THE NORTH FACE INC נ. כוכב הצפון הציוד ומחנאות בע"מ

פסק-דין בתיק ע"א 6207/08 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 6207/08 בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש המערערות: 1. THE NORTH FACE INC 2. THE NORTH FACE (EUROPE) LIMITED נ ג ד המשיבים: 1. כוכב הצפון הציוד ומחנאות בע"מ 2. וי אף ישראל (אפארל) בע"מ 3. דורון מחלב ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בכפר-סבא (השופט ר' אמיר) מיום 30.6.2008, שלא לפסול עצמו מלדון בת.א. 4534/05 בשם המערערות: עו"ד ליעד וטשטיין בשם המשיבה 1: עו"ד זהר פדובה בשם המשיבים 2 ו-3: עו"ד אורן שדמי פסק-דין ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בכפר סבא (השופט ר' אמיר), מיום 30.6.2008, שלא לפסול עצמו מלדון בעניינן של המערערות בתיק אזרחי א' 4534/05. 1. המשיבה 1 הגישה כנגד המערערות, חברות זרות, תביעת פיצויים בבית משפט השלום בכפר סבא בגין הפרה לכאורה של חוזה הפצה בלעדית לשיווק מוצרי THE NORTH FACE בישראל. המשיבה 1 המציאה את כתב התביעה למערערות באמצעות המשיבה 2, שכן לפיה הטענה היא מורשה להנהלת עסקים של המערערות בישראל. המשיבים 2 ו-3 נתבעו בעילות של גרם הפרת חוזה והצגת מצגי שווא כלפי המשיבה 1. 2. תביעת המשיבה 1 הוגשה ביום 11.12.2005. המערערות הגישו מצידן בקשה לסלק את התביעה על הסף, ולחלופין, לעכב את ההליכים בה בשל העדר סמכות בינלאומית לאור תניית שיפוט ייחודית בחוזה לפיה כל סכסוך בין הצדדים יידון בבית המשפט המוסמך בסקוטלנד על-פי הדין הסקוטי. וכן, משיקולי פורום לא נאות. במהלך הדיון בבקשה לסילוק על הסף ביום 28.9.2006 נחקרו המצהירים מטעם המערערות והמשיבה 1. בית המשפט דחה את הבקשה ביום 10.9.2007 בקובעו כי המשיבה 2 היא מורשה להנהלת עסקים מטעם המערערות, כי תנית השיפוט אינה מחייבת את המשיבה 1, אינה ייחודית ואינה חלה על תביעתה. עוד קבע כי בית המשפט הינו פורום נאות לדון בתביעה וכי יש לבית המשפט סמכות בינלאומית לדון בה. על החלטה זו הגישו המערערות בקשת רשות לערער בבית המשפט המחוזי בפתח-תקווה (בר"ע 2924-10-07, אשר נדחתה ביום 30.4.2008 (השופטת א' דודקביץ)). בקשת המערערות לדחות את המועד להגשת כתב הגנה מטעמן עד שתינתן הכרעה בבקשת רשות הערעור, נדחתה. עם זאת, קבע בית משפט השלום, כי אין בהגשת כתב הגנה ובקיום קדם משפט משום ויתור מצד המערערות על טענתן בנוגע לחוסר סמכות בית המשפט, אשר תמשיך להתברר בבקשת רשות הערעור שהגישו. 3. בקשת הפסלות נשוא ערעור זה הוגשה ביום 13.1.2008 על רקע אירועים שהתרחשו, לפי הטענה, בישיבת קדם המשפט מיום 5.12.2007. בפתח הישיבה ביקש בית המשפט לברר מה מצב הדברים ביחס לבקשת רשות הערעור ובנוגע לעצם הסכסוך. בהחלטתו הדוחה את בקשת הפסלות מיום 30.6.2008, הסביר בית המשפט כי מדובר בבירור שנערך כדבר שבשגרה בכל ישיבת קדם משפט בניסיון לצמצם את גדר המחלוקות ולהביא להסכמות בין בעלי הדין. בית המשפט הוסיף כי בבירור כזה, המנוהל באופן לא פורמאלי, בוחנים אפשרויות