פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"א 5197/10

שירותי בריאות כללית נ. יהונתן ריקמן

ערעור על החלטת שופטת מחוזי לפסול את עצמה מלדון בתביעת רשלנות רפואית בשל זיקה עקיפה של בן זוגה למערערת והיכרות מקצועית של בן הזוג עם ב"כ המערערת.

התקבל במלואו (לטובת התובע/העותר/המערער/המבקש) ?
תאריך פרסום 16/08/2010 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"א — ערעור אזרחי.
מספר התיק 5197/10 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה פסלות שופט — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
★ השלכה רחבה סימון לפסיקה שעשויה להוות תקדים או להשפיע על תיקים רבים אחרים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על החלטת שופטת מחוזי לפסול את עצמה מלדון בתביעת רשלנות רפואית בשל זיקה עקיפה של בן זוגה למערערת והיכרות מקצועית של בן הזוג עם ב"כ המערערת.
החלטת בית המשפט התקבל במלואו (לטובת התובע/העותר/המערער/המבקש) — בית המשפט קיבל את ההליך לטובת הצד הפותח (התובע/העותר/המערער).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"א 5197/10

שירותי בריאות כללית נ. יהונתן ריקמן

ערעור על החלטת שופטת מחוזי לפסול את עצמה מלדון בתביעת רשלנות רפואית בשל זיקה עקיפה של בן זוגה למערערת והיכרות מקצועית של בן הזוג עם ב"כ המערערת.

התקבל במלואו (לטובת התובע/העותר/המערער/המבקש) ?

סיכום פסק הדין

השופטת בבית המשפט המחוזי פסלה את עצמה מלדון בתביעת רשלנות רפואית נגד שירותי בריאות כללית, לאחר שציינה כי בן זוגה עובד אצל המערערת וכי הוא מכיר את עורך הדין של המערערת מוועדה מקצועית משותפת. המערערת ערערה על החלטת הפסילה לבית המשפט העליון. הנשיאה ד' ביניש קבעה כי אין בנסיבות אלו כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים, שכן מדובר בזיקה ארגונית רחוקה ובהיכרות מקצועית בלבד. נקבע כי תחושת אי-נוחות סובייקטיבית של שופט אינה מספיקה כדי להצדיק פסילה כאשר אין בסיס אובייקטיבי לכך. הערעור התקבל והתיק הוחזר לשופטת המקורית.

השלכות רוחב

פסק הדין מבהיר את הגבולות בין תחושת אי-נוחות סובייקטיבית של שופט לבין עילת פסלות אובייקטיבית, ומדגיש כי זיקות עקיפות וארגוניות רחוקות אינן מהוות עילה לפסילה.

סוג הליך ערעור אזרחי (ע"א)
הרכב השופטים ד' ביניש
בדעת רוב 1/1

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • שירותי בריאות כללית

נתבעים

  • יהונתן ריקמן
  • עזבון המנוחה גרסיאלה סילביה ריקמן
  • יגאל ריקמן
  • עזבון יילוד מס' 1
  • עזבון יילוד מס' 2
  • עזבון יילוד מס' 3

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • אין עילת פסלות אובייקטיבית המקימה חשש ממשי למשוא פנים.
  • בן זוגה של השופטת עובד בבית חולים אחר של המערערת ואין לו עניין אישי או כספי בתוצאות ההליך.
  • היכרות בן הזוג עם ב"כ המערערת במסגרת ועדת הלסינקי היא מקצועית בלבד ואינה מקימה עילת פסלות.
  • הצטברות הנתונים אינה יוצרת עילת פסלות.
טיעוני ההגנה
  • יש לפסול את השופטת בשל החשש למשוא פנים הנובע מעבודת בן זוגה אצל המערערת.
  • היכרות בן הזוג עם ב"כ המערערת בוועדה משותפת מחזקת את הצורך בפסילה.
מחלוקות עובדתיות
  • האם קיימת עילת פסלות אובייקטיבית בנסיבות העניין.

הדגשים פרוצדורליים

  • השופטת פסלה את עצמה לאחר שבתחילה סירבה לבקשת הפסילה.
  • הערעור הוגש על החלטת השופטת לפסול את עצמה.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"א 333-03-08
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי מרכז
תקדימים משפטיים
הפניות לפסקי דין אחרים

