הצלחה - לקידום חברה הוגנת (ע"ר) נ. התאחדות לכדורגל בישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5129-04-26 לפני: כבוד השופט דוד מינץ כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ כבוד השופטת רות רונן העותרים: 1. הצלחה – לקידום חברה הוגנת (ע"ר) 2. שאול גרינפלד נגד המשיבים: 1. ההתאחדות לכדורגל בישראל 2. מנהלת הליגות בכדורגל 3. צה"ל – פיקוד העורף 4. מפקד פיקוד העורף 5. הפרקליט הצבאי הראשי 6. היועצת המשפטית לממשלה עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד אלעד מן בשם המשיבה 1: בשם המשיבה 2: בשם המשיבים 6-3: עו"ד בועז סיטי עו"ד ינקי פפר; עו"ד רזק סלמאן עו"ד מטר בן ישי פסק-דין השופטת רות רונן: עניינה של העתירה שלפנינו בהגבלות שהוטלו על כניסת עיתונאים לאצטדיוני כדורגל על רקע מדיניות ההתגוננות של המשיב 3 (להלן: פיקוד העורף). הרקע לעתירה 1. עם פרוץ מבצע "שאגת הארי" הוטלו הגבלות על קיומן של התקהלויות שונות ברחבי הארץ. כפועל יוצא מכך, הוחלט ביום 28.2.2026 על הפסקת משחקי הליגות המקצועניות בכדורגל. לאחר כשלושה שבועות, גובש מתווה אשר יאפשר את המשך קיומם של משחקי הכדורגל בארץ (שארגונם וניהולם מצוי באחריותה של המשיבה 2 – להלן: מנהלת הליגה או המנהלת); ובכלל זה גם את קיומו של מפעל גביע המדינה (המצוי תחת אחריותה של המשיבה 1 – להלן: ההתאחדות). 2. בהמשך לכך, ביום 23.3.2026 הוציאה מנהלת הליגה מסמך הנחיות מיוחדות אשר מפרט את האופן בו יש לערוך את המשחקים (להלן: מסמך ההנחיות או המסמך). במסמך צוין בין היתר כי בהתאם להחלטת פיקוד העורף, נקבעה מגבלת התקהלות באצטדיון של עד 150 אנשים. נוכח האמור, המסמך מונה את בעלי התפקידים המוסמכים להיכנס לאצטדיון ומגדיר את הכמות המקסימלית שניתן להכניס בכל קטגוריה. כך לדוגמא נקבעה מכסה של עד 35 אנשים לכל קבוצה, הכוללת את שחקני הקבוצה, הצוות וההנהלה הבכירה. עוד נקבע לדוגמא כי לאצטדיון יורשו להיכנס 4 שופטים, 3 שופטי VAR (שופט עזר בווידאו), מבקר שופטים, משקיף, 4 אנשי צוות רפואי ועוד. בין כלל בעלי התפקידים שהורשו להיכנס לאצטדיון הוגדרה גם מכסה מקסימלית של 10 אנשי "תקשורת כללי". תחת הגדרה זו נקבע כי כל קבוצה תכניס "כמות בסיסית של כתבים+צלמי סטילס+מדיה קבוצה (1 לכל קבוצה) על בסיס כלי התקשורת הראשיים המגיעים לסקר את הקבוצה" (כך במקור). זאת לצד מכסה של 28-21 אנשי צוות שידור וכן 5-3 אנשי צוות רדיו (בהתאם לסוג המשחק המשודר). יצוין כי ההתאחדות אימצה את הוראות מסמך זה גם למפעל גביע המדינה. 3. בתחילת חודש אפריל חודשו משחקי הכדורגל בארץ. על פי הנטען בעתירה, ביום 5.4.2026 פנה העותר 2 (להלן: העותר) – עיתונאי המסקר אירועי ספורט בישראל – לדובר קבוצת הפועל תל אביב, כדי לוודא שהוא נכלל ברשימת המורשים להיכנס לאצטדיון במשחק שנערך יום למחרת; אולם סורב על רקע הוראותיו של מסמך ההנחיות. משכך פנה העותר למשיבים (באמצעות העותרת 1) ביום המשחק (6.4.2026) בדרישה לתיקון ההנחיות כך שתינתן גישה לסיקור עיתונאי של משחקי הכדורגל. העתירה 4. כבר באותו היום בשעות הערב הגישו העותרים עתירה זו. בעתירתם הם מבקשים לאפשר את כניסתם של עיתונאים לסיקור אירועי ספורט באותם תנאים הנהוגים בשגרה, וזאת נוכח מאפייני פעולתם ותכלית עבודתם. לטענת העותרים, יש