שונות, סיכויים וסיכונים. במקרה שלפניו, הוסיף בית המשפט, ניסה לברר את מהות המחלוקת שבבסיס בקשת רשות הערעור; מהי גדר המחלוקת, והאם יש צורך אמיתי לעמוד עליה בשאלות הדיוניות או שניתן להתקדם לעצם בירור המחלוקת שבין בעלי הדין. בין היתר הציע בית המשפט לשקול אפשרות שהסכסוך יידון בהליך אלטרנטיבי. בית המשפט הוסיף כי במהלך הדיון הלא פורמאלי עלתה שאלת סמכותו של בית המשפט לדון בתביעה על יסוד מסירה של כתב התביעה, בזמן אמת, לעורך הדין מטעם המערערות. בית המשפט אישר כי הוא שיזם את השאלה, אך הכחיש את טענת המערערות לפיה השתמש במלה "פראייר" כלפי בא כח המשיבה 1, אם לא ימסור את כתב התביעה כאמור. בית המשפט הוסיף כי לא הוגשה בשעתו כל בקשה לתקן את הפרוטוקול, כי הדברים נטענו לראשונה בתצהיר אחרי חודשיים, וכי לא הוגש כל תצהיר על תרשומת מיידית. עוד הוסיף בית המשפט כי ב"כ המשיבה 1 עצמו אינו זוכר שבית המשפט כינה אותו כך, וממילא לא מחה בעניין. לדברי בית המשפט ביטוי זה אינו מתאים לסגנונו. 4. זאת ועוד, המערערות טענו בבקשת הפסלות כי בית המשפט נקט עמדה והתערב לטובת המשיבה 1 בשאלת הסמכות, באופן בו ייעץ לבא כוחה מה עליו לעשות, כאשר העניין היה תלוי ועומד אותה עת בפני בית המשפט המחוזי. ואלם, הוברר כי בקשת רשות הערעור לא התייחסה כלל לשאלת הסמכות, אלא לשאלת שיקול הדעת להפעיל את הסמכות, על בסיס טענות בדבר פורום לא נאות ותניית שיפוט ייחודית. לגופו של עניין הבהיר בית משפט השלום כי לא ייעץ או התערב לטובת המשיבה 1, וכי להתרשמות הסובייקטיבית של בא כח המערערות אין כל בסיס. בהקשר זה יצויין כי בפרוטוקול הדיון מתועד דבר מסירת כתב התביעה על ידי בא כח המשיבה 1 לידי בא כח המערערות באומרו כי הוא מקווה שבכך תסתיים שאלת הסמכות הבינלאומית. בית המשפט ציין שהעלאת טענה לפיה התערב לטובת המשיבה 1 מהווה זלזול מצד המערערות בידע ובתוכניות בא כח המשיבה 1 לעשות כן. בית המשפט הוסיף כי הבקשה הוגשה בשיהוי, חודש ושבוע לאחר ישיבת קדם המשפט, והיה על בא כח המערערות לטעון אותן על אתר. בהתייחס לטענה נוספת של המערערות קבע בית המשפט כי בישיבת החקירות על התצהירים שהתקיימה שנה ומחצה לפני הגשת בקשת הפסלות, לא היה כל פסול וכי ערכאת הערעור דחתה את ההשגות בעניין. לאור כל האמור החליט לדחות את בקשת הפסלות. מכאן הערעור שלפניי. 5. המערערות, בכתב ערעור מפורט, מתארות בהרחבה את הרקע העובדתי לבקשתן. לטענתן, התערבותו של בית המשפט חצתה את גבולות המותר ויש בה כדי להעיד על חתירה לכאורה של בית המשפט "לחסן" את החלטתו מיום 10.9.2007, לפחות בנוגע לשאלת סמכות השיפוט, ולהכשיל את בקשת רשות הערעור שהגישו. יש לדברים, לדעתן, בסיס בדברים שנוסחו לפרוטוקול, שמצוטטים כביכול מפי בא כח המשיבה 1. המערערות מוסיפות כי מסירת כתב התביעה לידי בא כוחן נעשה ביזמתו הבלעדית והפסולה של בית המשפט. ראיה לכך מצאו בעובדה שעורך הדין מסר את העותק היחיד שהיה בידיו, בלא שצורפה לתביעה הזמנה לדין כנדרש. בדיעבד, התברר כי התערבות זו כלל לא היתה נחוצה שכן