פלוני נ. פלוני

פסק-דין בתיק ע"א 7573/08 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 7573/08 בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש המערערת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. פלונית 2. פלוני ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל-אביב (השופטת ו' פלאוט) מיום 7.7.2008 לפסול עצמו מלדון בתמ"ש 36442/07 בשם המערערת: עו"ד דידי רוטשילד בשם המשיבה 1: עו"ד דרורה רמיגולסקי סגל בשם המשיב 2: עו"ד מרגלית נח פסק-דין ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל-אביב (השופטת ו' פלאוט), מיום 7.7.2008, לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת בתמ"ש 36442/07. 1. ביום 24.6.2006 הודיעה שופטת בית המשפט על כוונתה לפסול עצמה מלדון בתביעה נשוא הדיון משני טעמים. הטעם העיקרי הוא שעו"ד רוטשילד, בא כוחה של המערערת, הינו בעלה של עמיתה לעבודה ומטבע הדברים יש לשופטת קשרים עימו מחוץ לשעות העבודה. הטעם המשני הוא כי עו"ד רוטשילד מייצג לקוחות המנהלים משפט נגד קרוב משפחה של השופטת. באות כח המשיבים הודיעו מייד כי הן מסכימות לפסילה. עו"ד רוטשילד הודיע כי הוא מתנגד לפסילה ביחס לטעם העיקרי. בנוגע לטעם המשני ביקש פרטים נוספים. 2. ביום 7.7.2008 החליטה השופטת לפסול עצמה מלדון בתובענה משני הטעמים שלעיל, המהווים, לדעתה, נתונים אובייקטיביים המבססים את פסילתה, מעבר לתחושותיה הסובייקטיביות שלא לדון בתיק. השופטת הסיקה מתגובתו של עו"ד רוטשילד כי הוא רואה עין בעין עם בית המשפט את טיב היחסים עימה, שהם תולדה של ההרכב המיוחד והמצומצם של בית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן, להבדיל מבתי משפט אחרים. השופטת קבעה גם כי אין להתעלם מעמדת באות כח המשיבים לפיה רצוי שבית המשפט יפסול עצמו, בציינו כי דבריהן לא נרשמו בפרוטוקול, מפאת כבודם של כל הנוגעים בדבר. באשר לטעם המשני ציינה השופטת כי אינה סבורה שעליה לתת יותר פרטים בנוגע לתיק המדובר, כפי שביקש עו"ד רוטשילד. עוד הוסיפה השופטת כי היא מעדיפה שלא לדון כלל בתיקים בהם מופיע עו"ד רוטשילד מחמת קשריו החברתיים עימה ועם רעייתו, בשל האופי המיוחד של בית המשפט, מחמת תחושתה האישית שאינה נוחה מהסיטואציה ובהתחשב ברחשי ליבן ובעמדתן של באות כח המשיבים אשר תומכות בפסילתה. מכאן הערעור שלפניי. 3. לטענת המערערת ערעורה מעורר שאלות עקרוניות בעלות חשיבות רבה אשר עלולה להיות להכרעה בהן השלכה משמעותית ביותר על עתידו הכלכלי של עו"ד רוטשילד - בא-כוחה, שכן הותרת החלטת הפסלות על כנה עלולה לגדוע את אחד ממקורות הפרנסה העיקריים שלו ולפגוע בזכות יסוד שלו לחופש העיסוק. עו"ד רוטשילד, כך מתואר בערעור, עובד כעורך דין למעלה מעשרים שנה. אשתו, השופטת ח' ריש-רוטשילד, מונתה בשנת 1999 לשופטת בבית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן ומכהנת בתפקידה גם היום. מאז מינויה, כך מתואר, נמנע עו"ד רוטשילד מלהופיע לפני מספר שופטים המכהנים בבית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן, שכן הם פסלו עצמם מלדון בעניינים בהם הוא מטפל בשל קרבה מיוחדת (לרבות ייצוג) בינם או בין בני משפחה שלהם (מדרגה ראשונה) לבין עו"ד רוטשילד. עו"ד רוטשילד מציין כי במהלך עשר שנים ולפחות עד לפני שנתיים-שלוש הופיע וייצג לקוחות גם לפני השופטת בלא שהועלתה כל טענה בדבר קרבה כלשהי ביניהם. 