מפלגת זהות- תנועה ישראלית יהודית נ. מבקר המדינה

3 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 59/19 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת ע' ברון העותרים: 1. מפלגת זהות – תנועה ישראלית יהודית 2. דוד שפיץ 3. אברהם אלברט שמעון לוי נ ג ד המשיב: מבקר המדינה עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד יסכה בינה; עו"ד שמחה רוטמן בשם המשיב: עו"ד ד"ר יובל רויטמן; עו"ד הדס ערן פסק-דין השופטת ע' ברון: 1. פרק ב לחוק המפלגות, התשנ"ב-1992 (להלן: החוק או חוק המפלגות) מסדיר את נושא מימון הבחירות המוקדמות ("פריימריז") בקרב מועמדי מפלגות. עניינה של העתירה שלפנינו הוא בסעיף 28ח(א) לחוק המפלגות, המורה כי "מועמד לא יקבל תרומות למימון התמודדותו בבחירות מקדימות ולא יוציא הוצאות, בשווי כולל העולה על הסכומים המפורטים להלן, לפי מספר בעלי זכות הבחירה באותן בחירות מקדימות". בהתאם לכך, בסעיף קבועים סכומים מרביים לקבלת תרומות ולהוצאת הוצאות, כנגזרת של מספר בעלי זכות הבחירה במפלגה, כדלקמן: מספר בעלי זכות הבחירה הסכום הכולל (1) עד 50 לעניין תרומות – 0 שקלים חדשים; לעניין הוצאות – 5,690 שקלים חדשים; (2) 51 עד 9,999 5,690 שקלים חדשים ועוד 15 שקלים חדשים לכל בוחר מעל ל-50 בוחרים; (3) 10,000 עד 99,999 176,210 שקלים חדשים ועוד 2.75 שקלים חדשים לכל בוחר מעל ל-10,000 בוחרים; (4) 100,000 ומעלה 460,420 שקלים חדשים ועוד 2 שקלים חדשים לכל בוחר מעל ל-100,000 בוחרים. העותרת בעתירה שלפנינו היא מפלגה המבקשת להתמודד בבחירות לכנסת ה-21, ולדבריה בימים אלה ממש היא מנהלת "בחירות מוקדמות פתוחות" – והכוונה היא לבחירות שבהן רשאי להצביע כל מי שהוא בעל זכות בחירה במדינת ישראל, ללא תנאי מוקדם של חברות במפלגה. העותרים 2 ו-3 הם מועמדים בבחירות המוקדמות. לדברי העותרת, על פי תקנון המפלגה הבחירות המוקדמות מתקיימות בשני שלבים: בשלב הראשון נערכות בחירות פנים מפלגתיות, שבהן נבחרים על ידי חברי המפלגה 15 מועמדים; בשלב השני נערכות בחירות פתוחות, שבהן מדורגים אותם 15 המועמדים שנבחרו בבחירות הפנימיות – וזאת באמצעות מערכת ממוחשבת, שהושקעו בה מאות אלפי שקלים. על פי האמור בעתירה שיטת הבחירות הפתוחות היא שיטה ייחודית שטרם הונהגה בישראל, ומהווה "בשורה של ממש" לכל מי שמאס בכך שהכוח הפוליטי מרוכז בידי קבוצה מצומצמת של אנשים ומעוניין בפוליטיקה "נקייה". 2. לגישת העותרים, בהינתן שבבחירות המוקדמות במפלגה רשאים להשתתף כלל אזרחי ישראל בעלי זכות בחירה – חישוב ההוצאות וההכנסות המותרות לכל מועמד צריך להיעשות בהתאם למספר הזכאים להצביע, קרי: למעלה מ-6,000,000 מצביעים. על יסוד האמור, העותרים סבורים כי תקרת ההוצאות וההכנסות של המועמדים לבחירות מוקדמות לבחירת מועמדי המפלגה לכנסת ה-21 צריכה לעמוד על 12,553,164 ש"ח לכל מועמד. העותרת פנתה בכתב בנדון למשיב ביום 14.3.2018, וביום 1.5.2018 נענתה כי תקרת ההוצאות וההכנסות היא נגזרת של מספר חברי המפלגה, ועוד הובהר כי "זאת, באופן המתיישב עם הוראות החוק ועם הנחת היסוד שבבסיסו, שלפיה קביעת מועמדיה של מפלגה