ישראל חופשית (ע"ר) נ. ממשלת ישראל

3 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5293/24 לפני: כבוד השופט אלכס שטיין כבוד השופט חאלד כבוב כבוד השופטת רות רונן העותרת: ישראל חופשית (ע"ר) נגד המשיבים: 1. ממשלת ישראל 2. משרד העבודה 3. משרד החינוך 4. משרד האוצר 5. היועצת המשפטית לממשלה עתירה למתן צו על תנאי ולצו ביניים; בקשה להארכת מועד מטעם המשיבים מיום 20.8.2024 בשם העותרת: בשם המשיבים: עו"ד חגי קלעי; עו"ד אוהד רוזן; עו"ד עדיה שיינוולד עו"ד נטע אורן; עו"ד שרון הואש-איגר פסק-דין השופט חאלד כבוב: עניינה של העתירה שלפנינו הוא ברצונה של העותרת 'לוודא' כי בשנת הלימודים תשפ״ה, לא תהיה השתתפות של משרדי הממשלה בעלות שכר לימוד במעונות יום ומשפחתונים בגין תלמידי מוסדות תורניים שאינם פטורים מגיוס (להלן: התמיכות). בעתירה נטען, בתמצית, כי לנוכח פקיעת תוקפו של פרק ג'1 לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986, ובהתאם למפורט בפסק דינו של בית משפט זה בבג"ץ 6198/23 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' שר הביטחון (25.06.2024) – אין עוד מקור חוקי המאפשר למשרדי הממשלה להמשיך במדיניות התמיכות, תוך עידוד של הימנעות בלתי-חוקית מגיוס, ועל כן יש לקבוע כי אין עוד מקום להוראה זהה או דומה לזו שנוסחה בסעיף 4א2א7 למבחני התמיכות של משרד העבודה להשתתפות המדינה בעלות שכר לימוד במעון או במשפחתון לשנת הלימודים תשפ"ד. בגדרי העתירה נטען כי העותרת פנתה למשיבים ביום 16.05.2024, ואף שלחה מכתב תזכורת ביום 29.05.2024; אך פניותיה לא נענו, והיא לא קיבלה אישור על כך שתיפסק העברת התמיכות. בנסיבות אלו, כך הוסבר, "ועקב חלוף הזמן והחשש כי תיווצר הסתמכות אצל פרטים על מבחני תמיכה שלוקים באי חוקיות מובהקת, מוגשת העתירה שבכותרת". למקרא העתירה, נוכח אי המענה הנטען ובשים לב לסד הזמנים הנובע ממועד פתיחת שנת הלימודים, התבקשה תגובת המשיבים עד ליום 01.08.2024. במועד האמור הוגשה בקשת ארכה, ללא הסכמה, עד ליום 20.08.2024, שהתקבלה. כעת, מונחת לפניי בקשה נוספת, מפורטת, מיום 20.08.2024, למתן ארכה עד ליום 27.08.2024 (להלן: בקשת הארכה הנוספת). כעולה מבקשה זו ונספחיה, נכון לשלב זה, הסוגיה מצויה בבחינה מעמיקה של הגורמים הרלוונטיים. בתוך כך, בפני היועצת המשפטית לממשלה הובעו עמדות שונות מפי הדרגים המקצועיים והמיניסטריאליים במשרדי הממשלה השונים, בנוגע לדין המצוי והרצוי ביחס למתן התמיכות לשנת הלימודים הקרובה, ועל כן "דרוש למשיבים פרק זמן קצר נוסף להשלמת גיבוש עמדת המדינה בסוגיה זו". לצד זאת צוין, כי "המשיבים מודעים לדחיפות בקידום מבחני התמיכה לשנת הלימודים תשפ"ה ופועלים בהתאם לכך". ואולם, העותרת התנגדה לבקשת הארכה הנוספת