בועז קטרון נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון עפס"פ 59175-06-25 לפני: כבוד הנשיא יצחק עמית המערער: בועז קטרון נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בראשון לציון בת"פ 53573-04-24 מיום 22.6.2025 שניתנה על ידי כב' הנשיא מנחם מזרחי בשם המערער: בעצמו פסק-דין ערעור על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון (כב' הנשיא מ' מזרחי) מיום 22.6.2025 בת"פ 53573-04-24 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. 1. עניינו של ההליך מושא הערעור דנן בכתב אישום המייחס למערער ריבוי עבירות איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בתמצית, באישום הראשון כנגד המערער נטען כי הגיש לתיק בית המשפט מכתב ובו איומים על שופטת, על עורך-דין (להלן: עורך הדין), על עובדת של עורך הדין ועל קבלן הוצאה לפועל. באישום השני נטען כי המערער שלח מכתבים לדואר האלקטרוני של משרדו של עורך הדין ובהם איומים נוספים על השופטת ועל עורך הדין. 2. ביום 22.6.2025 הגיש המערער, שאינו מיוצג עוד בהליך, בקשה לפסילת המותב. המערער טען כי עורך הדין הוא עד מרכזי בהליך, אשר השתתף יחד עם המותב באירוע מקצועי "אחד לפחות" וכי די בקשר זה כדי "לעורר מראית עין של היכרות מוקדמת שיש בה להשפיע על אובייקטיביות ההליך". עוד באותו יום דחה המותב את הבקשה, בהיעדר חשש ממשי למשוא פנים או כל עילת פסלות אחרת. המותב אישר כי השתתף ביום 11.5.2025 במפגש מקצועי אליו הוזמן על ידי מחוז מרכז של לשכת עורכי הדין, יחד עם משתתפים נוספים ובהם עורך הדין. עם זאת, הבהיר המותב כי אין בינו ובין עורך הדין כל יחסי חברות או קשר מעבר לנושא המקצועי המדובר. לשלמות התמונה יצוין, כי לבקשה מושא הערעור קדמו שתי בקשות פסילה נוספות שנדחו. 3. מכאן הערעור שלפניי, המערער שכאמור אינו מיוצג, טוען כי בשל מראית פני הצדק יש לפסול את המותב מלהמשיך ולדון בהליך. לדברי המערער, למותב ישנה "זיקה מקצועית" עם העד המרכזי בהליך – עורך הדין – מאחר שעורך הדין הנחה מפגש שבו המותב נכח בתור אורח כבוד ומרצה. עוד טוען המערער כי בהינתן שהמותב לא הודיע על המפגש מיוזמתו, נפל פגם חמור בהליך. מעבר לכך, המערער טוען שהחלטת הפסלות חסרה הנמקה מפורטת, וכי קיימות אינדיקציות שהמותב הוזמן להשתתף בכנסים נוספים על ידי עורך הדין. בהמשך, הגיש המערער "תגובה משלימה", הכוללת פרסומים ותמונות מהאירוע, המעידות לטענתו על אופיו הבלתי פורמלי של ה"פאנל" ועל כך שמדובר במפגש אינטימי. 4. לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו, הגעתי לכלל מסקנה כי דינו להידחות אף מבלי להידרש לתשובה. סעיף 77א(א1) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 קובע כי שופט לא ישב בדין מקום שבו: "(1)[...] עד מרכזי, הוא בן משפחה של השופט או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת; (2) יש לשופט ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו [...] או בעד מרכזי [...] ". בהתאם לפסיקת בית משפט זה, מבחן הקרבה הממשית הוא מבחן נסיבתי, ויש לבחון בכל מקרה לגופו אם נוכח התשתית העובדתית הרלוונטית שהונחה לעניין הפסלות קיים חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב (ע"פ 1098/20 אור נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (19.2.2020)). כעולה מההחלטה בבקשת הפסלות, המותב הוזמן למפגש המקצועי על ידי לשכת עורכי הדין, יחד עם משתתפים נוספים, וכדברי המותב אין בינו ובין עורך הדין "כל יחסי חברות ו/או קשר מעבר לנושא המקצועי המדובר". בנסיבות אלו, לא מצאתי כי השתתפותו של המותב במפגש מקצועי כאחד המרצים ב"פאנל" אותו הנחה עד בהליך, ולטובת העניין הנחתי כי עורך הדין עונה להגדרת "עד מרכזי" לפי סעיף 77א(א1) לחוק בתי המשפט, עולה כדי חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב (ראו והשוו: ע"א 5185/19 פלוני נ' פלונית, פסקה 5 (22.9.2019)). בנסיבות העניין אף אין בטענות המערער, כי החלטת הפסלות אינה מנומקת דיה או כי היה על המותב להודיע מיוזמתו על קיומו של המפגש, כדי לשנות ממסקנה זו. אשר לטענת המערער בדבר "אינדיקציות כי השופט מוזמן להשתתף בכנסים נוספים ע"י אותו עד מרכזי", הרי שזו נעדרת ביסוס עובדתי ואינה יכולה לשמש בסיס לטענת פסלות (ע"א 6207/08 THE NORTH FACE INC נ' כוכב הצפון הציוד ומחנאות בע"מ, פסקה 10 (3.11.2008)). מכל מקום, טענה זו וכן הטענה לעיל כי היה על המותב להודיע מיוזמתו על קיומו של המפגש, נטענו לראשונה במסגרת הערעור, מבלי שלמותב ניתנה הזדמנות להתייחס אליהן. משכך, דינן להידחות ולו רק מן הטעם הזה (עפ"ס 31162-01-25 אלרון נ' עליון, פסקה 4 (24.2.2025)). 5. משלא קיים חשש ממשי למשוא פנים, אף לא מצאתי כי מדובר באחד מאותם מקרים "חריגים במיוחד" המצדיקים את פסילת המותב מטעמים של מראית פני הצדק (ע"א 3345/17 סלע נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ, פסקה 14 (20.6.2017)). 6. אשר על כן, הערעור נדחה. ניתן היום, ח' אלול תשפ"ה (01 ספטמבר 2025). יצחק עמית נשיא