אדליס אריה נ. קרן גאולת קרקע ליד מדרשת אי-קדומים (אלון מורה)

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים רע"א 54905-03-26 לפני: כבוד השופטת רות רונן המבקשים: אריה אדליס ו-183 אח' נגד המשיבים: 1. קרן גאולת קרקע ליד מדרשת א"י קדומים (אלון מורה) 2. הקרן על יד מדרשת ארץ ישראל בע"מ 3. הקרן לגאולת קרקע תכנון ופיתוח ישובים בע"מ 4. הקרן על יד מדרשת ארץ ישראל בע"מ (חברה זרה ביו"ש) 5. יהודה ליברמן 6. בני קצובר 7. מנחם פליקס 8. נחמן זולדן 9. ראובן ביליג 10. מאיר הרנוי 11. משה גליק 12. גבריאל בר שישת 13. אריאל בן ברוך 14. ארז בן סעדון 15. יהושע לבנון 16. הרי זהב מגורים בע"מ 17. הרי זהב יזמות פרויקטים בע"מ בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 16.2.2026 בת"א 82095-12-24 שניתנה על ידי כב' השופטת ש' רנר בשם המבקשים: עו"ד דורון טאובמן; עו"ד לין מגל; עו"ד צור גרוסמן בשם המשיבות 4-1: עו"ד צוריאל לביא; עו"ד ארז-דר-לולו; עו"ד יערה פרוינד-אברהם בשם המשיבים 8-5, 10, 15-12: עו"ד לימור גוילי בשם המשיבות 17-16: עו"ד דנה שורץ אשתר פסק-דין לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת ש' רנר) מיום 16.2.2026 בת"א 82095-12-24 בה נדחתה ברובה בקשת המבקשים לתיקון כתב התביעה. הרקע הרלוונטי ביום 31.12.2024 הגישו המבקשים, 184 תובעים, תביעה משותפת נגד המשיבים. המשיבים 15-5 (להלן: בעלי התפקידים) הם בעלי מניות או בעלי תפקידים במשיבות 4-1 שהן חברות קשורות (להלן יכונו המשיבות 4-1 יחדיו: הקרן). המשיבות 17-16 (להלן: הרי זהב או חברות הרי זהב) הן חברות שלפי הנטען בכתב התביעה התקשרו עם הקרן בהסכמי יזמות לפיתוח קרקעות המוחזקות על ידיה, בין היתר ביישובים רבבה, צופים ואבני חפץ (להלן: היישובים). בתמצית שבתמצית, נטען בכתב התביעה כי בתחילת שנות השמונים הציעה הקרן למבקשים ולאחרים לרכוש באמצעותה קרקעות באזור יהודה ושומרון (להלן: הקרקעות), ובכלל זה ביישובים. על פי המתואר בכתב התביעה, הליך הרכישה התבצע כך שהרוכשים העבירו כספים לקרן כנגד תעודות רכישה. הקרן (באמצעות חברה ירדנית) רכשה קרקעות פרטיות ביישובים. הקרקעות נרשמו על שמה של הקרן בספרי המקרקעין ביהודה ושומרון, כשנטען שהקרן מחזיקה בהן בנאמנות עבור הרוכשים. בשלב זה (לטענת המבקשים) לכל רוכש הוקנתה זכות (במושע) בקרקעות, כאשר זכויות אלה נרשמו בספרי הקרן כחברה משכנת. המטרה בסופו של התהליך הייתה שמגרש ספציפי מתוך הקרקעות יוקצה לבעל זכות ספציפי. הקרן התקשרה עם גופים יזמיים לצורך תכנון ופיתוח של הקרקעות, וכך הוקמו היישובים. לטענת המבקשים, חלק מהרוכשים השתלבו בשלבי פיתוח ראשונים של הקרקעות ושילמו לגופים היזמיים הוצאות פיתוח, וכנגד זאת יוחדו לטובתם מגרשים ספציפיים. זכותם של רוכשים אחרים לחלק מסוים בקרקעות, כך נטען, נשמרה לשלבים מאוחרים