להחריג עיתונאים ממגבלות התקהלויות באירועי ספורט, בין היתר בשל האופן בו מתבצע הסיקור העיתונאי השוטף של אירועים בעלי חשיבות ציבורית בשעת חירום – לרבות בתנאי סכנה. העותרים מוסיפים וטוענים כי לא ניתנה הנמקה ראויה לאמות המידה שנקבעו ביחס להגבלות, ובכלל זאת העדפת כלי תקשורת מסוימים על פני האחרים באופן העולה כדי פגיעה בשוויון. עוד נטען כי המגבלות פוגעות באופן קריטי בתפקוד המקצועי והציבורי של העיתונאים המסקרים את תחום הספורט, וכי יש בהן כדי לפגוע באופן בלתי מידתי ושרירותי בזכותם לחופש עיסוק, לחופש עיתונות ולשוויון. 5. בד בבד עם הגשת העתירה, הגישו העותרים בקשה לצו ארעי וצו ביניים אשר יורה על הקפאת מגבלות הסיקור במסמך ההנחיות, ובכלל זה במשחקי חצאי גמר גביע המדינה שהיו עתידים להיערך ביום 9.4.2026 (להלן: חצי הגמר הראשון) וביום 15.4.2026. 6. ההתאחדות הגישה תגובה ובה טענה כי דין העתירה להידחות על הסף ולגופה. נטען כי דין העתירה להידחות על הסף הן משום שבג"ץ אינו הערכאה המתאימה לבירור טענותיהם של העותרים כלפי ההתאחדות, בהיותה גוף פרטי וולונטרי; הן משום שהעותרים לא נתנו למשיבים שהות מספקת להשיב למכתב מיצוי ההליכים; והן משום שהעותרים פעלו בשיהוי. לגופם של דברים, צוין בין היתר כי ההגבלות לא נושאות עמן פגיעה בחופש העיתונות משום שמשחקי הכדורגל משודרים בשידור חי בטלוויזיה, וכן ממילא ניתנו הקצאות לגורמים עיתונאיים לסקר את המשחקים – וזאת על חשבון בעלי עניין אחרים, לרבות מהקבוצות עצמן. בכך נערך איזון ראוי בין צרכי ההתגוננות בתקופת חירום לבין זכויות היסוד שנפגעות, שאינן מוחלטות. 7. תגובתה של מנהלת הליגה הוגשה אחרי ההכרזה על שינויים במדיניות ההתגוננות מטעם פיקוד העורף בעקבות הפסקת האש. המנהלת טענה בה כי העתירה במתכונתה הנוכחית אינה רלוונטית ומיצתה עצמה. לצד זאת, הדגישה המנהלת כי מסמך ההנחיות הוא פרי מאמצים משותפים של פיקוד העורף והמנהלת במטרה להשיב לפעילות את משחקי הכדורגל בנסיבות החריגות שנוצרו בצל המלחמה. עוד צוין כי המנהלת הקצתה הלכה למעשה כרבע מההקצאות הזמינות לגופי תקשורת – וזאת על חשבון הקבוצות עצמן, שהן הנפגעות העיקריות מההגבלות. 8. המשיבים 6-3 (להלן: משיבי המדינה) הגישו אף הם תגובה מטעמם בה טענו כי דין העתירה להידחות הן על הסף, הן לגופה. משיבי המדינה מצטרפים לטענת ההתאחדות לפיה לא מוצו ההליכים; ומוסיפים וטוענים כי על רקע הפסקת האש – התשתית העובדתית בבסיס העתירה השתנתה באופן מהותי. לגופם של דברים, משיבי המדינה טוענים כי מגבלת ההתקהלות שנקבעה במדיניות ההתגוננות של פיקוד העורף אינה מתייחסת באופן ספציפי לפעילות עיתונות ותקשורת. 9. בהחלטה מיום 13.4.2026 נדחתה הבקשה לצו ביניים והעתירה הועברה לדיון לפני הרכב. בהמשך, ביום 21.4.2026 הגישו משיבי המדינה בקשה למחיקת העתירה (בהסכמת שאר המשיבות), בשל הפיכתה לתיאורטית. משיבי המדינה ציינו כי ביום 17.4.2026 עודכנו הנחיות פיקוד העורף, כך שהוסרו ההגבלות על התקהלויות ושירותים בכל חלקי הארץ מלבד אזור קו העימות; וביום 18.4.2026 הוסרה אף מגבלה זו. משכך, לטענת המשיבים התייתרה העתירה, על כלל הסעדים המבוקשים בה. 10. העותרים הודיעו בתגובה כי הם מתנגדים לבקשה למחיקת העתירה. לטענתם, הפסקת האש הינה זמנית, והלחימה עשויה להתחדש. עוד