תגיות נושא

  • פסלות שופט
  • רשלנות רפואית
  • משוא פנים

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

0

הוראות וסעדים אופרטיביים

  • התיק הוחזר לשופטת א' שטמר להמשך הדיון

סכום הפיצוי

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק ע"א 5197/10 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 5197/10 בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש המערערת: שירותי בריאות כללית נ ג ד המשיבים: 1. יהונתן ריקמן 2. עזבון המנוחה גרסיאלה סילביה ריקמן 3. יגאל ריקמן 4. עזבון יילוד מס' 1 5. עזבון יילוד מס' 2 6. עזבון יילוד מס' 3 ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז (השופטת א' שטמר) מיום 22.6.2010 לפסול עצמו מלדון בת"א 333-03-08 בשם המערערת: עו"ד יעקב כספי פסק-דין ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (השופטת א' שטמר) בת"א 33-03-08 מיום 22.6.2010, בה החליט לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת. 1. המשיבים הגישו תביעה בגין רשלנות רפואית נטענת בטיפול בהריון מרובה עוברים ובטיפול בילודים לאחר הלידה. ביום 15.6.2010 התנהלה ישיבת ההוכחות בפני בית המשפט. בפתח הישיבה הודיעה השופטת כי בן זוגה עובד במסגרת המערערת, בבית חולים אחר מזה שבנשוא התביעה. בעקבות הודעה זו ביקש בא-כח המשיבים מבית המשפט לפסול עצמו. בית המשפט דחה את הבקשה וקבע כי אין סיבה לפסילה: לא חשש ממשי למשוא פנים ולא אחר. בית המשפט הוסיף כי למערערת אלפי עובדים ובהם בן זוגה וכי אין לכך קשר לנושא הדיון. לפיכך, דחה את הבקשה. על החלטה זו הגישו המערערים ערעור לבית משפט זה (ע"א 4733/10) ויחד עמו בקשה לעיכוב ביצוע. ביום 21.6.2010 קבעתי כי איני רואה הצדקה לעיכוב הדיון ולכן דחיתי את הבקשה. 2. ביום 22.6.2010 אמורה היתה להתקיים ישיבת ההוכחות השניה, לאחר שהבקשה לעיכוב ביצוע הדיון, נדחתה. בתחילת ישיבה זו הודיע בא-כח המערערת כי הוא מכיר את בן זוגה של השופטת מתוקף השתתפותם המשותפת בוועדת הלסינקי של בית החולים בלינסון, אשר בה כשלושים חברים. בעקבות זאת ביקש בא-כח המשיבים כי השופטת תפסול עצמה. 3. השופטת קבעה כי גם עובדה זו של ישיבה משותפת של בא-כח המערערת עם בן זוגה באותה וועדה אינו מחייב את פסילתה. עם זאת, הצטברות הנתונים הביאה לשינוי דעתה ולהכרעה כי עליה להימנע מלשבת בדין בתביעה זו. לפיכך הורתה להעביר את התביעה לנשיאת בית המשפט לקביעת המותב שישב בדין וכך אכן נעשה. בעקבות החלטה זו ביקשו המשיבים למחוק את הערעור שהגישו והוא נמחק ביום 12.7.2010. באותו יום הגישה המערערת ערעור על החלטת השופטת לפסול עצמה מלדון בתביעה, הוא הערעור שלפניי. 4. המערערת טוענת כי אין כל מניעה כי השופטת תמשיך בשמיעת התיק. לטענתה משמעות פסילת השופטת היא הימנעות גורפת של שופטים רבים מלשבת בתיקי רשלנות רפואית בהם מעורבת המערערת, וזאת בשל קרבת משפחה לבעלי מקצוע אשר עובדים במסגרתה. לטענת המערערת, אף אחת משתי הזיקות אשר הובילו את בית המשפט להחלטת הפסילה אינה מקימה עילת פסלות שכן אין מדובר בנסיבות אשר יש בהן חשש ממשי למשוא פנים ולכן לא מוצדק לפסול אותה. לבן זוגה של השופטת אין כל עניין ו/או אינטרס אישי בתוצאותיו של ההליך או בחבות הכספית שיכול ותושת על המערערת בעקבות קבלת התביעה. אף אין כל קשר בין בן זוגה של המערערת לבין הרופאים המעורבים באירוע. לפיכך אין כל בסיס לטענה כי יש לשופטת או לבן זוגה עניין כספי ממשי או עניין אישי בהליך או בתוצאותיו. מדובר בזיקה כוללנית ארגונית במערערת המונה כ-35,000 עובדים ו- 14 בתי חולים, אשר אינה יוצרת, ולו לכאורה, נסיבות להשפעה על בית המשפט. בנוסף טוענת המערערת כי החברות המשותפת בוועדת הלסינקי הינה חברות מקצועית בלבד. המפגשים נערכים אחת לחודש, או חודש וחצי ואין כל זיקה או היכרות מעבר לכך בין בן זוגה של השופטת לבא-כח המערערת. לפיכך טוענת המערערת כי אין אף בצירופן של הטענות כדי ליצור עילת פסלות מכוחן המצטבר. לדעת בא-כח המערערת תחושת אי נוחות מצטברת גרמה לבית המשפט לפסול עצמו, ואולם, אין בתחושה זו כדי להצדיק את פסילתה. 