פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 5252/22
לפני:
כבוד השופט נעם סולברג
כבוד השופט דוד מינץ
כבוד השופטת יעל וילנר
העותרים:
1. מוטי כ"ץ ו-49 אח'
נגד
המשיבים:
1. ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי
2. עיריית תל אביב-יפו
3. השר לביטחון פנים
4. משטרת ישראל
עתירה למתן צו על תנאי
תאריך הישיבה:
ט' בסיוון התשפ"ג (29.5.2023)
י"א בתמוז התשפ"ד (17.7.2024)
בשם העותרים:
עו"ד רועי פדל
בשם משיבים 2-1:
עו"ד יפה דסה-דוד; עו"ד נעמה בנצקי
בשם משיבים 4-3:
עו"ד אבי מיליקובסקי; עו"ד אבי טוויג
פסק-דין
השופט דוד מינץ:
בעתירה שלפנינו התבקשנו לתת צווים נגד עיריית תל אביב-יפו (להלן: העירייה), ראש העירייה, משטרת ישראל (להלן גם: המשטרה) והשר לביטחון פנים (כיום המשרד לביטחון לאומי; להלן: השר) בנוגע למדיניות אכיפת הדין בשכונת נווה שאנן בתל אביב (להלן: השכונה).
העתירה מגוללת תמונה חריגה ומטרידה בנוגע למצבה של השכונה. על פי הנטען, רמת הפשיעה בשכונה גבוהה ומתבטאת בין היתר בעבירות של סחר בסמים, זנות, הימורים ואלימות. השכונה רווייה במכורים לסמים, מחוסרי דיור ועבריינים, הגורמים למפגעים חברתיים וסביבתיים קשים במרחב הציבורי והפרטי של תושבי השכונה. השכונה הגיעה למצב קשה זה בשל תת-אכיפה של הדין הפלילי על ידי משטרת ישראל ותת-אכיפה של הדין המנהלי והעירוני על ידי העירייה. כך למשל נפוצו בשכונה בתי בושת, "תחנות" לממכר סמים ומסבאות בלתי חוקיות, וחרף תלונות רבות של תושבי השכונה למשטרת ישראל, לעירייה ולפקחי הסיירת לביטחון עירוני של העירייה, מצב השכונה לא השתפר ואף הלך והתדרדר. הרשויות בחרו במודע לעצום את עיניהן לנעשה בשכונה לטובת רווחתן של יתר השכונות בעיר, וחרף מודעותן לפשיעה ולמחולליה, הן לא הפעילו את סמכותן על פי דין והפלו לרעה את תושבי השכונה. מחדלן המתמשך של הרשויות בטיפול במצב בשכונה פגע בזכות תושביה לביטחון ולכבוד, והתנהלותן לוקה בחוסר סבירות קיצוני.
בתגובה המקדמית מטעם העירייה נטען כי דין העתירה להידחות בשל היותה כוללנית, נעדרת תשתית עובדתית ומערבת נושאים ואוכלוסיות שונות בעלות מאפיינים שונים הדורשים התייחסות מערכתית שונה. לגופו של עניין, מתחם התערבות בית המשפט במדיניות הרשות ובשיקול דעתה בהפעלת סמכויות האכיפה שבידהּ הוא מצומצם, ומכיוון שהתנהלות העירייה אינה חורגת ממתחם הסבירות, אין מקום להתערבות בית המשפט.