נטען כי חלק מהסעדים המבוקשים הינם סעדים חשובים, עקרוניים וממושכים, וההכרעה בהם תידרש בעתיד – ככל הנראה במועד בו יידרשו העותרים להגיש עתירה נוספת בבהילות, כמתחייב מאופי המגבלות הנגרמות משינוי עיתי בנסיבות. דיון והכרעה 11. לאחר עיון בכתבי הטענות על נספחיהן, הגענו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות מחמת הפיכתה לתיאורטית. ככלל, אין בית המשפט נוהג לדון בעתירות תיאורטיות – עתירות שאינן נדרשות לפתרון סכסוך בר-קיימא בעת העיסוק בהן, ואשר מעלות שאלות משפטיות בעלות אופי כללי (ראו, מיני רבים: בג"ץ 1181/03 אוניברסיטת בר אילן נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקה 30 (28.4.2011); בג"ץ 5293/24 ישראל חופשית (ע"ר) נ' ממשלת ישראל, פסקה 3 (26.8.2024)). הלכה זו נוהגת אף במקרים בהם העתירה הפכה תיאורטית רק לאחר הגשת העתירה בשל שינוי הנסיבות (בג"ץ 8175/20 עיאט נ' מדינת ישראל, פסקה 16 ‏(22.3.2022‏); בג"ץ 1853/02 נאוי נ' שר האנרגיה והתשתיות הלאומיות, פסקה 3 (8.10.2003)). 12. בענייננו, עם השינוי במצב הביטחוני – ובכלל זה הסרתן של מגבלות ההתקהלות ברחבי הארץ, לרבות במשחקי הכדורגל – הרי שאין עוד סעד אופרטיבי שניתן ונדרש להעניק אותו במסגרת העתירה. כך, כפי שפורט לעיל, מוקד העתירה שלפנינו הוא מסמך הנחיות מפורט המטיל מגבלות על כניסתם של עיתונאים למגרשי הכדורגל. ברם, למסמך זה אין עוד תוקף כיום, וכך גם למגבלות שהוטלו מכוחו. טענת העותרים כיום – בשלה הם מבקשים להוסיף לדון בעתירה, מבוססת על חשש לאירוע עתידי ספקולטיבי, שבשלו מתבקשת הכרעה כבר עתה. ואולם לא מצאנו כי ישנה הצדקה לקיים דיון תיאורטי בסוגיה שכלל לא ברור אם תגיע בעתיד לפתחו של בית המשפט, ואם כן – באיזו מתכונת ותחת אילו נסיבות. 13. אכן, לכלל לפיו אין בית המשפט דן בעתירות תיאורטיות קיימים חריגים, ובכלל זה – מקרים בהם אי-הכרעה תסכל דיון עתידי בסוגיה; נושאים עקרוניים העשויים לחזור על עצמם והינם קצרי מועד מטבעם; או קיומה של חשיבות עקרונית מיוחדת לסוגיה, שגררה השקעת תשומות ניכרות (עניין עיאט, בפסקה 16; בג"ץ 8145/19 ברי נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 9 (2.1.2020)). איננו סבורים כי הסוגיה שלפנינו נמנית עם המקרים החריגים הללו. אם העתירה לא תידון כעת, הדבר לא יסכל דיון עתידי בה, אם יתעורר צורך שכזה (ויש לקוות כמובן שלא אלה יהיו פני הדברים); וממילא הנושאים שיתעוררו במסגרת דיון בעתירה עתידית כזו – עשויים להיות שונים מאלה שהיה מקום לבחון אותם במסגרת העתירה הנוכחית. משכך, אף אם מועלית במסגרת העתירה סוגיה בעלת אופי עקרוני, ממילא התשתית העובדתית העומדת בבסיס העתירה השתנתה באופן מהותי. יתרה מכך, גם אם במועד כלשהו בעתיד תתחדש הלחימה, הרי בעת הנוכחית לא ברור אילו מגבלות יוטלו בנסיבות כאלה, אם בכלל; ומה יהיו הנסיבות האחרות שעשויות להיות רלוונטיות לצורך בירור סבירותן של מגבלות אלה. משכך, הדיון התיאורטי בשאלת האפשרות של כניסת עיתונאים למגרשי כדורגל מבלי שהוא נסמך על תשתית עובדתית קונקרטית – איננו הכרחי ואף לא יעיל. 14. סוף דבר: העתירה נמחקת אפוא; בנסיבות העניין – ללא צו להוצאות. ניתן היום, י"א אייר תשפ"ו (28 אפריל 2026). דוד מינץ שופט גילה כנפי-שטייניץ שופטת רות רונן שופטת