פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 1546/06

זוהיר עאוני גזאוי נ. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית

העותר ביקש לבטל את צו המעצר המינהלי שהוצא נגדו בטענה כי לא נחקר בסמוך למעצרו וכי אין הצדקה להמשך החזקתו.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 12/03/2006 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 1546/06 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה מעצר מינהלי — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
★ השלכה רחבה סימון לפסיקה שעשויה להוות תקדים או להשפיע על תיקים רבים אחרים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש לבטל את צו המעצר המינהלי שהוצא נגדו בטענה כי לא נחקר בסמוך למעצרו וכי אין הצדקה להמשך החזקתו.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 1546/06

זוהיר עאוני גזאוי נ. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית

העותר ביקש לבטל את צו המעצר המינהלי שהוצא נגדו בטענה כי לא נחקר בסמוך למעצרו וכי אין הצדקה להמשך החזקתו.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותר, זוהיר עאוני גזאוי, הוחזק במעצר מינהלי מאז דצמבר 2003 בשל טענות על מעורבות בפעילות טרור של ארגון החמאס. העותר עתר לבג"ץ בטענה כי לא נחקר בסמוך למעצרו וכי אין הצדקה להמשך החזקתו. בית המשפט העליון עיין בחומר החסוי ומצא כי קיימת הצדקה ביטחונית להמשך המעצר. עם זאת, השופט רובינשטיין מתח ביקורת חריפה על כך שהעותר נחקר לראשונה רק שנה וחצי לאחר מעצרו, וקבע כי חקירה סמוך למעצר היא זכות דיונית בסיסית שאין לוותר עליה, גם במקרים של מעצר מינהלי. למרות הביקורת, העתירה נדחתה בשל המסוכנות הביטחונית העולה מהחומר החסוי.

השלכות רוחב

פסק הדין קובע הלכה עקרונית לפיה חקירת עצור מינהלי סמוך למעצרו היא זכות דיונית בסיסית שעל רשויות הביטחון להקפיד עליה, ללא קשר לאפקטיביות החקירה.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' ריבלין, מ' נאור, א' רובינשטיין
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • זוהיר עאוני גזאוי

נתבעים

  • מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותר הוא פעיל בכיר בארגון החמאס המסכן את ביטחון האזור והציבור.
  • המידע המודיעיני החסוי מבסס את הצורך בהמשך המעצר.
  • העותר שב לקשור קשרים עם פעילים בכירים בארגון הטרור לאחר שחרורו מהמאסר הקודם.
טיעוני ההגנה
  • העותר נחקר לראשונה רק 18 חודשים לאחר מעצרו, דבר המעיד על חוסר חיוניות במעצר.
  • חלוף הזמן מקהה את היכולת לטעון למסוכנות עכשווית.
  • העותר מכחיש כל מעורבות בפעילות עוינת.
מחלוקות עובדתיות
  • האם קיימת מסוכנות ביטחונית המצדיקה מעצר מינהלי מתמשך.
  • האם העותר שב לפעילות טרור לאחר שחרורו מהכלא.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • חומר מודיעיני חסוי שהוצג בפני בית המשפט במעמד צד אחד.

הדגשים פרוצדורליים

  • העותר נחקר לראשונה רק שנה וחצי לאחר מעצרו.
  • בית המשפט מתח ביקורת על היעדר חקירה סמוך למעצר כזכות דיונית בסיסית.

