וליד עאזי רשיד עודה נ. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית

פסק-דין בתיק בג"ץ 4887/06 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4887/06 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט ד' חשין העותר: וליד עאזי רשיד עודה נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית 2. הרשות הפלסטינית עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים תאריך הישיבה: י' בתמוז תשס"ו (6.7.06) בשם העותר: עו"ד אשרף סיף בשם המשיבים: עו"ד איתי רביד פסק-דין השופט א' רובינשטיין: א. (1) העותר שוהה במעצר מיום 1.5.06, וביום 8.5.06 ניתן כנגדו צו גירוש על-ידי מפקד צבאי באיזור יהודה והשומרון, וזאת לפי צו בדבר מניעת הסתננות (יהודה והשומרון) (מס' 329), תשכ"ט-1969. העותר, שהוא יליד 1984, נכנס לאיזור עם אמו ב-1995, בהיותו קטין, במסגרת רשיון ביקור. מאז פקע רישיון הביקור, בינואר 1996, הוא שוהה באיזור באופן בלתי חוקי. הוא סטודנט באוניברסיטת אל-קודס. בעתירה נטען כי סבו וסבתו הם תושבי האיזור, ואילו אביו החזיק בעבר בתעודת זהות של האיזור, אך עזב ב-1977, ומשאיבד את כרטיס היוצא ב-1980 לא חודשה תעודת הזהות; לימים – 1999 – הגישה סבת העותר בקשה לאיחוד משפחה בעבור בנה, אבי העותר. לעותר דרכון ירדני, אך לא תעודת זהות ירדנית. עוד נטען, כי משפנה בא כוח העותר לפרקליטות המדינה לביטול צו הגירוש, הושב לו כי קיימת מניעה בטחונית, אף שזו לא עלתה בצו הגירוש עצמו. (2) לטענת העותר לא היתה סמכות להוצאת צו הגירוש על פי הצו למניעת הסתננות, שכן על פי הסכמי הביניים בין ישראל לרשות הפלסטינית מיום 28.9.95 (סעיפים 2 ו-28(15) לתוספת הראשונה לנספח האזרחי, וכן סעיף 5 למנשר בדבר יישום הסכם הביניים) (מנשר 7)) הועברה האחריות והסמכות בנושא גירושם של בעלי רישיון ביקור שפג תוקפו – לרשות הפלסטינית. העותר נסמך בענין אחרון זה, בין היתר, על בג"צ 2151/97 עלי נ' מפקד כוחות צה"ל באיזור יו"ש (לא פורסם). נטען, כי נדרשת הסמכה מפורשת בחוק למעצר אדם ולהמשך החזקתו, ואין מקרה זה בא בגדר סמכויות המעצר של ישראל על פי הסכם הביניים. נטען לבסוף, כי לעותר זכות להתגורר באיזור, שאין לשללה. ולבסוף, נטען כי אין לעותר כל מעורבות בעלת היבט בטחוני. ב. המשיבים טענו בתגובה, כי שהייתו של העותר בלתי חוקית, שכן תוקף רישיון הביקור של אמו פג – כאמור - עוד ב-24.1.96. אשר לטענה בדבר הגשתה של בקשה לאיחוד משפחות על-ידי סבת העותר למען אביו, זו לא הועברה מן הרשות הפלסטינאית לישראל כנדרש. מעצרו של העותר, כנטען, בא בשל פעילותו בארגון הג'האד האסלאמי, והוא תושאל, ולאחר בחינת העובדות לגביו אושר צו גירוש (שנחתם ביום 8.5.06, לאחר שצו קודם מ-1.5.06 לא נחתם). לשיטת המשיבים, על פי סעיפים 3(א) ו-6 לצו בדבר מניעת הסתננות וכן סעיף 28(13) לתוספת הראשונה לנספח האזרחי להסכם הביניים נתונה הסמכות לענין הגירוש לישראל, כנקבע גם בבג"צ 7607/05 עבדאללה (חוסין) נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית (לא פורסם). משאין הרשות הפלסטינאית מקיימת חובתה ההסכמית להוצאתם של שוהים בלתי חוקיים, בידי מדינת ישראל הסמכות לכך, ולענייננו, לגירוש לירדן ממנה בא העותר ואשר לו דרכון בר-תוקף שלה. ג. (1) נידרש תחילה לסמכות. כבר קבע בית משפט זה (בג"צ 7607/05 הנזכר, מפי הנשיא ברק): "אמנם, סעיף 28 לתוספת הראשונה לנספח האזרחי להסכם הביניים קובע כי, בכפוף לאישור מוקדם של ישראל, רשאית הרשות הפלסטינית להעניק אשרות כניסה, להאריך תקופת שהיה ולהעניק תושבות קבע באיזור. אך ההסכם לא גרע מסמכותו של הצד הישראלי להמשיך ולפקח על כניסה של זרים באיזור, בכך שהתנה את כניסתם ושהייתם באישור מוקדם של ישראל. בנוסף, המנשר בדבר יישום הסכם הביניים קובע כי תחיקת הביטחון החלה באיזור תעמוד בתוקפה כל עוד לא בוטלה, שונתה או הותלתה בהתאם להוראות המנשר או הסכם הביניים. למותר לציין כי הצו בדבר מניעת הסתננות לא בוטל. נמצא, כי המשיב מוסיף להחזיק בסמכויות המוקנות לו בצו, לרבות סמכות הגירוש הקבוע בסעיף 3(א) לצו". דברים אלה מתחזקים, למרבה הצער, בנסיבות של המצב הבטחוני