4. לגופו של עניין מצהיר עו"ד רוטשילד כי אין ולא היו לו קשרים עם השופטת מחוץ לכותלי בית המשפט, מעבר ליחסים הרגילים של עורך דין המופיע לפני מותב; מעולם לא ביקר בביתה ולא נכח באף אירוע שערכה, למעט חתונת בתה שנערכה סמוך לאחר מינויה של השופטת לפני כשמונה שנים. באירוע זה נכחו עורכי דין נוספים אשר הופיעו ומופיעים גם כיום לפני השופטת. עו"ד רוטשילד מוסיף כי השופטת לא הוזמנה ולא השתתפה באירוע משפחתי שלו, למעט ביקור אשתו שהיתה בשבתון או לצורך ניחום אבלים; כן היו פגישות אקראיות עמה ועם בעלה במפגשים ספורים של שופטי בית המשפט לענייני משפחה. לפיכך, לדעתו, אין בינו לבין השופטת או בינה לבין אשתו כל קרבה ממשית או יחסי "חברות של ממש" באופן המצדיק פסילתה. 5. לטענת עו"ד רוטשילד נפלו פגמים מהותיים בהודעת השופטת בדבר פסלותה וההחלטה שניתנו בהעדרו, ובהם שיחה שנוהלה בין באות כח המשיבים לשופטת אשר לא באה לידי ביטוי בפרוטוקול הדיון. פגם נוסף מצא באי פירוט פרטי קרובי משפחתה של השופטת אשר עו"ד רוטשילד מייצג כנגדם בהליך אחר. בנסיבות אלה, יש לדעת עו"ד רוטשילד, כדי לראות את ההחלטה בטלה מעיקרא. לחלופין, מבקש הוא להורות על ביטולה. לחלופי חלופין, על השלמת ההחלטה והפרוטוקול. עו"ד רוטשילד מוסיף כי החלטת הפסילה ניתנה בלא שניתנה למערערת ההזדמנות להתנגד לפסילה, אלא, לראשונה, בהחלטה גופה. לטענת עו"ד רוטשילד, מצב בו ארבעה מתוך עשר שופטי בית המשפט לענייני משפחה במחוז הגדול במדינה מנועים מלדון בעניינים שבטיפולו, מהווה פגיעה משמעותית בחופש העיסוק שלו ובכושר השתכרותו, ללא הצדקה. לדעתו, אפילו מדובר בענייננו בקרבה מסוימת הרי שאינה עולה כדי קרבה ממשית אשר יש בה כדי להוות עילת פסלות. 6. המשיב 2 טוען בתשובתו כי יש למחוק על הסף את הערעור שכן הוגש באיחור ללא בקשה להארכת מועד. לגופו של עניין טוען המשיב כי שני הטעמים לפסילת השופטת מבטאים את תחושתה הסובייקטיבית של השופטת ויש לכבד את החלטתה ולא לכפות עליה את הדיון בתובענה. המשיב טוען עוד כי אין יסוד לטענת עו"ד רוטשילד לפיה לתוצאת הערעור עלולה להיות השלכה על עתידו הכלכלי. באת כח המשיב בחרה לציין את אי הנוחות שהיא חשה להופיע מול עו"ד רוטשילד ולהתעמת איתו, לאור סגנונו, הנובע לדעתה מהעובדה ששופטים נמנעו מלהעיר לו, ככל הנראה כדי לא לפגוע באשתו, השופטת. לפיכך, ובהקשר זה, טוענת היא כי החלטת השופטת ראויה להערכה, תתרום לחיזוק אמון הציבור במערכת המשפט, ותרחיק כל חשש של מתדיין למשוא פנים. עוד מוסיפה באת כח המשיב כי מדובר בהחלטת פסילה עצמית של בית המשפט ובמקרה כזה יש לשים את הדגש ולתת את המשקל לתחושותיו של השופט הסובר כי אין זה מן הראוי שידון בתיק. עוד מציינת היא כי בית המשפט לא החל עדיין לדון בתביעה ולכן לא ייגרם למערערת כל נזק. המשיבה 1 הודיעה כי היא משאירה את ההחלטה בעניין הערעור לשיקול דעת בית המשפט. 7. בהתאם להחלטתי מיום 2.11.2008 הגישה השופטת הערותיה לערעור. השופטת רואה עצמה כחברה קרובה של רעיית עו"ד רוטשילד וכבעלת קשרים הדוקים עמה עד כדי חציית הקווים הפורמאליים של יחסים מקצועיים, הבאים לידי ביטוי, בין היתר, בהשתתפות בשמחות משפחתיות ובביקורים בביתה. השופטת מוסיפה כי עו"ד רוטשילד יצר מצב של טשטוש גבולות בין יחסי עבודה ליחסי רעות עמה. בהתייחס להופעותיו הקודמות של עו"ד רוטשילד בפניה מביעה השופטת דעתה כי הופעות אלה לימדוה באופן חד משמעי כי יש להפסיק הופעותיו בפניה וכי עליה לפסול עצמה. השופטת אף הבהירה מהם יחסי הקרבה שלה לקרוב משפחתה אשר עו"ד רוטשילד מייצג לקוחות המנהלים משפט נגדו. השופטת מבהירה כי בינה לבין באות כח המשיבים לא התקיימה כל שיחה וכי הפרוטוקול משקף בדיוק את מהלך הדיון, למעט שימוש בביטוי מסוים. לאור כל אלה חוזרת השופטת ומבקשת לאשר את פסילתה העצמית. 