיפול המינהלה ברעייתו ובששת ילדיהם שהיו סמוכים על שולחן העותר לעת כניסתו לתהליך השיקום. צוין, כי הרחבת קבוצת המטופלים על ידי המינהלה עלולה לפגוע בתפקודה ולהטיל עליה נטל תקציבי כבד. צוין, כי עניינו של העותר 4 עלה בפני ועדת המאוימים בחודש מאי 2008; ועניינם של העותרים 6-5 בא בפני הועדה במועד התכנסותה בחודש אפריל 2009; בדיוניה החליטה הועדה לדחות את בקשת העותרים 6-4, אשר פנו אליה, למתן היתרי שהיה בישראל, מן הטעם שלא נשקפת סכנה לחייהם בשל חשדות לשיתוף פעולה עם גורמי הביטחון בישראל. בתשובתם לתגובה טענו העותרים בין השאר להתחמקות המשיבים ממתן תשובות, לרבות בשאלה של הענקת זכויות לבני משפחה של סייענים הנמצאים בסכנת חיים. ג. בדיון בפנינו טען בא כוח העותרים כי הנמקת ועדת המאוימים לאקונית, תוך התבססות על חומר חסוי. הודגש, גם כי העותרים ממשפחה מבוססת, והאינטרס הכלכלי אינו זה שהניע אותם לבקש מעמד בארץ. בא כוח המשיבים שב והדגיש כי אין אינדיקציה שהעותרים עומדים בפני סכנה. בתום הדיון בעתירה, התקבלה החלטה שזו לשונה: "בהסכמה יימחקו העותרים 3-2 (הורי העותר). אשר לעותרים 8-4, נוכח חלוף הזמן המסוים ולאקוניות ההחלטות, תשוב ועדת המאוימים ותידרש לעניינם בהקדם ותנמק החלטתה. בא כוח העותרים יוכל להגיש תוך שבועיים עדכון לבקשתו לועדה. אנו חוזרים ומבקשים, כי ההנמקות יהיו מפורטות ככל הניתן כדי לאפשר ביקורת שיפוטית ראויה. עם זאת איננו מביעים דעה באשר להחלטה לגופה. הודעת עדכון מטעם המשיבים תתבקש בתוך שלושה חודשים. תוך 15 יום לאחר מכן יוכלו העותרים להגיב. בעקבות זאת יוחלט אם יש צורך בדיון המשך אם לאו. איננו רואים מקום להידרש לנושא הסיוע". ד. המשיבים הודיעו ביום 27.8.10, בתשובה מעדכנת, כי עניינם של העותרים 7-4 עלה בשנית בפני ועדת המאויימים, והערכת הסיכון העדכנית לימדה כי לא נשקפת סכנה לחייהם בשל חשד לשיתוף פעולה עם גורמי הביטחון; הוסף כי התרשמות הועדה היא שבני משפחה "מנסים 'להסתפח' למשוקם ללא הצדקה". עוד צוין, בכל הנוגע לעותרת 8, כי לא אותר אדם בשם ותעודת זהות כנמסר בעתירה. צוין, כי ככל שיימסר לועדת המאויימים תיעוד בעניינה של עותרת זו, ייבחן הדבר. ה. לא מצאנו מקום להיעתר לעתירה. כידוע יש להבחין בין המינהלה הביטחונית לסיוע, שעניינה שיקום סייענים (ראו בג"ץ 1373/02 פלוני נ' ראש הממשלה (לא פורסם); בג"ץ 7008/07 פלוני נ' משרד ראש הממשלה מינהלת השיקום (לא פורסם)), לבין ועדת המאויימים, שקמה כדי להידרש למי שאינם עונים על אמות המידה של המינהלה כסייענים, אך טוענים לאיום על חייהם באיזור. במקרה דנא שוקם העותר 1, יחד עם משפחתו הגרעינית לעת הרלבנטית, על-ידי המינהלה. העותרים האחרים לא נמצאו ראויים לשיקום כזה, מהיעדר רקע של סיוע לרשויות ישראל. על כן נבחן עניינם באשר לטענת הסיכון, ושאלה זו – כמו שאלות הסיוע – נתונה לבחינתם של גורמי מקצוע -ועדת המאויימים האמורה לבחון ולשקול בקשות המופנות אליה בענין זה (בג"צ 11295/03 פלונים נ' משטרת ישראל (טרם פורסם)). בפני הועדה נפרשו העובדות הנוגעות לענין, ותוצאות הבירור הן כמפורט מעלה. לא מצאנו בטענות העותרים עילה לשנות מקביעותיה של הועדה (בג"צ 7249/04 פלוני נ' ראש ממשלת ישראל (לא פורסם); בג"צ 11445/04 פלוני נ' שר הפנים (לא פורסם)). ו. בית משפט זה פסק באשר לאמות המידה שלפיהן פועלת המינהלה הביטחונית לסיוע, כי הן חסויות (בג"ץ 4458/07 פלונים נ' ראש ממשלת ישראל והאסמכתאות דשם). דומה כי לגבי ועדת המאויימים הדברים דומים, שכן חלק ניכר מעבודתה מבוסס על מידע מודיעיני. עם זאת נחזור על עמדתנו, שכבר בוטאה, כי על הנמקת הועדה להיות ממצה ככל הניתן, וכמובן במקרים מתאימים יוכל בית המשפט לעיין גם בחומר חסוי ככל שתהא הסכמה. ז. אשר על כן איננו נעתרים למבוקש. ניתנה היום, י"ב בתשרי תשע"א (20.9.10). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08062300_T08.doc רח מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il