זנון(זאב) קלוגר נ. אולג איזיקוביץ'

פסק-דין בתיק ע"א 4223/11 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 4223/11 בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש המערער: זנון (זאב) קלוגר נ ג ד המשיב: אולג איזיקוביץ' ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת ת' בזק-רפפורט) מיום 31.5.2011 שלא לפסול עצמו מלדון בת.א. 4071/10 ובקשה לעיכוב הדיון בשם המערער: עו"ד איתן ארז פסק-דין ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת ת' בזק-רפפורט, להלן: בית המשפט), מיום 31.5.2011, שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער בת.א. 4071/10. 1. המערער והמשיב הם בעלי מניות בחברת דאבל קיי מוצרי דלק (1996) בע"מ (להלן: החברה), אשר אינה פעילה עוד. בין בעלי הדין התגלעו מחלוקות באשר לעסקי החברה ובגינן פתחו בעלי הדין בשני הליכים משפטיים: המערער הגיש בקשה לאשר הגשת תביעה נגזרת בשם החברה נגד המשיב (להלן: הבקשה לתביעה נגזרת), ואילו המשיב הגיש תביעה למתן חשבונות בבית המשפט המחוזי מחוז מרכז. לבקשת המערער, הועברה תביעת המשיב לבית המשפט המחוזי בירושלים, והדיון בתביעות אוחד (בש"א 3147/10, החלטתי מיום 24.5.2010). ביום 28.2.2011 נשמעו הוכחות בבקשה לתביעה נגזרת וביום 22.3.2011 נשמעו סיכומים. התביעה למתן חשבונות נקבעה לשמיעת הוכחות ולסיכומים ליום 6.6.2011. 2. בדיון מיום 22.3.2011 הציג בית המשפט בפני בעלי הדין קשיים וסרבול העלולים להיגרם כתוצאה מהכרעה בבקשה לתביעה נגזרת עובר לשמיעת ההוכחות בתביעה למתן חשבונות, באופן העלול לגרום לשמיעת ראיות כפולה בנושאים העולים בשני ההליכים. לפיכך, הציע בית המשפט כי שני העניינים יוכרעו יחדיו לאחר שיובאו הראיות וישמעו הסיכומים בתביעה למתן חשבונות. בתגובה לכך הודיע בא-כח המערער כי עקב רצון מרשו לזרז את ההכרעה בבקשה לתביעה נגזרת, מקובל עליו כי קביעות עובדתיות שייקבעו במסגרתה ישמשו את בית המשפט כבסיס עובדתי בתביעה למתן חשבונות, וכי לא יובאו ראיות נוספות ולא יישמעו חקירות בנושאים בהן נקבעו קביעות כאמור. גם בא-כח המשיב הסכים למתווה זה. ביום 1.5.2011 נתן בית המשפט פסק דין בבקשה לתביעה נגזרת, לפיו נדחתה הבקשה תוך חיוב המערער בהוצאות. ביום 19.5.2011, כשבועיים וחצי עובר למועד שנקבע לשמיעת הוכחות ולסיכומים בתביעה למתן חשבונות, הגיש המערער שלוש בקשות ובהן בקשה לפסילת בית המשפט מלהמשיך ולדון בעניינו, כאשר בלב הבקשה השיג על פסק הדין שניתן בבקשה לתביעה נגזרת. 3. בית המשפט דחה את בקשת הפסלות בקובעו כי מקומן של טענות והשגות כנגד החלטות שיפוטיות הוא בערעור על גוף פסק הדין ולא בבקשת פסלות. בית המשפט התייחס לטענות שהעלה בפניו המערער כנימוקי פסלות וקבע כי אכן לא התייחס בפסק הדין "לכל תג ותג בארגז המסמכים" שהוגש, אף שעיין בהם היטב טרם מתן פסק הדין. בית המשפט הוסיף כי אין בתוכן הכרעתו כדי להצדיק פסילתו, במיוחד לאחר שהדיון בתביעות אוחד - לבקשת המערער - בהתאם להחלטת נשיאת בית המשפט העליון, ובהתחשב בכך שהמערער שהסכים כי הקביעות שייקבעו בבקשה לתביעה נגזרת תחייבנה גם בתביעה למתן חשבונות. בית המשפט התייחס ליתר טענות המערער וציין שלא סבר במהלך הדיון כי טיב התרגום מחייב את הפסקתו וגם בא-כח המערער לא ביקש זאת במהלך הדיון. בית המשפט לא סבר כי נפל פגם כלשהו בהתנהלות מול המתורגמנית, וקבע כי מכל מקום, החלטה בעניין רישום הפרוטוקול או תיקונו היא דיונית שאינה מקימה, כשלעצמה, עילת פסלות. בית המשפט הוסיף גם כי הורה לקבל תצהירים מטעם שני בעלי הדין למרות שלא נערכו כדין, אך אושררו בפניו. כך נהג גם בנוגע לקבלת ראיות שהוגשו באיחור. בית המשפט התייחס אף לטעמים לאי קבלת תצהיר שביקש המערער להגיש. בית המשפט קבע כי טענת המערער לפיה איבד האחרון אמון בבית המשפט, אינה מהווה כשלעצמה עילה לפסלות. משלא הונחה תשתית עובדתית המקימה עילת פסלת, דחה, כאמור, את הבקשה. על החלטה זו הוגש הערעור שלפניי. 