8. בהתאם להחלטתי הגיב בא-כוח המערערת להערות השופטת ולתשובת המשיב 2. לטענת עו"ד רוטשילד לא ניתנה לו ההזדמנות להגיב להודעת השופטת על כוונתה לפסול עצמה. עו"ד רוטשילד טוען כי אכן קיימת קרבה ממשית בין אשתו, השופטת לבין שלושה שופטים המכהנים באותו בית משפט ולכן שופטים אלה פסלו עצמם מלדון בעניינים בהם מייצג עו"ד רוטשילד. ואולם, בין עו"ד רוטשילד ואשתו לבין השופטת פלאוט לא קיימים קשרים כאמור; הוא חזר על טענתו כי הוא ואשתו לא בילו עימה ולא הוזמנו ולא ביקרו בביתה. במהלך עשר שנים השתתף עו"ד רוטשילד באירוע משפחתי אחד בלבד שערכה השופטת אשר בו נכחו כל שופטי בית המשפט ובני זוגם. השופטת פלאוט ביקרה בביתם במסגרת ניחום אבלים. בהתייחס לטענת המשיב 2 טוען עו"ד רוטשילד כי פסילת השופטת פלאוט משמעה פסילה גורפת של כל התיקים המתנהלים לפני השופטת ואף יצירת תקדים לפיו הוא מנוע מלייצג בבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן, באופן שישליך משמעותית על פרנסתו. אשר לייצוג כנגד בן דודה של השופטת, הרי מכל מקום, אין מדובר בקרבת משפחה מדרגה ראשונה, וההליך שם החל לפני מספר שנים, כאשר מאז הופיע עו"ד רוטשילד בפני השופטת בלא שתציין זאת. עו"ד רוטשילד שב ומשיג על כך שפרוטוקול הדיון אינו משקף נאמנה את שהתרחש. עו"ד רוטשילד מכחיש כי איחר בהגשת הערעור וטוען כי אין בהשתלחות באת כח המשיב 2 בו, ממש. 9. לאחר שעיינתי בערעור, בהחלטת בית המשפט, בתשובות המשיבים, בהערות השופטת ובתגובת עו"ד רוטשילד הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הערעור להידחות. אכן, הלכה פסוקה היא כי הזכות לשבת בדין היא גם החובה לעשות כן. אולם, מקום בו מגלה השופט דעתו בצורה חד משמעית כי יתקשה לשבת בדין אין לכפות עליו לעשות כן (ע"א 3158/05 טיולי אלון (טבריה) בע"מ נ' חופית קבוץ כנרת בע"מ (לא פורסם, 25.4.2005) והאסמכתאות שם). במקרה דנן מדובר בפסילה עצמית של שופטת. במצב דברים זה, יש לתת משקל לתחושותיו של השופט הסובר כי לא ראוי שיידון בתיק, שכן לא הרי צו המורה לשופט, המבקש להמשיך לדון בתיק, להימנע מכך, כהרי צו המורה לשופט להמשיך ולשבת בדין, חרף החלטתו שלא לעשות כן (ע"א 2687/07 פלונית נ' פלונית (לא פורסם, 22.4.2007)). עם זאת, המבחן לפסילת שופט, בין אם מדובר על פסילה עצמית ובין אם מדובר על סירוב לפסילה, הינו אובייקטיבי, ואין עמדתו הסובייקטיבית של השופט מכרעת (ע"א 2852/08 עמרם מצנע נ' ויסולי אביעד, עו"ד (לא פורסם, 19.5.2008); ע"א 6275/03 רותם שגיא נ' דניאל סלע (לא פורסם, 28.7.2003); ע"א 10483/05 פלוני ואח' נ' פלונית (לא פורסם, 12.6.2006)). 10. זאת ועוד, סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד - 1984 קובע כי שופט לא יישב בדין אם מצא, מיוזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט. סעיף 77א(א1)(1) מוסיף וקובע כי שופט לא יישב בדין ביודעו שצד להליך, בא כוחו או עד מרכזי הוא בן משפחה של השופט או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת. הנה כי כן, הן לפי העילה הכללית שבסעיף 77א(א) לחוק, והן לפי העילה הספציפית שבסעיף 77א(א1)(1), אין די בעצם ההיכרות או הקרבה של שופט לבא-כוח של בעל דין