בתגובה המקדמית מטעם משיבי המדינה נטען כי דין העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערבות באופן ובסדר העדיפויות באכיפה, כמו גם בשיקול הדעת הנתון למשטרה בעניינים מעין אלו. משטרת מחוז תל אביב אכפה ואוכפת את הדין באופן ממוקד על מנת למנוע ביצוע עבירות שונות, ומטבע הדברים הדבר נעשה בהתאם לסדרי העדיפויות של המשטרה ובשים לב למאפייני השכונה. צוין כי בסוף שנת 2022 הנחה מפקד מחוז תל אביב במשטרה לעבור לפעילות אופרטיבית מוגברת, והגזרה שבתחומה נמצאת השכונה נקבעה כיעד של מחוז תל אביב במשטרה לשנת 2023. הגברת האכיפה אף קיבלה ביטוי בדוח ביקורת פנימי של המשרד לביטחון לאומי מחודש מאי 2023. העותרים מבקשים לגזור מרמת הפשיעה הקיימת בשכונה את המסקנה לפיה הרשויות התנערו מאחריותן וסמכותן, והתנהלותן לוקה באפליה אסורה או בשיקולים זרים. אלא שטענות העותרים בעניין זה, כמו גם בנוגע לפגיעה בזכויות יסוד, נטענו ללא תשתית עובדתית מספקת ומבוססת. באשר לטענות העותרים בנוגע לטיפול המשטרה בתופעות נלוות לפשיעה כגון דיירי רחוב ומכורים לסמים, נושאים אלה אינם בטיפולה.
לתגובת משיבי המדינה צורפה עמדתו של השר עצמו, בה ציין כי מממצאי דוח הביקורת שערך מבקר הפנים של המשרד לביטחון לאומי עולה שהמשטרה לא אכפה את עבירות הזנות והסמים בשכונה בצורה מספקת; כי הוא ינחה את המשטרה להגביר את פעילות האכיפה בשכונה, ולסגור בהקדם את כל בתי הבושת ואת תחנות הסמים; וכי בכוונתו לפקח על פעילות המשטרה בעניין זה. בנסיבות אלו הותיר השר את גורל העתירה לשיקול דעת בית המשפט.
ביום 29.5.2023 קיימנו דיון בעתירה. בדיון עלה כי לאחר הגשת העתירה הגבירו הרשויות את מאמצי האכיפה, וכי אף שניכר שינוי לטובה באכיפה, נותרה עבודה רבה לשיפור המצב בשכונה. לפיכך הורינו למשיבים להגיש הודעת עדכון על אודות המאמצים שנעשו בחצי השנה שלאחר הדיון.
בהודעות העדכון מטעם המשיבים המתייחסות לנעשה בשטח בין מועד הדיון לסוף שנת 2023 נמסר כי מגמת השיפור באכיפה המשטרתית והעירונית נמשכת. עוד נמסר כי לקראת סוף שנת 2023 הוקמה מפקדה משימתית לטיפול בפשיעת זרים, על רקע התגברות אירועי האלימות שבין תומכי ומתנגדי המשטר באריתריאה. בשים לב לאמור נטען כי העתירה מיצתה את עצמה ודינה להימחק. בתגובת העותרים להודעות העדכון נמסר כי אכן חל שיפור במצב האכיפה, אך מדובר בשיפור מינורי והמציאות שונה בתכלית מהתמונה המצטיירת מהודעות העדכון.
ביום 17.7.2024 קיימנו דיון נוסף בעתירה, במהלכו עמדו באי-כוח הצדדים ונציגיהם על תמונת המצב העדכנית על-פי הנתונים המצויים בידיהם. בא-כוח העותרים הדגיש כי אין די בשיפור האכיפה, וכי המצב בשכונה עודנו קשה מבחינת רמת הפשיעה והמפגעים החברתיים והסביבתיים שיש בה. בא-כוח משיבי המדינה טען מנגד כי בשים לב לכך שהעתירה תקפה מצב של תת-אכיפה מצד המשטרה, הרי שהמצב העובדתי השתנה באופן משמעותי עם הגברתה. בדיון נשמע גם מפקד תחנת המשטרה בשכונה, אשר מסר כי חל שינוי משמעותי בשכונה מעת שהוא מונה לתפקיד בסוף שנת 2022. כך למשל נסגרו בתי בושת רבים, נעשות פעולות רבות בשיתוף גורמי הרווחה מול מכורי הסמים בשכונה, נסגרו מסבאות רבות ונכלאו סוחרי סמים רבים. כן נמסר שלמשטרה תכנית סדורה להמשך הטיפול במצב הפשיעה במקום. באת-כוח העירייה פירטה על אודות מגבלות העירייה באכיפה, ובכלל זה על כך שהאכיפה מתוחמת רק למרחב הציבורי ורק למצבים שבהם נגרמה הפרעה למשתמשי המרחב הציבורי. חרף זאת הגבירה העירייה את האכיפה בדמות כוונה להגשת כתבי אישום רבים בגין הפעלת עסק ללא רישיון ואכיפת הפרות דיני התכנון והבניה; ואף גיבשה תכניות שונות לסיוע לדרי-רחוב ולשיקום נשים העוסקות בזנות. בתום הדיון הורינו למשיבים להגיש הודעת עדכון נוספת בתחילת שנת 2025, בה יפורטו מאמצי האכיפה שנעשו בשנת 2024.