בקשת הרשות לערער עסקה בתחולת תניית השיפוט ובשיקולי פורום לא נאות בלבד. המערערות טוענות כי יש בנכונותו של בית המשפט לסייע למשיבה 1 להתגבר על שאלת הסמכות הבינלאומית ובנסיונו להשפיע על תוצאות בקשת רשות ערעור תלויה ועומדת, כדי ליצור חשש ממשי בנוגע לאובייקטיביות של בית המשפט באופן המחייב את פסילתו. יתרה מכך, יש לדעתן במעשים אלה של בית המשפט משום התערבות חריגה ובלתי נאותה בהליך האדוורסרי הנהוג בישראל. 6. עוד טוענות המערערות כי אין מדובר באירוע חד פעמי שכן כבר בדיון מיום 28.9.2006 העלה בית המשפט ביזמתו את הרעיון של מסירת כתב התביעה על ידי בא כח המשיבה 1 לידי עד מטעם המערערות. בנוסף, טוענות הן, נטל בית המשפט חלק פעיל וממשי בחקירתו הנגדית של העד מטעמן וחקר אותו חקירת שתי וערב בעצמו. המערערות משיגות על כך שההחלטה בבקשת הפסלות ניתנה בשיהוי, כארבעה חודשים וחצי לאחר שהגישו תשובה לתגובת המשיבה 1. לדעתן, לא חל שיהוי בהגשת הבקשה שכן הבקשה הוגשה חודש ושבוע לאחר ישיבת קדם המשפט מיום 5.12.2007 ובכל מקרה, לפני הישיבה הנוספת. התקופה הקצרה שחלפה מיום ישיבת קדם המשפט ועד להגשת הבקשה היתה נחוצה, לטענתן, לשם דיווח למערערות על ההתרחשויות בדיון, הסבר על אפשרויות הפעולה וביצוען. מכל מקום, הבקשה הוגשה לפני שניתנה כל החלטה אחרת בתיק, בשלביו המקדמיים ביותר של ההליך. המערערות מוסיפות כי בניגוד לאמור בהחלטת בית המשפט, אין מדובר בתחושות ובהתרשמות אישית של בא כח המערערות מהתנהלות בית המשפט, שכן גם בא כוחם של המשיבים 2-3 התרשם כאמור. בהתאם לתצהירים שצורפו לכתב הערעור בית המשפט כן השתמש בביטוי "פראייר" מספר פעמים, אך לא סגנונו הוא שביסוד בקשת הפסלות אלא מעורבותו החריגה בהליך. עוד טוענות המערערות כי מאחר ואין מחלוקת לגבי בנוגע להשתלשלות העובדתית שהביאה למסירת כתב התביעה, אזי אין באי תיקון הפרוטוקול טעם לדחיית בקשת הפסלות. ממילא מדובר היה בדיון לא פורמאלי, שמטבע הדברים אינו מתועד. לאור כל האמור לעיל מבקשות המערערות לפסול את בית המשפט ואם אם תידחה הבקשה, טוענות הן כי מן הראוי להעביר את הדיון לשופט אחר, לאור האווירה עכורה שנוצרה ונוכח מראית פני הצדק. 7. המשיבים 2 ו-3 הגישו תשובתם לערעור בה הודיעו כי הם מצטרפים לנימוקי הערעור. המשיבים מאשרים את העובדות המבססות את עילת הפסלות כפי שהן מתוארות בתצהירים שצירפו. לגופו של עניין טוענים הם כי בית המשפט לא רק ניסה לחלץ הודעה מפי בא כח המערערות כי האחרונות מוותרות על טענותיהן בנוגע לסמכות, אלא גם דירבן במפורש את בא כח המשיבה 1 לבצע מסירה של כתב התביעה לידי בא כח המערערות. בכך , לדעתם, ירד לזירת ההתגוששות ועשה את מלאכתה של התביעה ולמענה, עד כי בית המשפט אמר לבא כח המשיבה 1 כי יהיה "פראייר" אם לא יעשה כן. התנהגות זו, כך נטען, יוצרת את הרושם שבית המשפט ניסה להשפיע על תוצאותיו של ערעור תלוי ועומד, ויתקשה לבצע תפקידו באובייקטיביות הנדרשת. 