כדי להביא לפסילתו, ונדרשת קרבה ממשית. קרבה זו אינה אלא אותה קרבה שממשותה היא המבססת חשש ממשי למשוא פנים (ע"א 10484/07 מאגנוס הנדסה ואחזקה בע"מ נ' אינגביר הנדסה בע"מ (לא פורסם, 10.3.2008); ע"א 4227/07 חיים ליבוביץ נ' שבתאי מיכאל (לא פורסם, 31.10.2007); (ע"א 7098/06 פלוני נ' פלונית (לא פורסם, 3.10.2006)). לפיכך, יש לבחון את כלל נסיבות המקרה, בשים לב לאופי ההיכרות, מסגרתה, משכה ומשך הזמן שעבר מאז ההיכרות (ע"א 1011/97 פדידה נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (לא פורסם, 10.3.1997); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 248 (2006)). מטבע הדברים, בחינה כאמור היא בחינה נסיבתית ממקרה למקרה. כל קרבה ונסיבותיה. כל קרבה והשלכותיה. ככל שהקרבה הדוקה יותר החשש למשוא פנים רב יותר. ככל שהקרבה ממושכת יותר החשש למשוא פנים רב יותר. ככל שהקרבה רלבנטית יותר לנשוא הסכסוך המשפטי מתעצם החשש למשוא פנים (ע"א 6332/05 יהושע ולדהורן נ' שלמה נרקיס (לא פורסם, 24.11.2005). לפיכך, אין לקבוע כלל קטגורי של פסלות אלא יש לבחון בכל מקרה לגופו, אם ישנו חשש ממשי למשוא פנים, שכן גבולותיה של ההיכרות האישית - הן נורמטיבית והן עובדתית - אינם ניתנים לתיחום וקביעה מראש ויש לבחון אותם על רקע הנסיבות והמאפיינים של כל מקרה ומקרה לגופו (ע"א 3700/99 ניצולת הקרטל בע"מ נ' עו"ד אליעזר וולובסקי (לא פורסם, 30.6.1999). יצויין, כי על פי פסיקתנו כבר נקבע שעצם הכהונה של בן זוגו של עורך-דין המופיע בבית המשפט היא כשלעצמה אין בה כדי לפסול את כל שופטי בית המשפט מלדון בעניין בו הוא מופיע, אולם מידת הקירבה בין אותו שופט לעורך-הדין המופיע כעילה לפסילתו, היא עניין תלוי נסיבות. 11. מהחלטת השופטת והערותיה עולה כי במקרה דנן היא אכן סבורה כי קיים חשש ממשי אובייקטיבי למשוא פנים בניהול הדיון אשר עו"ד רוטשילד לוקח בו חלק, וזאת לאור קרבה ממשית ביניהם ובין השופטת לבין אשתו של עו"ד רוטשילד. אכן, עו"ד רוטשילד טוען כי אין מדובר ביחסים העולים כדי קרבה ממשית, ואולם, יש מקום, במקרה דנן, לתת משקל לדברי השופטת אשר שבה וחזרה על כך כי אין מדובר בהיכרות גרידא, שטחית, שגרתית, הבאה לידי ביטוי במפגשים ספורים בלבד בין השופטת לבינו מחוץ לכתלי בית המשפט - היכרות אשר אינה צריכה להצביע על חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט, כטענת עו"ד רוטשילד, אלא שמדובר בהיכרות אישית, הדוקה, עם אשתו, הנובעת, מטבע הדברים, מעבודתן יחד בבית משפט קטן (השווה: ע"א 1190/05 שלמה גבאי נ' אומצה מפעלי בשר בע"מ (לא פורסם, 5.6.2005)). יתרה מכך, תכיפות הפגישות עם עו"ד רוטשילד, עליה העידה השופטת והמקומות בהם נפגשו (וייפגשו) מחוץ לכותלי בית המשפט, יש בה כדי לבסס עילת פסלות במיוחד אם השופטת עצמה חשה כך בנסיבות במקרה דנן (מאיר שמגר "על פסלות שופט-בעקבות ידיד תרתי משמע" גבורות לשמעון אגרנט 87, 110-109 (התשמ"ז)). בנסיבות אלה, יחד עם הטעם הנוסף שהעלתה השופטת, של ניהול תביעה בידי עו"ד רוטשילד נגד בן משפחה קרוב שלה, הגם שאיננה הקירבה המשפחתית המצוינת בדין כעילת פסלות, מצאתי כי יש מקום לאשר את פסלותה העצמית של השופטת, וכך אני מורה. לפיכך, דין הערעור להידחות. הדיון בתביעה יועבר לידי מותב אחר. ניתנה היום, כ"א בכסלו התשס"ט (18.12.2008). ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08075730_N03.doc דז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il