יותר של פיתוח היישובים, כאשר לא הייתה מחלוקת על זכותם לקבל מגרש ספציפי. המבקשים נמנים עם הרוכשים שעדיין לא מימשו את זכותם לקבל הקצאה ספציפית של מגרש. בבסיס תביעת המבקשים עומדת הטענה כי בשנים האחרונות חל שינוי בהתנהלות הקרן כך שהיא מתכחשת לזכותם בקרקעות ולתפקידה כנאמנה, כאשר הודגש כי ככל הנראה מלאי הקרקעות שנותר בידי הקרן אינו מספק כדי לקיים את ההתחייבויות כלפי המבקשים. בכתב הגנתה טענה הקרן כי בניגוד לנטען בתביעה, תעודות הרכישה מבטאות התחייבויות לעשיית עסקה המותנית בתנאים, ולא עסקה מגובשת אשר תנאיה קוימו. לשיטתה, משהמבקשים לא נענו לפניותיה להשתלב בהתיישבות בקרקעות ולשאת בהוצאות הפיתוח, זכויותיהם פקעו זה מכבר. כנספח לכתב ההגנה צירפה הקרן את תעודות הרכישה של המבקשים אשר היו מצויות בידה. כתבי הגנה נוספים הוגשו גם מטעם יתר הנתבעים בהליך. ההחלטה נושא בקשת רשות הערעור לאחר שהצדדים הגישו את כתבי ההגנה וכתבי התשובה (ועוד בטרם התקיימה ישיבת קדם-המשפט הראשונה), הגישו המבקשים ביום 20.11.2025 בקשה לתיקון כתב התביעה. במסגרת הבקשה התבקשו שלושה סוגי תיקונים: (1) הוספתם של תובעים נוספים לכתב התביעה בטענה שעם הגשת התביעה נודעו מעשי המשיבים לרוכשים נוספים אשר מבקשים להצטרף אליה (להלן: הבקשה לצירוף תובעים); (2) החלפתה של המשיבה 17 בנתבעת אחרת – הרי זהב רבבה בע"מ (להלן: הרי זהב רבבה). זאת בטענה כי בעקבות הגשת כתב ההגנה מטעם הרי זהב התברר שהמשיבה 17 אינה רלוונטית לתובענה, וכי חברה אחרת מאותה קבוצה – הרי זהב רבבה – היא החברה הרלוונטית אשר התקשרה עם הקרן בהסכם (להלן: הבקשה להחלפת נתבעת); (3) תיקון טעויות של פרטים בזהות התובעים ובזיהוי הקרקעות נושא התביעה: גודל השטח בכל הנוגע לעסקאות רכישה שביצעו עשרה מהמבקשים; מספרי הטלפון של המבקשים 179-178; ותיקון שמות – שמה של המבקשת 179 ושמו של מוריש הזכות למבקשים 24-22 (להלן: הבקשה לתיקון פרטים). ביום 3.12.2025 דחה בית משפט קמא את הבקשה לצירוף תובעים, וביקש את תגובת המשיבים באשר ליתר הבקשות. לאחר קבלת תגובות המשיבים, דחה בית המשפט ביום 16.2.2026 את הבקשה להחלפת נתבעת וקיבל באופן חלקי את הבקשה לתיקון פרטים. בית המשפט קבע כי קבלת הבקשה לתיקון כתב התביעה בנוגע לעניינים שאינם טכניים, תחייב למעשה את ניהול ההליך מראשיתו. זאת כאשר מדובר בתביעה שהוגשה בדצמבר 2024 בעוד הבקשה לתיקון כתב תביעה הוגשה כמעט כשנה לאחר מכן; וכאשר לא ברור מדוע לא היה ניתן לערוך את הבירור הרלוונטי בטרם הוגשה התביעה. כן ציין בית המשפט כי קבלת הבקשה תאריך באופן לא סביר את ניהול ההליך. לאור האמור, הבקשה נדחתה על כלל רכיביה למעט קבלה חלקית של הבקשה לתיקון פרטים, כך שאושרו תיקון מספרי הטלפון ותיקון שמה של תובעת מס' 179. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי. טענות המבקשים לטענת המבקשים התנהלותם הדיונית, שהיא התנהלות בתום לב, מצדיקה את קבלת בקשתם לתיקון כתב התביעה. נטען כי הבקשה הוגשה בשלב דיוני מוקדם והתיקונים המבוקשים ככל הנראה כלל לא יאלצו את המשיבים לתקן את כתב הגנתם. באופן ספציפי בכל הנוגע לבקשה להחלפת נתבעת, המבקשים טוענים כי בטרם הוגשה התביעה הם שלחו לחברות הרי זהב מכתב התראה, אשר במענה לו לא הובהר כי המשיבה 17 אינה רלוונטית לתביעה וכי הרי זהב רבבה היא בעלת הדין הנכונה. כן הודגש כי ההתקשרויות בין הקרן לבין הקבוצה אליה שייכות חברות הרי זהב מהוות מידע פנימי שלהן אשר אינו מצוי בנחלת הכלל. באשר לבקשה לתיקון פרטים, נטען כי מדובר בבקשה לתקן טעויות סופר שנעשו בתום לב בתביעה מרובת פרטים של 184 תובעים נגד 17 נתבעים, בנוגע לאירועים שקרו לפני כחמישים שנה; כאשר מסמכים רבים הנוגעים לזכויות המבקשים נמצאים בידי הקרן. לאור האמור, נטען כי לא מן הנמנע שבתביעה מסוג זה ייפלו טעויות מעטות, וכי בתביעות כאלה יש מקום להקל – מה עוד שחלק מהתיקונים מתבקשים עקב מסמכים שצורפו לכתב ההגנה של הקרן ואשר לא היו ידועים למבקשים. טענות המשיבים לטענת הקרן בתצהירים שצורפו לתמיכה בבקשה לתיקון כתב תביעה נפלו פגמים, בין היתר משום שהם לא התייחסו לתיקונים המבוקשים לגופם ולא הסבירו מדוע לא היה ניתן לגלות את הצורך בכל תיקון בטרם הוגשה התביעה. נטען כי תיקונים העוסקים בעיקרם בשינוי גודל השטח הנתבע הם מהותיים, ובוודאי אינם "טעות סופר" כנטען על ידי המבקשים. הקרן מציינת כי ישנן סתירות בין כתב התביעה הקיים לבין התיקונים המבוקשים בו ועל כן התיקון יגרום לסרבול ולתביעות סותרות. הקרן טוענת כי ההליך אכן מצוי בשלב שטרם שמיעת הראיות. יחד עם זאת המבקשים לא הסבירו את השיהוי בהגשת הבקשה, בייחוד נוכח העובדה שלא הייתה להם מניעה ממשית לברר את מלוא המידע בטרם הגשת התביעה. קבלת הבקשה תוריד לטמיון את משאבי הקרן שהושקעו בכתב ההגנה, ותדרוש משאבים נוספים כדי לתקנו. נטען כי אין בעובדה שמדובר בתביעה המונית כדי להכשיר את מחדליהם הדיוניים של המבקשים. בתשובתן הצטרפו חברות הרי זהב לטענות שהועלו על ידי הקרן. חברות הרי זהב הוסיפו וציינו בהקשר זה כי המשיבה 17 צורפה כנתבעת בשיטת "מצליח", וכי אין לצפות מהרי זהב לפעול עבור המבקשים במקומם ולברר עבורם את זהות הנתבעת הרלוונטית. מבוקש כי ככל שבית המשפט ייעתר לבקשה, יחויבו המבקשים בהוצאות מתאימות בגין צירופה של המשיבה 17 לתביעה על אף שהיא אינה בעלת דין רלוונטית. בעלי התפקידים (למעט המשיבים 9 ו-11 שלא הגישו את תשובתם) הודיעו כי אין להם עמדה באשר לבקשת רשות הערעור, וכי הם מותירים את הבקשה לשיקול דעתו של בית המשפט. דיון והכרעה לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ובתגובה לה על נספחיהן, מצאתי לנכון לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה, וזאת