בנימוק שלפיו: "נכון להיום מוחזקים עשרות אלפי מקבלי תמיכה בני ערובה, ומבחני התמיכה לא מפורסמים כלל, בשל דרישת השר להעביר כספים למי שמפרים את החוק ואת חובתם לשרת שירות צבאי". בהתאם, העותרת ביקשה כי התיק ייקבע לדיון בהקדם האפשרי. לאחר ששבתי ועיינתי בעתירה, ובחנתי היטב את בקשת הארכה הנוספת על נספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף, מחמת היותה תיאורטית ומוקדמת, שעה שהתברר כי טרם התקבלה החלטה מינהלית בסוגיית התמיכות לשנת הלימודים תשפ"ה על-ידי הרשויות המוסמכות. כפי שקבעה הנשיאה א' חיות בבג"ץ 8145/19 ד"ר ארנה ברי נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 8 (02.01.2020): "ככלל, עתירה המוגשת לבית המשפט לפני שהרשות המוסמכת קיבלה החלטה סופית לגוף העניין היא עתירה מוקדמת שבית המשפט לא יידרש לה (ראו, למשל, בג"ץ 3057/93 דיאמנט נ' שר החינוך והתרבות, פ''ד מז(3) 525 (1993); בג"ץ 2285/93 נחום נ' ראש עיריית פתח תקווה, פ"ד מח(5) 630, 644 (1994); בג"ץ 5709/09 אבו זעיתר נ' שר הפנים, פסקה 4 (17.1.2010); יואב דותן "עתירה כללית ופוליטיקה שיפוטית בבית המשפט הגבוה לצדק" עיוני משפט כ 93, 95 (1996)). כמו כן, ככלל אין בית המשפט נוהג לדון בעתירות בעלות אופי תיאורטי. עתירה תיאורטית הוגדרה בפסיקה כ'עתירה אשר אינה נדרשת לפתרון סכסוך בר-קיימא בעת העיסוק בה. היא אינה מתבססת על מערכת עובדות ספציפית, ואינה כרוכה בבקשת סעד קונקרטי, אלא מעלה שאלה משפטית, בעלת אופי כללי, ללא קשר הדוק לנסיבות מקרה מסוים' (בג"ץ 1181/03 אוניברסיטת בר אילן נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקה 30 (28.4.2011) (להלן: עניין בר אילן); כן ראו בג"ץ 6055/95 צמח נ' שר הביטחון, פ"ד נג(5) 241, 249 (1999) (להלן: עניין צמח); ע"א 6426/13 קבוצת עזריאלי בע"מ נ' הממונה על ההגבלים העסקיים (25.8.2014); בג"ץ 1853/02 נאוי נ' שר האנרגיה והתשתיות הלאומיות (8.10.2003) (להלן: עניין נאוי); להרחבה ראו יצחק זמיר "ביקורת שיפוטית בעניינים תיאורטיים" ספר סטיב אדלר 583 (2016) (להלן: זמיר)). כך הוא המצב למשל כאשר בית המשפט מתבקש להכריע בעניין כלשהו על בסיס עובדות מסוימות, אך אלו עובדות בכוח, כלומר עובדות משוערות (היפותטיות), שאין כל ביטחון כי יתרחשו, וייתכן שיתרחשו בצורה שונה (ראו זמיר, בעמ' 592; בג"ץ 3429/11 בוגרי התיכון הערבי האורתודוכסי בחיפה נ' שר האוצר, פסקה 33 (5.1.2012)). לא מן הנמנע שעתירה מסוימת תהא עתירה תיאורטית - קרי עתירה שאינה נדרשת לפתרון סכסוך בר קיימא בעת העיסוק בה, וכן עתירה מוקדמת, המוגשת לבית המשפט בטרם קיבלה הרשות המוסמכת החלטה סופית לגופו של עניין (אליעד שרגא ורועי שחר המשפט המנהלי, כרך II – עילות הסף 190 (2008)). נוכח הקירבה הרעיונית הקיימת בין שתי עילות הסף הללו, פעמים רבות אף מתנהל הדיון בהן בצוותא חדא (ראו למשל בג"ץ 2655/06 נועם נ' היועץ המשפטי לממשלה (27.3.2006); עניין דיאמנט, בעמ' 527)״. זאת ועוד, כפי שציינתי בבג"ץ 6023/22 אמ.