פלוני נ. פלוני

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 52527-04-26 לפני: כבוד הנשיא יצחק עמית כבוד השופטת דפנה ברק-ארז כבוד השופט עופר גרוסקופף העותר: פלוני נגד המשיבים: 1. פלונית 2. בית הדין הרבני הגדול הירושלים עתירה למתן צו על תנאי כנגד החלטת בית הדין הרבני הגדול בירושלים מיום 11.2.2026 בתיק 1303928/3 בשם העותר: עו"ד מיכאל דינציס פסק-דין השופט עופר גרוסקופף: לפנינו עתירה המכוונת נגד החלטת בית הדין הרבני הגדול בירושלים מיום 11.2.2026 בתיק 1303928/3 (להלן: בית הדין הגדול ו-החלטת בית הדין הגדול, בהתאמה). ככל שניתן להבין מהעתירה, העותר והמשיבה 1 (להלן: המשיבה) היו נשואים בעבר. במסגרת הליך הגירושין שמנהלים השניים, ביום 29.11.2022 ניתנה החלטתו של בית הדין הרבני האזורי בחיפה (להלן: בית הדין האזורי) בתביעת העותר לאיזון משאבים, בגדרה נקבע כי אין לחייב את המשיבה לשאת בחובות של העותר הרשומים על שמו, וכי היא איננה צריכה לפרוע חובות אלה כלל (תיק 470521/15; להלן: ההחלטה באיזון המשאבים). יצוין כי לא הוגש הליך ערעור על החלטה זו במועד מתן ההחלטה. בחלוף מספר שנים, ולאור בקשות שונות שהגישה המשיבה – קבע בית הדין האזורי דיון בתיק (ראו, למשל, החלטות מהימים 1.12.2025 ו-12.2.2026). לאחר שנדחו בקשות לביטול הדיון שהגיש העותר (ראו, למשל, החלטה מיום 9.12.2025), הוגשה על ידו בקשת רשות ערעור לבית הדין הגדול, ובה ביקש לבטל את הדיון בבית הדין האזורי. הבקשה נדחתה ביום 11.2.2026, משעה שהיא הוגשה בחלוף המועד להגישה; ומאחר שמדובר בהחלטה הנוגעת לקביעת מועד לדיון ולשמיעת טענות, ואין בית הדין הגדול נוהג להתערב בהחלטות מסוג זה. לצד האמור, הודגש כי "לאחר שתינתן החלטה מהותית וצד מהצדדים ירצה להגיש בקשה להרשות ערעור ניתן לשקול את הבקשה לגופה" (עמ' 2 להחלטת בית הדין הגדול). על החלטת בית הדין הגדול הוגשה העתירה דנן, במסגרתה טוען העותר כי ההחלטה באיזון המשאבים הינה חלוטה וסופית, ובקשות המשיבה מהוות ניסיון לפתוח מחדש את ההכרעה בה, מבלי שהוצגה לכך עילה מוכרת בדין, ובניגוד לעיקרון סופיות הדיון; כי לבית הדין האזורי לא הייתה סמכות לקבוע דיון נוסף לאחר מתן ההחלטה באיזון משאבים; וכי ההחלטות האמורות פוגעות בהסתמכות העותר ובזכות הקניין שלו. על רקע האמור, מבקש העותר כי נורה למשיבים לנמק מדוע לא יבוטלו ההליכים שנוהלו לאחר ההחלטה באיזון המשאבים; וכן כי נצהיר כי החלטה זו הינה חלוטה וסופית, וכי על בית הדין האזורי להימנע מלדון בבקשות המשיבה העוסקות בחלוקת הרכוש, ונורה על מחיקת ההליך. מספר ימים לאחר הגשת העתירה, הגיש העותר "בקשה דחופה", ובה ביקש כי נורה על ביטול הדיון בבית הדין האזורי הקבוע ליום 14.5.2026 (להלן: הבקשה לביטול הדיון). דין העתירה להידחות על הסף. הלכה ידועה היא כי בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיהם של בתי הדין הרבניים, לא על פסקי-דין סופיים ובוודאי שלא על החלטות ביניים – והתערבותו מוגבלת למקרים חריגים בהם נפל פגם משמעותי כגון חריגה מסמכות, פגיעה בכללי הצדק הטבעי, סטייה מהוראות החוק או מקרים חריגים אחרים. כך נהוג בעניינים מהותיים, "ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר בעניינים דיוניים, בהם מסור מראש שיקול דעת רחב לערכאה המנהלת את הדיון" (בג"ץ 8287/19 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול לערעורים בירושלים, פסקה 5 ‏(‏2.1.2020‏)‏‏. ראו גם, מיני רבים: בג"ץ 8712/22 פלוני נ' הנהלת בתי הדין הרבניים, פסקה 5 ‏(‏26.12.2022‏); בג"ץ 63797-04-25 פלונית נ' פלוני, פסקה 4 ‏(‏29.4.2025‏)). המקרה שלפנינו במובהק אינו נמנה על אותם מקרים חריגים. העותר מלין על עצם החלטת בית הדין האזורי לקיים דיון בתיק – מדובר בהחלטת ביניים דיונית, אשר אין כל הצדקה מבוררת כי נתערב בה. אומנם, העותר טוען כי עצם קביעת הדיון מנוגדת לדין, שעה שההחלטה באיזון המשאבים מהווה, לשיטתו, "פסק דין חלוט וסופי". ואולם, גם אם צודק העותר בטענתו המהותית כי אין מקום לבחון מחדש את ההחלטה באיזון המשאבים (ואיננו מביעים בעניין זה כל עמדה) אין בכך כדי ללמד שנפל פגם בעצם קביעת הדיון. ואכן, כל שקבע בית הדין האזורי בעת הזו הוא כי הועלו טענות נוספות המצריכות בירור, וכי רובו של ההרכב המקורי התחלף – ומשכך יש לקבוע דיון בעל-פה, בו יוכלו הצדדים להעלות את מכלול טענותיהם (ראו למשל החלטה מיום 3.12.2025). בהחלטה דיונית מסוג זה אין דרכה של ערכאת ערעור להתערב, לא כל שכן בית משפט זה ביושבו כבית המשפט הגבוה לצדק. יצוין, להשלמת התמונה, כי העותר לא טרח לצרף לעתירתו את בקשות המשיבה לקביעת הדיון בתיק, ואף לא פירט באופן הולם על תוכנן במסגרת העתירה; וכי מעיון בנספחי העתירה עולה כי בית הדין האזורי נתן החלטות נוספות באשר לדיון שלא צורפו לעתירה – למשל ההחלטה מיום 15.9.2025, אליה הפנה בית הדין הגדול בהחלטה מושא העתירה, ושהוזכרה במסמכים רבים נוספים שצורפו לעתירה. העתירה נדחית איפוא, וממילא נדחית הבקשה לביטול הדיון. בנסיבות העניין, ורק מאחר שלא נתבקשו תשובות, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ד באייר התשפ"ו (‏11.5.2026). יצחק עמית נשיא דפנה ברק-ארז שופטת עופר גרוסקופף שופט