משה אטיאס נ. שירות בתי הסוהר

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 54121-08-25 לפני: כבוד הנשיא יצחק עמית כבוד השופטת דפנה ברק-ארז כבוד השופטת יעל וילנר העותר: משה אטיאס נגד המשיבים: 1. שירות בתי הסוהר 2. מדינת ישראל עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: בעצמו בשם המשיבים: עו"ד מטר בן ישי פסק-דין הנשיא יצחק עמית: בתמצית יצוין כי עניינה של העתירה דנן בטענות העותר, המצוי במעצר עד תום ההליכים על רקע אישום בעבירות ביטחוניות, הנוגעות לאופן הטיפול בציודו האישי על-ידי שירות בתי הסוהר, וכן בטענות בדבר אופן הטיפול בעצורים ביטחוניים מחוץ לתאיהם. כעולה אף מתגובת המשיבים, דין העתירה להידחות על הסף מחמת קיומו של סעד חלופי. כידוע, סעיף 62א(א) לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971 מורה כי "אסיר רשאי להגיש לבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא בית הסוהר שבו הוא מוחזק [...] עתירה נגד רשויות המדינה ואנשים הממלאים תפקידים על-פי דין בכל ענין הנוגע למאסרו או למעצרו". משטענותיו של העותר מצויות בגדר עניינים הנוגעים "למאסרו או למעצרו", דרך המלך להעלאתן היא בהגשת עתירת אסיר לבית המשפט המחוזי (בג"ץ 79670-09-24 קוזמאר נ' הנהלת כלא קציעות – שירות בתי הסוהר (30.12.2024); בג"ץ 4348/20 חשאש נ' ממשלת ישראל, פסקה 2 (28.6.2020)). בהקשר זה נקבע בעבר לא אחת כי אף העובדה שהעתירה מעלה שאלות עקרוניות, אשר יש להן השלכה אפשרית על עניינם של אסירים נוספים, אינה מצדיקה כשלעצמה חריגה מכלל זה (בג"ץ 68750-11-24 סעדי נ' שירות בתי הסוהר (2.12.2024)). אשר על כן, העתירה נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ניתן היום, כ"ט טבת תשפ"ו (18 ינואר 2026). יצחק עמית נשיא דפנה ברק-ארז שופטת יעל וילנר שופטת