תתבצע ע"י המפלגה עצמה, חבריה ואורגניה – ולא ע"י גורמים מחוצה לה". ביום 14.7.2018 חזרה העותרת ופנתה למשיב בנדון, ופנייה זו נדחתה אף היא ביום 17.7.2018. עתה, בחלוף למעלה מ-5 חודשים, הגישו העותרים את העתירה דנן, ובה הם עותרים למתן צו על תנאי המורה למשיב להנחות את העותרת להעמיד את תקרת ההוצאות וההכנסות של המועמדים בבחירות המקדימות במפלגה על 12,553,164 ש"ח לכל מועמד; ולחלופין להורות למשיב לקבוע כי כאשר מדובר בבחירות מקדימות פתוחות, לא חלה הגבלה כלשהי על סכום ההוצאות וההכנסות לכל מועמד. 3. לאחר עיון בעתירה ובתגובה לה, הגענו לכלל מסקנה כי דינה להידחות על הסף – הן מחמת שיהוי והן בהעדר עילה להתערבותו של בית משפט זה. ראשית לעניין השיהוי. כפי שכבר צוין, תכתובת בנושא תקרת ההוצאות וההכנסות למועמדים הוחלפה בין הצדדים לראשונה בחודשים מרץ, מאי ויולי 2018 – ומאז ועד להגשת העתירה דנן, חלפו זה מכבר למעלה מחמישה חודשים. מדובר בשיהוי נכבד, במיוחד שעה שעסקינן בעתירה בנושא בחירות: "בית משפט זה חזר ושנה, כי בכל הנוגע להליכים שעניינם בחירות, אף שיהוי קצר די בו כדי להוביל לדחייתה של העתירה. על כן, המבקש להשיג על החלטה ביחס לבחירות נדרש לפעול במהירות ובזריזות... הטעם העומד בבסיסה של הלכה זו הינו הצורך למנוע שיבוש בהליך הבחירות ולהקפיד כי הבחירות תיערכנה במועדן" (ראו: בג"ץ 6437/05 ג'בארה נ' שר הפנים, סעיף 6 (23.8.2005); כן ראו, למשל: בג"ץ 4850/18 חרמון התנועה לשוויון זכויות ומנהל תקין נ' שר הפנים (25.7.2018)). זאת ועוד: העתירה הוגשה בעיצומן של הבחירות המוקדמות למפלגה, ערב הבחירות הפתוחות (עתידות להתקיים ביום 29.1.2019), ורק לאחר שהסתיים זה מכבר השלב הראשון (הבחירות הפנימיות). די בכך כדי להורות על דחיית העתירה על הסף. 4. שנית, יש לדחות את העתירה אף בהעדר עילה להתערבותנו. במסגרת תגובתו לעתירה עמד המשיב על כך שחוק המפלגות כולל שורה של הוראות המחילות מגבלות של ממש על היקף ההכנסות וההוצאות המותרות למועמדים בבחירות מוקדמות – וזאת בין היתר במטרה להבטיח את השוויון בין המועמדים, וכן את השוויון בין המפלגות השונות (ההגבלות מונעות אף את ניצול כספי הבחירות המוקדמות לתעמולה לטובת המפלגה בבחירות הכלליות). ברי כי הפרשנות המוצעת על ידי העותרים להוראת סעיף 28ח לחוק המפלגות מאיינת את המגבלות הללו ואת תכליתן, ואימוצה אף מוביל לתוצאה שיש בה אבסורד של ממש. על פי חישוב שערך המשיב, בהתאם למספר בעלי זכות הבחירה במפלגה עומדת תקרת ההוצאות וההכנסות של כל אחד מן המועמדים בבחירות המוקדמות על כ-40,000 ש"ח; בעוד שבהתאם לגישת העותרים, כל אחד מהמועמדים הללו זכאי לתקרה של כ-12,000,000 ש"ח – כלומר יותר מפי 300 מהתקרה שנקבעת לפי מספרם של בעלי זכות הבחירה במפלגה. פרשנות זו אינה סבירה ואינה מתיישבת עם שורת ההיגיון, וגם בשל כך דינה של העתירה להידחות. 5. סופו של דבר, אנו מורים על דחיית העתירה על הסף. לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"א בשבט התשע"ט (‏17.1.2019). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת 19000590_G04.docx זפ 1