הקיים, שכן בשעה של עימות עם הרשות הפלסטינאית, התניית צעדים מחויבים בפעולה מצדה אינה מתקבלת על הדעת. הסמכות קיימת איפוא. (2) אכן, כבר ציין הנשיא ברק (שם) את חשיבותה של מעורבות שיפוטית באשר לצוי מעצר, ושל קביעתם של הסדרי ביקורת שיפוטית לענין זה. נמסר לבית המשפט במהלך הדיון באותו תיק (שנסתיים ב-4.12.05) כי "המדינה פועלת ליצירתו בהקדם של מנגנון ביקורת שיפוטית פנימית – לצד ביקורת בית משפט זה – על החזקתם במשמורת של מיועדים לגירוש". בית המשפט ציין, "יצירת מנגנון זה, מן הראוי שתושלם בתוך זמן סביר". מכתב התגובה בענייננו עולה, כי עבודת המטה בנושא זה טרם נסתיימה, ולפי שעה הונחו היועצים המשפטיים הרלבנטיים לבחון עיתית את עניינם של המוחזקים במעצר ולהנחות בהתאם. אנו חוזרים על המשאלה כי קביעתו של מנגנון הביקורת השיפוטית תושלם מהרה. בנסיבות המורכבות שבהן פועלת מדינת ישראל בהקשר לשטחי איו"ש ועזה, יש חשיבות רבה כי ההסדרים הדיוניים יהיו הטובים ביותר שבגדר האפשר, ואף אם אין חובה באמנת ג'נבה הרביעית לביקורת שיפוטית, כפי שציין הנשיא ברק, הנה רוחו של המשפט הבינלאומי, ויתרה מזו, עקרונותיו ורוחו של המשפט הישראלי, מצדיקים זאת. כל כך לדידי לא רק למען מראית פני הצדק, החשובה מאוד, אלא גם לשם הצדק עצמו, כדי לצמצם ככל האפשר משגים העלולים לקרות במערכת אנושית. מעורבות שיפוטית מסודרת במסגרת מערכת בתי המשפט הצבאיים מטבע עיסוקה תוכל להידרש לדברים באופן שוטף, תוך שימוש בניסיון ובמיומנות שרכשה לה לאורך השנים. משתיכון ביקורת שיפוטית זו לא יהא צורך ומקום כי דווקא בית משפט זה יידרש לכך, מבלי שהדלת ננעלה גם אליו במקרים המתאימים. (3) העותרים מסרו גם, כי החל מדצמבר 2005 הונחו הגורמים הרלבנטיים לודא קיומו של תשאול למיועד לגירוש בטרם ייחתם צו הגירוש. עיינתי בטופס התשאול. ארשה לעצמי להציע, כי המקום בטופס המאפשר למיועד לגירוש לנמק את בקשתו (כיום שתיים וחצי שורות) יורחב; לדעתי יש מקום לציין בטופס גם את השפה בה נוהל התשאול, והאם הדברים נקראו באוזני האדם (אין זו הודעה רגילה הנחתמת על-ידיו). כמו כן, במקרה הספציפי דנן לא מולאו כל הפרטים שבטופס הקשורים בייעוץ המשפטי. (4) כפי שציין בא כוח העותר, בטופס התשאול אכן לא עלה הנושא הבטחוני, קרי, החומר המודיעיני המצוי לגבי העותר, שאליו אדרש להלן. אשאיר בצריך עיון את השאלה האם יש מקום להידרש לכגון דא בטופס התשאול, ואני מניח כי הדבר אינו פשוט שכן לא תמיד הרשות המתשאלת מכירה את החומר הבטחוני, הנאסף על-ידי רשות אחרת. ואולם גם בנפרד מכך יש לדעתי מקום להעלאת נושא בטחוני בגדרי תשאול או חקירה בפני העצור. אמנם, המצב המשפטי והמהותי בכגון דא שונה ממעצר מינהלי (ראו בג"צ 1546/06 גזאוי נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית (טרם פורסם)), אך סבורני כי יש מקום לקבלת התיחסות של המוחזק במשמורת גם לעניין זה. (5) ואולם, בסופו של יום, הנה נעשתה הבקרה השיפוטית במקרה דנן על ידינו. לא מצאנו דופי משפטי בשיקולים בקשר להחלטה על ההרחקה לירדן, אבל הכריעה במיוחד את הכף מעורבות העותר בארגון הג'האד האסלאמי באמצעות פעילותו כראש תנועת הסטודנטים הקשורה עם ארגון הג'האד באוניברסיטה. על כך למדנו בבירור מן החומר המודיעיני שהוצג לפנינו (בהסכמה) במעמד צד אחד. המשיבים אמנם מציינים נושא זה, לשיטתם, "למעלה מן הצורך"; אך משמעותו של זה אינה פחותה בעינינו מן השהיה הבלתי חוקית עצמה. נטען מפי בא כוחו המלומד של העותר, כי צעדי ההרחקה ננקטים נגד העותר כיוון שלא הסכים לשתף פעולה עם גורמי הביטחון. לא נביע דעה על כך, אך החומר שבו עיינו דיבר בעדו באשר למעורבות בפעילות הקשורה לג'האד האסלאמי. זאת, שלא כהצהרת בא כוח העותר כי אין לשולחו מעורבות מעין זו. אדם המבקש התחשבות בנסיבותיו לאחר שהיה בלתי חוקית ממושכת, אינו יכול בעת ובעונה אחת להיות מעורב בפעילות שיש לה זיקה לארגון טרור. (6) נוכח כל האמור, אין בידינו להיעתר לעתירה. ניתן היום, י' בתמוז תשס"ו (6.7.06). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06048870_T04.doc מפ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il