המשיבים הגישו הודעות עדכון ביום 26.2.2025. בהודעת העירייה נמסר כי נעשים על-ידה מאמצים רבים לשמירת הסדר הציבורי ומניעת ביצוע עבירות בשכונה. היא הציגה נתונים בדבר הגברת האכיפה באמצעות דיני התכנון והבנייה, רישוי עסקים וחוקי עזר עירוניים שונים. עוד נמסרו נתונים על פעולות השיטור העירוני ויחידת הסיור הקהילתית שהוקמה בשנת 2023, וכן פורטו מאמצי העירייה לשיפור השירותים החברתיים והקהילתיים בשכונה. בהודעת העדכון מטעם משיבי המדינה נמסרו נתונים המצביעים על כך שהוגברו מאמצי האכיפה בשנת 2024 בכל הנוגע לאלימות, סחר בסמים, בתי בושת ומסבאות. בנוסף הוצגו נתונים על פעילות המשטרה נגד פשיעת זרים וחיזוק שיתוף הפעולה עם העירייה.
בתגובת העותרים להודעות העדכון נטען כי מאמצי האכיפה מצד הרשויות הם כטיפה בים עכור, ובפועל קיים פער משמעותי בין מצב השכונה המתואר בהודעות העדכון לבין מצב השכונה במציאות. לתגובה צורפו כנספחים עבירות שלטענת העותרים טרם טופלו בשכונה, וכן רשימת דיווחי מפגעים בשכונה בחמשת החודשים האחרונים.
לאחר עיון בהודעות העדכון ובתגובת העותרים, הגענו למסקנה כי העתירה במתכונתה הנוכחית מיצתה את עצמה ודינה להימחק (ראו והשוו: בג"ץ 10202/01 ארגון סוכנים ובעלי תחנות הדלק בישראל נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נז(5) 713, 720-719 (2003); בג"ץ 1477/12 חברת חלקה 303 בגוש 26 בע"מ נ' השר לבטחון פנים (24.8.2015); בג"ץ 7958/13 איגוד לשכות המסחר – חטיבת המכונים האורטופדים נ' מדינת ישראל משרד הבריאות (3.8.2016)). מבלי להקל ראש במצב השורר בשכונה ובתסכולם של העותרים, ניכר כי חל שיפור משמעותי במאמצי האכיפה מצד המשיבים, וכי קיימת מחויבות להמשך אכיפה ונקיטת אמצעים שונים בתחומים שונים לשם שיפור אופיו של המרחב הציבורי והגברת הביטחון האישי של תושבי השכונה. אכן, אין חולק כי טרם הגיעה העת לברך על המוגמר, אולם בשים לב למחויבותם של המשיבים ולמאמצים הרבים ננקטו וננקטים על-ידם – וחזקה עליהם כי ימשיכו בכך ללא לאות – אין עוד מקום להותיר את העתירה על כנה.
העתירה נמחקת אפוא. בנסיבות העניין, ובשים לב להצדקה בהגשת העתירה ולתרומתה לשיפור האכיפה בשכונה, משיבים 2-1 יישאו בהוצאותיהם של העותרים בסך של 10,000 ש"ח, ומשיבים 4-3 יישאו בהוצאות העותרים בסכום זהה.
ניתן היום, ט' אייר תשפ"ה (07 מאי 2025).
נעם סולברג
משנה לנשיא
דוד מינץ
שופט
יעל וילנר
שופטת