5. דין הערעור להתקבל. אמנם לא בכל מקרה יתערב בית משפט זה בהחלטת בית משפט לפסול עצמו מלדון בהליך מסוים. ואולם, יש טעם בטענת המערערת, לפיה לא התקיימה במקרה הנוכחי עילה המצדיקה את פסילת השופטת. אכן, מדובר במקרה של פסילה עצמית של השופטת. במצב דברים זה, יש לתת משקל לתחושות השופט הסובר כי לא ראוי שיידון בתיק, שכן לא הרי צו המורה לשופט, המבקש להמשיך לדון בתיק, להימנע מכך, כהרי צו המורה לשופט להמשיך ולשבת בדין, חרף החלטתו שלא לעשות כן (ע"א 7573/08 פלונית נ' פלונית (לא פורסם, 18.12.2008)). עם זאת, המבחן לפסילת שופט, בין אם מדובר על פסילה עצמית ובין אם מדובר על סירוב לפסילה, הינו אובייקטיבי, ואין עמדתו הסובייקטיבית של השופט מכרעת. להתחשבות בעמדת השופט לפסול עצמו יש גבולות. הם נקבעים על פי אמת המידה הידועה והמקובלת של חשש ממשי למשוא פנים (ע"א 2852/08 עמרם מצנע נ' ויסולי אביעד, עו"ד (לא פורסם, 19.5.2008). 6. מן האמור בהחלטת השופטת עולה כי אף היא אינה סבורה שקיימת עילת פסלות לגופה, וכי החלטתה לפסול עצמה מונעת מתחושות סובייקטיביות של המשיבים ולאור הצטברות הנתונים. במקרה דנן לא מתקיים חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט, המצדיק אובייקטיבית את פסילת בית המשפט לפי המבחנים שנקבעו בפסיקה, שכן לא התקיימה התשתית העובדתית הנדרשת כדי להעלות חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט. אף אחד מטיעוני המשיבים אינו מבסס עילת פסלות ולכן גם לא הצטברות הטענות יחד: אשר לטיעון הראשון, העובדה שבן זוגה של השופטת עובד אצל המערערת אין בה כדי לבסס חשש ממשי למשוא פנים שכן אין כל קשר בין עבודתו בבית חולים אחר של המערערת למקרה דנן בשום צורה שהיא, לרבות חוסר קשר לרופאים המוזכרים בתביעה. אף לא הוכח כי יש לו עניין כלשהו, לרבות כספי, בתוצאות ההליך. לכן, גם לשופטת אין כל עניין אישי בהליך מתוקף עיסוקו של בן זוגה. יוזכר כי בית המשפט עצמו לא מצא בעובדה זו כדי להקים עילת פסלות. אף אני לא מצאתי מקום בשעתו לעכב את המשך הדיון חרף הגשת ערעור על ידי המשיבים נוכח דחית בקשת השופטת לפסול עצמה. אשר לטיעון השני והוא עובדת השתתפותו של בן זוגה של השופטת בוועדה יחד עם בא-כח המערערת, הרי שכשם שהיכרות בית המשפט עצמו עם בא-כח או בעל דין אינה עילה אוטומטית לפסילתו, כך גם, מקל וחומר, קשר עקיף של בית המשפט או משפחתו לצד להליך או לבא-כח המייצג בעל דין בהליך, אינה עילה אוטומטית לפסילתו (השווה: ע"א 1314/99 גלברט נ' גלברט (לא פורסם, 20.4.1999), בו נדחתה, בין היתר, הטענה כי יש בקשר מקצועי בין בעלה של השופטת לבין בא-כח המשיבה כדי להצדיק את פסילתה). במקרה דנן עצם ההיכרות של בן זוגה של השופטת עם בא-כח המערערת מתוקף היותם חברים באותה וועדה מקצועית אינו מבסס במקרה שלפני חשש ממשי למשוא פנים, המצדיק את פסילתה של השופטת מלישב בדין (ע"א 3700/99 ניצולת הקרטל בע"מ נ' עו"ד אליעזר וולובסקי (לא פורסם, 30.6.1999)), ונדרש היה להביא ראיות שיש בקשר זה, מלבד מפגשים מקצועיים במסגרת הוועדה, משום היכרות אשר יש בה כדי להשפיע על הכרעתו של בית המשפט בתיק דנן וכאלו לא הובאו. משאין בטיעונים, כל אחד בנפרד, כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים, אף אין בהצטברותם כדי להקימו, ומצטרפת אני לסברת בא-כח המערערת, לפיה מדובר בתחושת אי נוחות של בית המשפט מהנסיבות שנוצרו אשר אין בה כדי להצדיק את פסילתו מלהמשיך ולשבת בדין, וזאת במיוחד כאשר הליך ההוכחות החל זה מכבר. לאור כל האמור דין הערעור להתקבל. התיק יוחזר לשופטת א' שטמר להמשך הדיון. ניתן היום, ו' באלול התש"ע (16.8.2010). ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 10051970_N01.doc דז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il