8. בהסכמת בעלי הדין הגישה המשיבה 1 את תשובתה באיחור. לדעתה יש לדחות את הערעור ולחייב את המערערות בהוצאותיה. המשיבה 1 טוענת כי הערעור מופרך וחסר יסוד, והוגש כניסיון נוסף להתיש אותה, לבזבז את זמנה ולדחות את בירור התביעה ככל הניתן. המשיבה 1 מוסיפה כי קשה להשתחרר מהרושם שהמערערות הגישו את הערעור בשל חוסר שביעות רצונן מהחלטות בית המשפט בתביעה ומאופן ניהול הדיון על ידו, והשאיפה לנסות מזלן אצל שופט אחר. לגופן של טענות טוענת המשיבה 1 כי אשר לאירועים שהתרחשו בישיבת קדם המשפט מיום 5.12.2007, אין מדובר אלא בהתרשמות אישית ובתחושותיו של בא כח המערערות, אשר אין להם כל זכר בפרוטוקול הדיון והמערערות לא הגישו כל בקשה לתקנו. המשיבה 1 מוסיפה כי הטענה לפיה ניסה בית המשפט לברר מהן הטענות שהעלו בבקשת רשות הערעור אינה נכונה; בית המשפט גם לא ניסה לשכנע את בא כח המשיבה להצהיר דבר לפרוטוקול והמשיבה אינה זוכרת שבית המשפט השתמש במלה "פראייר". המשיבה מוסיפה כי בקשת רשות הערעור לא עסקה בהמצאה למנהל מורשה בעסקים, וממילא, בית המשפט לא ניסה ולא יכול היה להשפיע על תוצאות הבקשה בעניין זה. 9. המשיבה 1 דוחה גם את הטענה לפיה גם בדיון בבקשת הסילוק על הסף מיום 28.9.2006 חרג בית המשפט מתפקידו, שכן הטענה הועלתה יותר משנה לאחר שנודעה למערערות, לטענתן, עילת הפסלות. לדעת המשיבה 1, בית המשפט לא התערב יתר על המידה בחקירת העד היחיד מטעם המערערות. חקירתו הנגדית של עד זה נפרשה על למעלה מ-60 עמודי פרוטוקול והיתה רצופה סתירות ותמיהות. לכן קם הצורך של בית המשפט להתערב בחקירתו של העד לשם חשיפת האמת והבנת הדברים. המשיבה 1 מוסיפה כי בית המשפט לא התמהמה בהכרעה בבקשת הפסלות. לסיכום, מבקשת המשיבה 1 לדחות את הערעור שכן אין בחוסר שביעות הרצון מצד המערערות מאופן ניהול הדיון על ידי בית המשפט וההחלטות שניתנו על ידו ו/או התערבות בחקירה הנגדית, כדי להוות עילה לפסול את בית המשפט. המערערת מוסיפה כי יש לדחות את הטענת המערערות בדבר מראית פני הצדק, שנטענה בעלמא. 10. לאחר עיון בהודעת הערעור על נספחיה, בתצהירים, בהחלטת בית המשפט ובתשובות המשיבים הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הערעור. אפילו אם אצא מנקודת הנחה כי לא חל שיהוי בהגשת בקשת הפסלות - ואיני סבורה כך - הרי שדין הערעור להידחות מבחינה עניינית. ראשית, הנחה היא כי פרוטוקול הדיון משקף את שאירע במציאות, ועל הטוען לפסלות הנטל להפריך הנחה זו. הפרוטוקול מהווה יסוד לבחינת מהימנות הטענות נגד בית המשפט באשר לאופן התנהלות הדיון. בלא עיגון בפרוטוקול יקשה הדיון בערעור, שכן בית המשפט שלערעור אינו יכול להסתמך לעניין זה על תורה שבעל פה. עיון בפרוטוקול הדיון שצורף להודעת הערעור מעלה כי אין זכר להתבטאות הנטענת של בית המשפט וכאמור, לא הוגשה בקשה לתיקון פרוטוקול. בנסיבות אלו, משלא הגישו המערערות בקשה לתיקון הפרוטוקול, מתבססות טענותיהן בהקשר זה אך על גרסתן, אליה הצטרפו המשיבים 2 ו-3 ובא כוחם, בנוגע לדברים שנאמרו ועל התחושה שיצרו הדברים שנאמרו על ידי בית המשפט. במקרה דנן, יתכן שהיו אלה, אמנם, התבטאויות מיותרות של בית המשפט ונאמרו