יעקב בן יששכר נ. עיריית תל אביב יפו

פסק-דין בתיק ע"א 5552/11 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 5552/11 בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש המערערים: 1. יעקב בן יששכר 2. רחל בן יששכר נ ג ד המשיבה: עיריית תל אביב יפו ערעור על החלטתו של בית המשפט לתביעות קטנות בתל-אביב-יפו (השופטת ל' ביבי-ממן) מיום 17.7.2011, שלא לפסול עצמו מלדון בת"ק 44700-07-10 בשם המערערים: בעצמם פסק-דין ערעור על החלטת בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב-יפו (השופטת ל' ביבי-ממן, להלן: בית המשפט), מיום 17.7.2011, שלא לפסול עצמו מלהמשיך ולדון בעניינם של המערערים בת"ק 44700-07-10. 1. המערערים הגישו תביעת נזיקין נגד המשיבה שעניינה התיישנות דו"חות חנייה שקיבלה המערערת 2 ליד ביתו של אחיה, המערער 1 (להלן: המערער). בדיון מיום 17.7.2011 עתר המערער לפסילת בית המשפט, בטענה לפיה הדעה שהביע בית המשפט בנוגע לסמכותו העניינית לדון בתביעה מהווה משוא פנים כלפיו ומקימה עילה לפסילתו. 2. בית המשפט דחה את בקשת הפסלות. בית המשפט ציין כי הדעה שהביע נוגעת לנושא המשפטי אשר הובא לפניו באופן נרחב במסגרת הבקשה לסילוק התביעה על הסף שהגישה המשיבה אשר טענה כי אין לבית המשפט סמכות עניינית לדון בתביעת התיישנות העבירה, להבדיל מהתיישנות העונש. בית המשפט הוסיף כי גם המערערים התייחסו לנושא זה במסגרת תגובתם לבקשה. לפיכך, קבע בית המשפט, אין כל פסול בהבעת דעה בנושא המשפטי הנדון לפניו, ובוודאי, לאחר שנדון בהרחבה על-ידי בעלי הדין. על החלטה זו הוגש הערעור שלפניי. 3. המערערים מעלים בערעורם טענות הקשורות לאופן התנהלות בית המשפט בדיון בעניינם. בין היתר, טוענים המערערים כי בית המשפט סירב להקשיב לטענות המערער, וגם כשהסכים, עשה זאת תוך הפרעה ולגלוג על המערער. המערערים מעלים טענות נוספות בנוגע לתרבות הדיון של בית המשפט, תוך נקיטה בלשון לא ראויה. המערערים מוסיפים כי דיון בתביעה נדחה בעבר ללא הצדקה ובניגוד לנהלים. לטענתם, יומם לא ניתן להם בבית המשפט ולא נשמעה דעתם בנוגע לסמכות בית המשפט לדון בתביעה. לפיכך, מבקשים הם, כאמור, לפסול את בית המשפט מלהמשיך ולדון בתביעתם. 4. שקלתי את הערעור ואת הנטען בו ועיינתי בחומר שצורף. דין הערעור להידחות. תחילה אעיר כי הלשון הבוטה בה השתמשו המערערים בערעורם אינה מאפשרת לקיים בדיקה רצינית של טענותיהם, שעה שבקשה לפסילת שופט מחייבת רצינות בטרם יוטל צל כבד על השופט אישית, ועל מערכת המשפט כולה (השווה: ע"א 3784/10 פלונית נ' פלוני (לא פורסם, 4.1.2011)). מעבר לכך, מדובר בסגנון שאינו מקובל בהליכים משפטיים, ומן הראוי היה להימנע משימוש בו. 5. שנית, ולגופו של עניין, הבעת דעה בנושא הנדון לפני בית המשפט אין בו כדי להקים עילת פסלות. הדברים יפים במיוחד שעה שנושא הדיון היה סמכותו של בית המשפט לתביעות קטנות לדון בתביעה שהגישו המערערים, כאשר בית המשפט רשאי וצריך היה להביע דעתו בנושא שהובא לפניו במסגרת הדיון בבקשה לסילוק התביעה על הסף שהגישה המשיבה והמערערים הגיבו לה. ממילא, יהיה על בית המשפט להכריע בבקשה זו באופן ענייני. 6. זאת ועוד, ההערות והאמירות אשר מייחסים המערערים לבית המשפט, ככל שנאמרו, לא באו לידי ביטוי בפרוטוקול הדיון. באין בקשה לתיקון פרוטוקול, הנחה היא כי פרוטוקול הדיון משקף את שאירע במציאות והמערערים לא עמדו בנטל להפריכה. בנסיבות אלה טענות המערערים מתבססות על גרסתם בלבד, ואין די בה כדי לבסס עילת פסלות (ע"א 876/11 עוזי קליין נ' מכבי שירותי בריאות, והאסמכתאות שם (לא פורסם, 20.2.2011)). גם אם אצא מהנחה שבית המשפט אכן אמר ולו חלק מהמיוחס לו (ואם כך היה, חבל שנאמרו דברים שלא היה מקום לאומרם), עדיין אין באמירותיו, אפילו אינן מוצלחות, כשלעצמן, כדי להקים עילה לפסילתו (ע"א 5147/11 חשב גרניט - ייזום פרויקטים בע"מ נ' שלמה כתבי (לא פורסם, 18.8.2011)). בנסיבות העניין, ומשלא הוכח כל חשש ממשי למשוא פנים כלפי המערערים, מדובר אפוא, לכל היותר, בחשש סובייקטיבי של המערערים, אשר אין די בו כדי להקים עילת פסלות (ע"א 4223/11 זנון (זאב) קלוגר נ' אולג איזיקוביץ' (לא פורסם, 30.6.2011)). לאור האמור לעיל, דין הערעור להידחות. משלא הוגשה תשובה, הערעור נדחה ללא צו להוצאות. ניתן היום, י"ב בתשרי התשע"ב (10.10.2011). ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11055520_N04.doc דז מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il