4. המערער טוען כי בית המשפט התבסס על חומר פסול שהגיש המשיב לצורך ההכרעה בבקשה לתביעה נגזרת, שכן המשיב לא צירף תצהיר כדין לתמיכה בטענותיו. לטענתו, המשיב לא טרח לצרף תצהיר כדין שכן ידע כי דעת בית המשפט מוטה ומקובעת לטובתו וכי פעולותיו יוכשרו במלואן, כפי שאכן קרה. לדעת המערער, היה על בית המשפט לדון בבקשות שהגיש כאילו המשיב לא הגיש כלל תגובה או כאילו הודה בטענות המערער, ולא "להכשיר" את הגשת התצהיר תוך חיובו בהוצאות. המערער משיג על תוכן פסק הדין שנתן בית המשפט בבקשה לתביעה נגזרת. הוא משיג גם על דחיית בקשתו להגיש תצהיר של חוקר מטעמו מטעמי שיהוי וחוסר רלוונטיות, בעוד התקבלה בקשת המשיב להגיש תצהירים שלא אושרו כדין ממש לפני הדיון. כן משיג הוא על טיב התרגום בדיון, טוען כי בא-כוחו העיר על כך בזמן אמת, ותמה על הסתמכות בית המשפט על התרגום. המערער סבור גם שההחלטה נשוא הערעור נכתבה כבר ביום 19.5.2011, וכי בקשתו לקבל את תגובת הצדדים היתה למראית עין בלבד. המערער מוסיף כי הוא חש שבית המשפט עוין אותו, דוחה את בקשותיו הלגיטימיות ומשית עליו הוצאות שוב ושוב, בעוד המשיב זוכה לטיפול ב"כפפות של משי", חרף מחדליו. כך, גם בפסק הדין נקבעו קביעות חמורות נגדו באופן שפגע בשמו הטוב, ללא צורך. לאור כל האמור סבור המערער כי אין ביכולת בית המשפט לדון בתיק באופן אובייקטיבי ויש להעביר את ההכרעה למותב חדש, ולו בשל מראית פני הצדק. המערער ביקש לעכב את הדיון בבית המשפט עד להכרעה בערעור זה ובהליכי הערעור שהגיש על פסק הדין בבקשה לתביעה נגזרת (רע"א 3840/11 ו-ע"א 3841/11 התלויים ועומדים בבית משפט זה). 5. דין הערעור להידחות. אכן, רוב טענות המערער יסודן בחוסר שביעות רצונו מפסק הדין שניתן נגדו בבקשה לתביעה נגזרת. כבר פסקנו בעבר כי השגות אלה מקומן בהליכי ערעור רגילים, על-פי סדרי הדין, כפי שאכן הגיש המערער לבית משפט זה, ולא במסגרת הליכי פסלות (ע"א 441/11 סוהיל נעים מזאוי נ' נעים סלים מזאוי (לא פורסם, 17.3.2011)), כאשר גוף פסק הדין הוא שצריך לעמוד לביקורת ולא גופו של היושב בדין (ע"א 6619/10 פלוני נ' פלוני (לא פורסם, 10.10.2010)). מכל מקום, השגות אלו אינן מהוות עילה לפסילת בית המשפט מלהמשיך ולדון בתביעה שנותרה לדיון. הדברים יפים גם לגבי יתר טענות המערער לגבי החלטות בית המשפט עובר למתן פסק הדין. מקריאת החומר שלפניי נדמה כי לא היתה מוגשת בקשת הפסלות והערעור דנן, לו תוצאת פסק הדין היתה שונה. עוד אוסיף כי אין די בתחושתו הסובייקטיבית של המערער ובחוסר שביעות רצונו מהתנהלות בית המשפט והכרעותיו, כדי להקים עילת פסלות על יסוד מבחן אובייקטיבי (ע"א 7605/10 עוזי גולדשטיין נ' עו"ד אורי דניאל, בתפקידו כמפרק חברת חגי תעשיות (לא פורסם, 1.3.2011)). המערער לא הראה קיומו של חשש ממשי למשוא פנים נגדו מצד בית המשפט, ולפיכך אין לפסול את בית המשפט מלהמשיך ולדון בתביעה למתן חשבונות, על יסוד המתווה עליו הוסכם. משהגעתי לתוצאה זו, ממילא מתייתרת הבקשה לעיכוב הדיון. הערעור נדחה ללא צו להוצאות. ניתן היום, כ"ח בסיון התשע"א (30.6.2011). ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11042230_N01.doc דז מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il