דברים שלא היה להם מקום. ואולם, מהחלטת בית המשפט עולה כי היו אלה חילופי דברים שנאמרו באווירה לא פורמאלית בשלב הבירור שלפני הדיון. מדובר, אפוא, בהליכים לא פורמאליים שאינם יוצאי דופן בשגרת חיי המעשה של בתי המשפט בשלבים מוקדמים של הטיפול בתיק, לפני הדיון גופו, לצורך עדכון. יחד עם זאת, גם במעמד זה על בית המשפט להיזהר בדבריו ולנהוג במידת האיפוק והריסון הנדרשת ומן הראוי היה לנהוג כך גם בנסיבות העניין הנדון. לעצם הדברים המיוחסים לבית המשפט בערעור זה, הרי נקבע בעבר כי חשדות, תחושות והשערות הנעדרים בסיס עובדתי מעבר לאמירתם, אינם יכולים לשמש בסיס לטענת פסלות (ראה: ע"א 1280/08 פלוני נ' פלונית (לא פורסם, 7.4.2008); ע"א 8253/07 פלוני נ' פלונית (לא פורסם, 30.3.2008); ע"א 4690/07 א ס (קטין) נ' או.פי.אס.איי (שינוע בינלאומי) בע"מ (לא פורסם, 28.10.2007);; ע"א 2632/07 יפתח דבוש נ' זיתן מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ (לא פורסם, 27.3.2007); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 175 (2006)). 11. שנית, מעצם היות הבקשה לפסלות שופט בקשה המטילה צל כבד על שופט אישית ועל מערכת השפיטה, מתחייבות ראיות משמעותיות לשם הוכחת קיומה של עילת פסלות. היעדר ביסוס ותיעוד בפרוטוקול של טענות הטוען לפסילה, עלול לפעול לרעתו, במובן זה שבקשתו, ובמיוחד ערעורו, יהיו חסרי תשתית עובדתית מספקת (לעניין זה ראה, בין היתר: ע"א 7462/06 פלונית נ' פלוני (לא פורסם, 19.3.2007). מה גם שהשימוש בביטוי הנ"ל נדחה והוכחש מכל וכל על ידי השופט (ראה ע"א 1484/08 פלונית נ' פלוני, לא פורסם, 17.6.2008). לבסוף, יש לדחות את טענת המערערות בדבר פסלות בית המשפט מלדון בעניינן מכוח מראית פני הצדק. הלכה פסוקה היא כי אין מקום להרחיב את השימוש בטענת מראית פני הצדק, אם וככל שיש לה מקום, לכל מקרה בו נטענת טענת פסלות שאין לה בסיס אובייקטיבי ממשי, שאם לא כן, נרוקן מתוכן את הלכות הפסלות שפותחו בבית משפט זה (ראה ע"א 4064/07 רחל גוליר נ' בית חולים "מאיר" (לא פורסם, 8.7.2007); ע"א 2104/07 בן ציון ראובני נ' סהר ציון (הראל) חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 3.6.2007); ע"א 4518/99 אורלוב נ' בנק הפועלים בע"מ (סניף הקריה) (לא פורסם, 8.8.1999); ע"פ 28/98 אסרף נ' בן דורי (לא פורסם, 2.3.1998)). נראה, אם כן, כי אין מדובר אלא בחששן של המערערות כי אופן ניהול הדיון והחלטות בית המשפט מצביעים על קיום משוא פנים כלפיהן. עם זאת, החשש הנטען אינו יוצא מכלל חשש סובייקטיבי גרידא, אשר אינו מקים עילת פסלות (ע"א 7857/04 צ'רטוק נ' וינקלר (לא פורסם, 7.12.2004); ע"א 3484/01 באן נ' באן (לא פורסם, 28.6.2001); יגאל מרזל, בעמוד 115). לאור כל האמור לעיל דין הערעור להידחות. המערערות ישלמו למשיבה 1 ­הוצאות בסך של 10,000 ₪. ניתן היום, ה' בחשון התשס"ט (3.11.2008). ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08062070_N01.doc דז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il