הפניות לתיקים אחרים

תגיות נושא

  • מעצר מינהלי
  • ביטחון האזור
  • זכויות עצורים
  • חקירה

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

מידתיות
הטענה הועלתה ונדחתה
פגמים בהליך
הטענה הועלתה והתקבלה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 1546/06 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1546/06 בפני: כבוד השופט א' ריבלין כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופט א' רובינשטיין העותר: זוהיר עאוני גזאוי נ ג ד המשיב: מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית עתירה למתן צו על-תנאי תאריך הישיבה: ו' באדר תשס"ו (6.3.06) בשם העותר: עו"ד אנדרה רוזנטל בשם המשיב: עו"ד מיכל צוק פסק-דין השופט א' רובינשטיין: א. העותר נעצר מעצר מינהלי בצו מפקד צבאי בדצמבר 2003, ומעצר זה מתחדש והולך מאז; כיום תוקפו עד יום 25.3.06. ב. (1) בעתירה נטען, כי המשיב מייחס לעותר ייצור מטענים בעבור חמא"ס עובר למעצרו. העותר נחקר לראשונה ביוני 2005, שמונה עשר חודש לאחר מעצרו, וטוען הוא כי אילו היה ממש כטענת המשיב, לא היה ממתין זמן רב כל כך לחקירה. נטען, כי משלא נתקבל חומר חדש נגדו, חלוף הזמן מקהה את היכולת לומר כי לעת הזאת ביצע פעולות עוינות; אין חיוניות, כנטען, בהמשך החזקתו במעצר מינהלי. יצוין כי העצור היה אסור בעבר במשך שנים ארוכות (נשפט לשמונה שנים ב-1995 ושוחרר באוקטובר 2002). (2) (א) לעתירה צורפו זכרון הדברים מחקירתו ב-9.6.05, בה הכחיש כל מעורבות בחמא"ס, וכן החלטת השופט הצבאי המשפטאי רס"ן רונן עצמון מיום 2.1.06; בהחלטה זו נאמר כי: "המידע העומד ביסוד מעצרו המנהלי של העצור חמור למדי ומבוסס על מקורות מהימנים. ממכלול המידע שהוצג בפני עולה, כי העצור שב לסורו סמוך לאחר שחרורו מן המאסר, וכי שב וקשר קשרים עם פעילים בכירים בתשתית הטרור, קשרים שמעבר לקבלת ביקורי נימוסים לאחר שחרורו מן הכלא. נחה דעתי, כי המידע העומד בבסיס מעצר זה עדכני ושונה מן המידע שעליו נתן העצור את הדין בהליך הפלילי הקודם. אין מנוס מן המסקנה, שעל אף הצהרתו של העצור כי חדל מפעילות אסורה, הוא עדיין קשור לחמאס ומעורב בפעילותו של ארגון זה. המידע כולל רמזים לכך שהעצור בעל מעמד בכיר למדי בחמאס, ועל רקע חוות הדעת המפורטת שנכללה בבקשה למעצר המנהלי, נראה כי יש בסיס מוצק להערכה, שאם ישוחרר העצור ישוב וישתלב בתשתית החמאס בג'נין". על פיה אישר השופט המשפטאי את המשך המעצר. (ב) ביום 8.2.06 דן שופט בית המשפט הצבאי לערעורים ביהודה ושומרון סא"ל שלומי כוכב בערעור העותר, והותיר על כנה את החלטת השופט קמא. ג. בתגובת המשיב לעתירה נסקרה שורת ההחלטות השיפוטיות בעניינו של העותר בשתי הערכאות ביהודה ושומרון החל מ-9.12.03, למחרת המעצר, ועד ההחלטות שנסקרו לעיל. עוד נטען, כי העותר הוא "פעיל בכיר בארגון החמאס המסכן את בטחון האיזור והציבור, אשר קיימת הצדקה מלאה לעצרו במעצר מינהלי". ד. בדיון בפנינו שב וטען בא כוח העותר – בין השאר – כנגד החקירה המאוחרת של שולחו, המצביעה לשיטתו על כך שהמסוכנות אינה גבוהה, וכן טען כי המדובר בעיקר במעשי עבר שאין לפקדם עליו כיום. באת כוח המדינה ביקשה כי נעיין בחומר החסוי. ה. עיינתי בכל ההחלטות השיפוטיות הנוגעות לעותר מאז מעצרו, ושהנמקתן דומה, קרי, הסיכון לבטחון האיזור העולה מן החומר החסוי שהוצג בפני שופטי בתי המשפט הצבאיים. ו. (1) אדרש תחילה לנקודה שיש לה משמעות החורגת מתיק זה, והנשנית בתיקים מדי פעם (כולל בתיק אחר שהיה בפנינו במהלך אותו יום דיונים – בג"צ 1565/06 אלזעתרי נ' שופט צבאי משפטאי), והיא חקירתו של עצור תקופה ארוכה לאחר מעצרו, ולעתים היעדרה של חקירה כל עיקר. כאמור, העותר דנא נחקר לראשונה במאי 2005, שנה וחצי לאחר מעצרו. יצוין כי בדיון ביום 13.9.04 בבית המשפט הצבאי לערעורים, בתשובה להערת הסניגורית כי העותר לא נחקר, אמר התובע "לא צריך תפאורה מיוחדת של