בהתאם לסמכותי מכוח תקנה 149(2)(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין). למען הנוחות, אמשיך לכנות את המבקשים והמשיבים כך. כפי שיפורט להלן, לטעמי דין הערעור להתקבל. החלטה בעניין תיקון כתב תביעה היא החלטה הנתונה לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, ועל כן בית משפט זה נמנע מלהתערב בהחלטות מסוג זה. זאת למעט במקרים חריגים בהם יימצא שההחלטה מנוגדת לדין, חורגת ממתחם הסבירות או גורמת לעיוות דין (ראו: רע"א 29175-10-24 בודסקי נ' קואליטי קרדיט פאנד 2 שותפות מוגבלת, פסקה 12 ‏(17.11.2024‏)‏‏; רע"א 1112-10-24 עינת ‏(‏כוח אדם לבניה‏)‏ 2005 בע"מ נ' Hoffman Structure of America Inc, פסקה 10 ‏(‏12.12.2024‏)‏‏ (להלן: עניין Hoffman); רע"א 31891-11-24 רוטשילד נ' נתיבי ישראל החברה הלאומית תשתיות תחבורה בע"מ, פסקה 9 ‏(‏19.11.2024‏)‏‏). ככלל, כאשר בית המשפט דן בבקשה לתיקון כתבי טענות, עליו להתחשב במכלול שיקולים; ובין היתר – בהתנהלות מבקש התיקון ובתום ליבו; בשלב הדיוני בו מוגשת הבקשה; בתרומה האפשרית של התיקון לבירור המחלוקת בין הצדדים; בטיבו של התיקון המבוקש; וכן בהשפעת התיקון על הימשכות ההליכים. בית המשפט שוקל לפניו גם את אינטרס בעל הדין שכנגד – בין היתר בכך שיריעת הדיון לא תורחב שלא לצורך, ואת האינטרס הציבורי ביעילות ההליכים. כל השיקולים הללו משליכים זה על זה ונשקלים במסגרת "מקבילית כוחות" (ראו: עניין Hoffman, בפסקה 11; רע"א 4051/24 פיירבלוקס בע"מ נ' StakeHound SA, פסקה 14 (‏6.8.2024‏)‏‏ (להלן: עניין פיירבלוקס); רע"א 3923/24 גוברין נ' תאגיד השידור הציבורי כאן, פסקה 9 ‏(‏5.8.2024‏)‏‏; רע"א 4843/24 יאס מיקי ובנו בע"מ נ' נוקדים ‏(‏אל דוד‏)‏ כפר שיתופי בע"מ, פסקה 18 ‏(‏16.7.2024‏)‏‏‏ (להלן: עניין יאס מיקי)). מאז כניסתן של תקנות סדר הדין החדשות לתוקף, על בית המשפט להקפיד יותר כלפי בקשות לתיקון כתבי טענות (ראו: עניין יאס מיקי, בפסקה 19; רע"א 9440-05-25 ארפל אלומאיר בע"מ נ' יעקבי יוניברסל ייזום והשקעות בע"מ, פסקה 10 ‏(11.9.2025‏)). אולם, גם בהתאם לגישה הקפדנית יותר הקיימת היום ביחס לבקשות לתיקון כתבי טענות, המטרה של קיום הליך שיפוטי "ראוי והוגן" נותרה בעינה כמטרת העל שעל בית המשפט לשים לנגד עיניו (ראו: תקנה 46(א) לתקנות סדר הדין). כפי שיובהר להלן, יישום מכלול השיקולים האלה על המקרה הנדון מוביל למסקנה כי היה מקום להיעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה. התרומה של התיקון לבירור המחלוקת – התיקונים אליהם מתנגדות המשיבות דרושים לשם מיצוי הזכויות להן טוענים המבקשים ולהכרעה בלב המחלוקת, ואף המשיבות לא טענו אחרת. כך, גודל השטח הנתבע בתביעה העוסקת בזכויות במקרקעין הוא פרט חיוני הנדרש כדי שניתן יהיה לגדר את המחלוקת בין הצדדים ולהעניק סעד מתאים. טענת