עלי אבו דייה נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש ואח'

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5896/24 לפני: כבוד השופטת יעל וילנר כבוד השופט עופר גרוסקופף כבוד השופט יחיאל כשר העותרים: יאסר חליל עלי אבו דייה נגד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל באיו"ש 2. הוועדה לבחינת תפיסת רכוש עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד ראובן טקו בשם המשיבים: עו"ד אסתר אוחנה פסק-דין השופטת יעל וילנר: 1. בעתירה שלפנינו, מבקש העותר כי נורה על ביטול החלטת המשיבה 2, הוועדה לבחינת תפיסת רכוש והיתכנות החרמתו (להלן: הוועדה) מיום 10.6.2024, במסגרתה המליצה למשיב 1, מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון (להלן: המפקד הצבאי), להחרים את הטובין של העותר שנתפסו על ידי כוחות צה"ל. רקע וטענות הצדדים בתמצית 2. העותר הוא פלסטינאי תושב יהודה ושומרון. ביום 22.1.2024 תפסו כוחות צה"ל טובין השייכים לעותר: רכב מסוג 'יונדאי', וסכום כסף בסך 28,100 ש"ח. לטענת המשיבים, התפיסה נעשתה בעקבות מידע מודיעיני שלפיו העותר קיבל כספים כתגמול בעד עבירות טרור שביצע. במועד התפיסה נמסרה לעותר 'הודעה בדבר תפיסת טובין' המפרטת, בין היתר, את הרכוש שנתפס וכן נכתב בה כי עילת התפיסה היא זיקה להתאחדות בלתי מותרת. 3. בהמשך לכך, ביום 8.2.2024 הגיש העותר השגה לוועדה הפועלת מכוח סעיף 62א לצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה ושומרון) (מס' 1651), התש"ע-2010 ובהתאם להוראות שבתקנות בדבר הוראות ביטחון (סדרי עבודתה של הוועדה לבחינת תפיסת טובין) (יהודה ושומרון), התשע"ז-2017. בהשגתו, טען העותר כי לא נמסרו לו הנימוקים לתפיסת הרכוש; כי לא נחקר בנוגע לעבירות כלשהן; וכי אין עילה לתפיסת הרכוש שהגיע אליו ממקורות חוקיים. יצוין כי בעקבות ההשגה, נמסר לעותר ביום 1.4.2024 מכתב עדכון המבהיר כי העילה בגינה נתפסו הטובין היא קיומו של מידע לפיו קיבל לידיו כספים כתגמול עבור עבירות שביצע, בשונה מהעילה שצוינה בהודעה בדבר תפיסת טובין – זיקה להתאחדות בלתי מותרת; עוד נמסר לעותר, כי הוא רשאי להעלות טענות נוספות לפני הוועדה בעקבות האמור במכתב. 4. ביום 17.4.2024 קיימה הוועדה דיון בהשגה ובסופו החליטה על קיום דיון נוסף במועד מאוחר יותר על מנת לקבל השלמות מגורמי המודיעין. ביום 10.6.2024 התקיים הדיון הנוסף בהשגה ובסופו, לאחר שעיינה בחומר חסוי שהוצג לה, החליטה הוועדה להמליץ למפקד הצבאי "על החרמת הטובין בשל קבלת כספים על ידי העותר כתגמול בעד ביצוע עבירות". יצוין כי עד כה טרם התקבלה החלטה סופית של המפקד הצבאי בדבר החרמת הטובין התפוסים. 5. ביום 18.7.2024 הוגשה העתירה דנן. במסגרתה, טוען העותר כי הוועדה לא בדקה את טענתו לפיה הטובין שנתפסו הגיעו לידיו ממקורות לגיטימיים, וכי התפיסה נועדה למעשה להעניש אותו בשנית על עבירות שריצה את עונשו עליהן זה מכבר. המשיבים, מנגד, טוענים כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת היותה מוקדמת, שכן טרם ניתנה החלטת המפקד הצבאי בעניין ההחרמה. בתשובת העותר לתגובת המשיבים, נטען כי תגובתם נועדה "למשוך זמן" ו-"להתחמק" מאחריות למתן תשובות לעתירה, וכי מכל מקום, יש לראות בהימנעות המפקד הצבאי מלתת החלטה עד כה, "כסירוב ללא מתן נימוקים". דיון והכרעה 6. לאחר עיון בטענות הצדדים מזה ומזה, באנו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת היותה מוקדמת. 7. החלטת הועדה הנתקפת במסגרת עתירה זאת הינה בגדר המלצה בלבד שניתנה למפקד הצבאי על ידי הוועדה. ויודגש – המפקד הצבאי הוא המחזיק בסמכות ההחרמה, והוא, כאמור, טרם נתן את החלטתו הסופית בנדון. כידוע, בית משפט זה לא יידרש לעתירה המוגשת בטרם השלימה הרשות המוסמכת את הליך קבלת ההחלטה; זאת, הן מטעמים של הפרדת רשויות, הן משום שההחלטה הסופית עשויה לייתר בסופו של דבר את הדיון בעתירה, או למצער, לחדד ולמקד את המחלוקת בין הצדדים (וראו: בג"ץ 3996/24 הילאנה נ' המפקד הצבאי באזור הגדה המערבית (6.8.2024); בג"ץ 5932/19 נתשה נ' המפקד הצבאי לאזור הגדה המערבית (15.9.2019)). 8. אשר על כן, העתירה נמחקת אפוא בזאת. טענות העותר שמורות לו, והוא יוכל להעלותן לאחר שתתקבל החלטה סופית על ידי המפקד הצבאי. חזקה על המפקד הצבאי כי ההחלטה תתקבל בהקדם, בשים לב למועד מתן המלצת הוועדה. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ניתן היום, ו' תשרי תשפ"ה (08 אוקטובר 2024). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט