פלוני נ. פלוני

2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 63797-04-25 לפני: כבוד השופט דוד מינץ כבוד השופט עופר גרוסקופף כבוד השופט יחיאל כשר העותרת: פלונית נגד המשיבים: 1. פלוני 2. בית הדין הרבני הגדול לערעורים בירושלים עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד יגאל בן חיים פסק-דין השופט עופר גרוסקופף: במסגרת העתירה שלפנינו מבקשת העותרת כי יבוטל פסק דינו של בית הדין הרבני הגדול מיום 9.5.2024 (להלן: פסק הדין), וכן תבוטל החלטתו מיום 2.4.2025 (להלן: ההחלטה). בתמצית, החל משנת 2016 מתנהלים בין העותרת והמשיב 1 הליכים משפטיים שעניינם בתביעת חלוקת רכוש אשר נכרכה בתביעת גירושין שנדונה לפני בית הדין הרבני האזורי באשדוד (להלן: בית הדין האזורי). לאחר שמועד הקרע בין הצדדים נקבע על ידי בית הדין האזורי בהחלטתו מיום 26.12.2019, ושמונה, בהסכמת הצדדים, מומחה להערכת שווי העסק אותו ניהל המשיב (להלן: המומחה ו-העסק, בהתאמה), ביום 15.2.2023 ניתן פסק דינו של בית הדין האזורי, בו נקבע, בין היתר, כי שווי העסק יתחלק בין הצדדים באופן שווה (להלן: פסק הדין של בית הדין האזורי). על פסק הדין של בית הדין האזורי הגיש המשיב 1 ערעור לבית הדין הרבני הגדול, וכאמור, ביום 9.5.2024 ניתן פסק הדין, בו נקבע, בין היתר, כי אין לאזן את שווי העסק בין הצדדים. העותרת לא השלימה עם התוצאה האמורה, והגישה לבית משפט זה עתירה נגד פסק דינו של בית הדין הרבני הגדול (בג"ץ 4979/24). לאחר שהתבקשה במסגרת ההליך עמדת היועץ המשפטי לבתי הדין הרבניים, ובמסגרתה צוין כי בית הדין הרבני הגדול החליט לקיים בירור נוסף בנוגע לסוגיית שווי העסק ואיזונו, ביום 29.7.2024 ניתן פסק דין אשר הורה על מחיקת העתירה, וזאת "בכדי לאפשר לצדדים למצות את ההליך בבית הדין הרבני [...]" (בג"ץ 4979/24 פלונית נ. פלוני (29.07.2024)). ביום 16.2.2025 קיים בית הדין הרבני הגדול דיון נוסף בעניינם של הצדדים, ולאחריו התקבלה ההחלטה, בה ציין בית הדין הרבני הגדול כי הוא עדיין רואה קשיים מסוימים באופן בו חישב המומחה את שוויו של העסק. לאור זאת, הציע בית הדין הרבני הגדול לצדדים שתי חלופות: האחת, כי ההליך יסתיים בפשרה במסגרתה ייקבע כי שווי העסק עומד על 150,000 ש"ח וההליכים יופסקו בהסכמה; השנייה, כי יתאפשר לצדדים "לנסות ולהביא ראיה מעולם המסחר על שווי של עסק מקביל עם נתונים זהים, והאם אומנם עסק דומה בצורה כללית עמד למכירה וניתן למוכרו". כן נקבע במסגרת ההחלטה, כי תינתן לצדדים שהות של שבוע על מנת לעדכן מה החלופה המועדפת עליהם. אלא שבמקום להמשיך ולמצות את ההליך לפני בית הדין הרבני הגדול, הגישה העותרת את העתירה דנן, בה, כאמור, היא מבקשת כי נורה על ביטולם של פסק הדין ושל ההחלטה. דין העתירה להידחות על הסף. כידוע, בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על בתי הדין הרבניים, לא על החלטות סופיות, ולא כל שכן על החלטות ביניים. לפיכך, התערבותנו מוגבלת למקרים חריגים בלבד, כגון חריגה מסמכות, פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי או סטייה מהוראות חוק המכוונות כלפי בתי הדין הרבניים (ראו, מיני רבים: בג"ץ 37117-08-24 פלונית נ' בית הדין הגדול לערעורים, פסקה 3 (22.8.2024); בג"ץ 33826-08-24 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים, פסקה 4 (22.8.2024)). מאחר שהכרעת בית הדין הרבני הגדול בפסק הדין אינה עומדת עוד, שכן בעניינה מתנהל, כאמור, בירור נוסף; ושההחלטה מושא העתירה היא אך החלטת ביניים, שאינה מהווה עדיין את החלטתו הסופית של בית הדין הרבני הגדול בעניין (ובמובן זה העתירה שלפנינו היא מוקדמת), ברי כי ענייננו אינו נופל בגדרם של מקרים אלה (ראו: בג"ץ 5841/17 פנינת המיתרים בע"מ נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים, פסקה 19 (13.11.2017); והשוו: בג"ץ 990/16 פלונית נ' בית הדין הדרוזי בעכו, פסקה 6 (29.2.2016)). לאור האמור לעיל, העתירה נדחית. ככל שיתעורר צורך בהמשך, טענות הצדדים שמורות להם. לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏א' באייר התשפ"ה (‏29.4.2025). דוד מינץ שופט עופר גרוסקופף שופט יחיאל כשר שופט