המבקשים בתביעתם היא כי הם זכאים לקרקעות בהתאם לעסקה שנערכה עם הקרן. ככל שתביעת המבקשים תתקבל, אי התאמה בין השטח נושא העסקה לבין השטח הנתבע עשוי להביא לכך שהסעד שיינתן – לא ישקף את זכויות המבקשים. דברים אלה נכונים הן ביחס למבקשים שהתבקשה בעניינם הגדלת השטח, הן ביחס לאלה שהתבקשה בעניינם הקטנתו. דברים דומים ניתן לומר גם לגבי תיקון שמו של מוריש הזכות למבקשים 24-22, הנדרש כדי שמבקשים אלה יוכלו להוכיח כי הם ירשו את הזכויות להן הם טוענים. באשר להחלפת זהות הנתבעת – מדובר למעשה בשתי בקשות שונות: מחיקת המשיבה 17 מכתב התביעה; וצירוף הרי זהב רבבה כנתבעת במקומה. לגבי מחיקת המשיבה 17, ברי כי אין טעם להותירה כנתבעת בהליך, כאשר הצדדים אינם חלוקים על העובדה שהיא איננה צד רלוונטי לתביעה. לגבי צירוף הרי זהב רבבה כנתבעת, משהצווים ההצהרתיים המבוקשים במסגרת התביעה מבוקשים למעשה גם כנגדה (ראו סעיף 72.5 לכתב התביעה), הרי אי-צירופה כנתבעת לא יאפשר את מתן הסעד האמור למבקשים. יתרה מכך, אילו הייתה הבקשה נדחית והמבקשים היו מגישים כבר עתה תביעה חדשה נגד הרי זהב רבבה, אין זה בלתי נמנע כי הדיון בתביעה זו היה מאוחד עם הדיון בתביעה שלפנינו, מאחר שמדובר בתביעות העוסקות באותו עניין עצמו. לאור האמור, נראה כי בבסיסו, התיקון שהתבקש יקדם את בירור המחלוקת בין הצדדים. לעניין זה יש כמובן חשיבות רבה. עיתוי הגשת הבקשה והשפעת התיקון על התמשכות ההליכים – בקשת התיקון אכן הוגשה כשנה לאחר הגשת התביעה. אולם, וכפי שטענו המבקשים, הדגש בהקשר זה צריך להיות לא על פרק הזמן שחלף ממועד הגשת התביעה, אלא על השאלה מהו השלב הדיוני בו הוגשה הבקשה (ראו והשוו: רע"א 2915/23 לוי נ' חיה לאה רדלר ז"ל, פסקה 13 ‏(31.7.2023‏); רע"א 8892/20 פורטמן נ' צורי שדי ניהול ואחזקות מבנים בע"מ, פסקה 14 ‏(‏8.4.2021‏)‏‏)‏‏. זאת מאחר שפרק הזמן שחלף מהגשת התביעה איננו רלוונטי בהכרח לבחינת ההכבדה הדיונית שתיגרם מההיעתרות לבקשה. הדגש הוא כאמור על השלב הדיוני – אשר ככל שהוא מתקדם יותר, כך גובר החשש ששינוי כתב התביעה יגרום לסרבול, יפגע ביעילות ניהול ההליך, יביא לבזבוז משאבים של בית המשפט ושל הצד שכנגד, ולעיתים אף לפגיעה בבעלי הדין הנוספים – שניהלו את ההליך עד לאותה עת בהסתמך על כתבי בית הדין כפי שהם הוגשו. בהקשר זה יש חשיבות לשאלה האם הוגשו כתבי בית הדין; האם בית המשפט כבר בירר בקשות שונות; האם הוגשו תצהירים; והאם התנהל הליך הוכחות. בקשה המוגשת בשלב דיוני מאוחר, לאחר שנעשו צעדים משמעותיים במסגרת ההליך, היא ככלל מכבידה יותר מאשר בקשה המוגשת בשלב דיוני מוקדם. בענייננו, הבקשה הוגשה עוד בטרם התקיימה ישיבת קדם-המשפט הראשונה, וכארבעה חודשים בלבד לאחר שהוגש כתב הטענות האחרון. בשלב זה, היעתרות לבקשה לתיקון כתב התביעה לא תשפיע באופן משמעותי על התמשכות ההליכים. ההשפעה