חקירה. העצור, באם ירצה, יכול להודות בפעילות בחמאס". בדיון בבית המשפט הצבאי ב-6.12.04, כשעלתה טענה דומה והתובע ציין כי "העצור לא נחקר מאחר ואין חומר גלוי שניתן להטיח בפניו", כתבה השופטת המשפטאית "... השתכנעתי כי בנסיבות הענין לא ניתן לחקור את המשיב בצורה אפקטיבית מבלי שייחשפו שיטות פעולה ומקורות מידע של גורמי הביטחון". (2) גישתנו בעניין זה שונה, והיא מעוגנת בתפיסת יסוד באשר לזכויות העצור במעצר המינהלי, יהא המיוחס לו קשה באשר יהא. נשמעו בתיק זה ובהקשרים דומים הסברים שונים לאי עריכתה של חקירה בסמוך למעצר, כגון – כבענייננו – כי משלא ניתן לגלות באוזני העצור את החומר החסוי המצוי כנגדו, אין טעם בחקירה, שלא תהא בעלת ערך, ומקומה רק משיש אפשרות לחקירה פרטנית קונקרטית; כן נטען כי הביקורת השיפוטית עצמה מהווה "תחליף" לכך; ועלו בעבר גם הסברים של חוסר כוח אדם. (3) בגדרים בסיסיים של כבוד האדם – והכללים הנוגעים לכך חלים על הכל, גם על החשודים בעבירות כבדות ביותר ואף בזויות ונתעבות, שעושיהן רחוקים מכיבודו של אדם כרחוק מזרח ממערב - יש חובה לחקור אדם סמוך לאחר מעצרו, תוך שמציגים בפניו אותו מידע שניתן להציג בפניו ושאינו חומר חסוי שהצגתו נמנעת. המטרה, מעבר למתן אפשרות לטענה בדבר טעות בזיהוי וכיוצא בזה, היא שאדם לא יהא עצור ללא שניתנה לו כל אפשרות, גם אם לא יעשה בה שימוש, להציג גירסה השוללת את מעצרו ולנסות לשכנע. כאמור, מה שיוצג בפניו צריך לשקף את המירב שהחומר הגלוי מאפשר להציג. אין צורך להכביר מלים על כך שמעצר מינהלי הוא סנקציה קשה, כיוון שנוכח חסיון החומר אין העצור יכול להתמודד עם כל הנטען נגדו, ועל בית המשפט לשמש לו מעין פה (ראו בג"צ 5555/05 פדרמן נ' אלוף פיקוד המרכז, פ"ד נט(2) 865, 869). במישור הזכויות הדיוניות עיניו של העצור המינהלי שכנגדו עומד חומר חסוי כסויות וידו האחת קשורה, כמשל שבו השתמש חברי השופט גרוניס בעמ"מ 8788/03 פדרמן נ' שר הבטחון, פ"ד נח(1) 176, 186. חקירה אינה "תפאורה", כפי שטען תובע באחד הדיונים כנזכר, וגם אין קיומה תלוי באפקטיביות שלה, אלא היא זכות בסיסית למי שחרותו נשללת. זכויות דיוניות אינן בחינת מותרות; הן גם אינן מכבידות על המערכת הכבדה של ממש (למען הסר ספק – הן צריכות היו להתקיים גם אילו הכבידו). המאבק בטרור הוא הכרח, יהא מי שיאמר – הכרח קיומי, ומערכת הבטחון מצווה לקיימו ולשקוד עליו; אבל אין הדבר סותר את קיומן של הזכויות הדיוניות במירב האפשרי; עצם הצגתו של חומר חסוי היא פגיעה בזכויות כאלה, אך יש לראותה, מטעמים ברורים של חומר מודיעיני המסכן מקורות חיים או אחרים, כהכרח בל יגונה. ואולם, מה שאינו כרוך בכך בוודאי צריך להישמר. סוף דבר, יש לחקור עצור סמוך לאחר מעצרו. ז. ואשר לגופם של דברים, עיינו בהסכמת העותר בחומר החסוי הנוגע לו במעמד צד אחד, ונחה דעתנו כי אין מקום להתערב בדבר המעצר המינהלי כפי שאושרה בבתי המשפט הצבאיים. העותר קשור לגורמי חמאס שהם מן המובילים בטרור, דבר שאין צריך להכביר עליו מלים, והחומר שקראנו תומך בהחלטותיהם של בתי המשפט הצבאיים. עם זאת נזכיר את המובן מאליו, כדברי הנשיא ברק שציטט בא כוח העותר, כי "... ככל שתקופת המעצר המינהלי מתארכת, כך גוברת זכותו של העציר לחרותו. עם הימשכות תקופת המעצר גובר הנטל על המשיב לבסס את החיוניות שבהמשך החזקתו של האדם במעצר" (בג"צ 4960/05 ג'עאפרה נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית (טרם פורסם)). אך הנשיא הוסיף מה שלא ציטט בא כוח העותר, כי "לעולם יש לאזן את זכות העצור לחרותו האישית מול שיקולים שעניינם ביטחון האיזור", ובנידון דידן נשקלו שיקולים אלה כראוי ולא נוכל להתערב בהם. ז. בכפוף להערותינו האמורות, אין בידינו להעתר לעתירה. ניתן היום, ו' באדר תשס"ו (6.3.06). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06015460_T02.docמפ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il