בי.איי פארמה בע"מ נ' הממונה על התחרות (04.12.2022): "[...]מקום בו מוגשת עתירה מוקדמת, על-פי רוב ממילא לא קיים הבסיס הנדרש לשם קיומה של ביקורת שיפוטית; ואף ייתכן כי לאחר שתינתן החלטתה הסופית של הרשות המוסמכת, הדיון בסוגיה יתייתר, או לכל הפחות יביא לחידוד גדרי המחלוקת בין הצדדים, באופן שיועיל לבירור העתירה" (שם, פסקה 34). וראו גם בבג"ץ 5404/23 ריינדיר אנרגיה בע"מ נ' ממשלת ישראל (27.07.2023), שם ציינתי כי "שורשיה של הלכה זו נעוצים בטעמים של הפרדת רשויות" (פסקה 7). כאמור לעיל, בענייננו, הגורמים הרלוונטיים במשרדי הממשלה השונים אינם יושבים בחיבוק ידיים. בבקשה הנוספת לארכה פורטו העמדות המיניסטריאליות, המקצועיות והמשפטיות שגובשו בסוגיית התמיכות. עמדות אלו מושכות לכיוונים מנוגדים ומצביעות על תכליות שונות במתן התמיכות. וַיֹּאמֶר זֶה בְּכֹה וְזֶה אֹמֵר בְּכֹה (מלכים א' כ"ב כ'); אך החלטה סופית בנדון – אַיִן. יוצא אפוא, כי לעת הזו אין החלטה מינהלית המורה על מתן התמיכות לשנת הלימודים תשפ"ה; ואף אין כל ודאות כי החלטה כזו תתקבל בעתיד, ועל בסיס איזו תשתית – עובדתית ומשפטית. ממילא, לעת הזו, לא יהיה זה נכון שנקיים ביקורת שיפוטית ביחס לטענות שהועלו בעתירה. אשר לטענה בדבר העובדה שמבחני התמיכות טרם פורסמו לציבור – טענה זו, שנטענה בתגובת העותרת לבקשת הארכה הנוספת, חורגת מגדרי העתירה דנן, ועל כן אין מקום שנידרש לה. לצד זאת, בשים לב למועד פתיחת שנת הלימודים הקרבה, יש לקוות כי הגורמים הרלוונטיים ישנסו מותניים, בניסיון למצוא פתרון הולם לסוגיית התמיכות – ויפה שעה אחת קודם. טרם חתימת פסק הדין, הוגשה לבית משפט זה עתירה נוספת, בגדרה התבקש להורות למשיבי המדינה להמשיך ולהעניק את התמיכות שניתנו בשנת תשפ"ד, לכל הפחות עד לסוף שנת הלימודים תשפ"ה (בג"ץ 58820-08-24 אמת ליעקב נ' היועצת המשפטית לממשלה שהוגשה אתמול, יום 25.08.2024). מבלי להביע עמדה ביחס לאותה עתירה, שבה נטען בין היתר כי קיים 'אינטרס הסתמכות' בהמשך מתן התמיכות, הרי שהיא אך ממחישה את העובדה שטרם התקבלה החלטה מינהלית להעניק את התמיכות לשנת הלימודים תשפ"ה; וכמוסבר לעיל, די בכך לדחות את העתירה שלפנינו. סוף דבר: דין העתירה להידחות על הסף. טענות הצדדים שמורות להם לאחר שתתקבל החלטה מינהלית בסוגיית התמיכות. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ניתן היום, כ"ב אב תשפ"ד (26 אוגוסט 2024). אלכס שטיין שופט חאלד כבוב שופט רות רונן שופטת