העיקרית היא בכך שהתיקון עלול לחייב את המשיבים לתקן את כתבי ההגנה שלהם – הא ותו לא. עניין זה – כפי שיובהר להלן, יכול להיפתר באמצעות פסיקת הוצאות. טיבו של התיקון המבוקש – התיקון המבוקש אינו מרחיב את יריעת המחלוקת בין הצדדים באופן משמעותי ולא עולות ממנו טענות חדשות. מדובר בתיקון שנועד בעיקרו לדייק ולמקד את פרטי המחלוקת הקיימת. לכן, היעתרות לבקשה לא תכביד באופן משמעותי על המשיבים. אף בהנחה ששינוי גודל השטח הנתבע ושינוי שמו של מוריש הזכויות למבקשים 24-22 עשויים לאלץ את המשיבים לתקן את כתב הגנתם, מדובר בתיקון מצומצם. הוא לא אמור לגרום למשיבים להכבדה ניכרת, ודאי לא כזו שלא ניתן לרפא באמצעות השתת הוצאות (ראו והשוו: עניין פיירבלוקס, בפסקה 14; רע"א 2674-07-25 איפרגן נ' OVADIA, פסקה 9 ‏(‏14.7.2025‏)‏‏). התנהלות המבקשים ותום ליבם – לא מצאתי כי נפל פגם בהתנהלות המבקשים המצדיק את דחיית הבקשה לתיקון כתב התביעה. כזכור, המשיבות טוענות כי המבקשים לא סיפקו הסבר מניח את הדעת לכך שכתב התביעה המקורי לא הוגש כדבעי; כשלגישתם גם ההסבר שניתן – נתמך בתצהיר שנפלו בו פגמים. באשר לתיקון הנוגע לזהות הנתבעת – בטרם הגשת התביעה המבקשים פנו במכתב התראה להרי זהב, בו צוין שלמיטב ידיעת המבקשים חברות הרי זהב נקשרו עם הקרן בהסכמי פיתוח. על אף האמור, הרי זהב לא ציינה בתשובה כי המשיבה 17 כלל לא התקשרה בהסכם עם הקרן, וממילא גם לא ציינה שהרי זהב רבבה היא החברה שהתקשרה בהסכמי הפיתוח האמורים. העובדה שהתביעה הוגשה נגד המשיבה 17 ולא נגד הרי זהב רבבה היא אם כן במידה מסוימת פועל יוצא של התנהלות חברות הרי זהב, אשר בחרו שלא להעמיד את המבקשים על טעותם עוד בטרם הגשת התביעה. משכך אין מקום לזקוף לחובת המבקשים את הטעות בזיהוי בעל הדין הרלוונטי. על כל פנים, ודאי שאין מדובר בהתנהלות תכסיסנית או שאינה תמת לב. בכל הנוגע לגודל השטח הנתבע – הסברם של המבקשים היה כי חלק מהתיקונים התבקשו עקב מידע שעלה מכתב ההגנה של הקרן; וביחס לחלק האחר – צוין כי התיקון מתבקש עקב "שגגה". אף אם ניתן היה להגיש את כתב התביעה המקורי עם הפרטים הנכונים ולהימנע למצער מחלק מהטעויות, אין מדובר – לאור כלל יתר השיקולים – בנימוק המצדיק את דחיית הבקשה לתיקון כתב התביעה. זאת מאחר שכאמור מדובר בבקשה לתיקון שאינה מכבידה על המשיבים (בוודאי שלא באופן משמעותי) ואין בה משום פגיעה ביעילות הדיונית. סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, הערעור מתקבל. כתב תביעה מתוקן יוגש בתוך 20 יום כקבוע בתקנה 46(ב) לתקנות סדר הדין. מאחר שניתן היה למנוע את הבקשה למצער ביחס לחלק מהתיקונים המבוקשים, אני מחייבת את המבקשים בהוצאות הקרן (המשיבות 4-1) ובהוצאות הרי זהב (המשיבות 17-16) בסך 6,000 ש"ח, לכל קבוצת משיבות. ניתן היום, י' סיוון תשפ"ו (26 מאי 2026). רות רונן שופטת