ירמיהו ויג נ. מדינת ישראל - משרד העבודה והרווחה והשירותים הח

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4780/19 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט ג' קרא כבוד השופט ע' גרוסקופף העותר: ירמיהו ויג נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל – משרד העבודה והרווחה והשירותים החברתיים 2. משטרת ישראל – ממלא מקום המפכ"ל עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד גיא פרידמן פסק-דין השופט ע' גרוסקופף: עניינה של העתירה שלפנינו בהחלטת המשיב 1 להשעות את הסמכתו של העותר כמפעיל זיקוקי דינור ולמחוק את שמו ממרשם הזכאים לשמש מפעילי זיקוקי דינור שהוקם מכוח חוק חומרי נפץ, תשי"ד-1954. להגשת העתירה שלפנינו קדמה עתירה מנהלית שהגיש העותר, באותו עניין, נגד אותם משיבים ובניסוח דומה, לבית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (עת"מ 38519-12-18, להלן: "העתירה המנהלית"). העתירה המנהלית שהגיש העותר נמחקה בפסק דין מיום 27.2.2019 מחמת העדר סמכות עניינית של בית המשפט לעניינים מנהליים ומחמת אי מיצוי הליכים מצד העותר. חרף נימוקי פסק הדין בעתירה המנהלית, לא פנה העותר למשיב 1, כפי שהונחה על ידי בית המשפט לעניינים מנהליים (וזאת למעט מייל קצר ששלח בא כוחו ביום 5.6.2019, בו התבקשה התייחסות לשאלה האם ההשעיה מוגבלת בזמן), ומהמסמכים שצורפו לעתירה נראה כי לא נעשה דבר בין מועד מתן פסק הדין בעתירה המנהלית לבין העתירה שהוגשה לבית משפט זה. דין העתירה להידחות על הסף בשל אי מיצוי הליכים כנדרש. כידוע, אדם המעוניין להביא לשינוי החלטה של רשות מנהלית, צריך להקדים ולפנות אליה טרם נקיטה בהליך משפטי. פנייה זו צריכה להיעשות תוך מיצוי סביר של דרכי הפעולה המקובלות (בג"ץ 600/75 קורן נ' שר הביטחון, פ"ד ל(1) 514, 516 (1975)). הטעם שבבסיס קביעה זו הוא התפיסה כי פנייה לערוץ של ביקורת שיפוטית אמורה לשמש חלופה אחרונה, ולא ראשונה, והיא מבוססת על הציפייה שמערכת היחסים בין הפרט לרשות תהיה מושתת על שיתוף פעולה ולא תתנהל בערוצים משפטיים (בג"ץ 4934/08 מלכית נ' ראש ממשלת ישראל, פסקה 3 (25.6.2008); דפנה ברק-ארז משפט מינהלי כרך ד – משפט מינהלי דיוני 348-347 (2017)). כמו כן נועד הכלל בדבר אי מיצוי הליכים לאפשר לרשות המוסמכת להפעיל את שיקול הדעת המינהלי המסור לה בדין (בג"ץ 6159/18 אבירם נ' שר התחבורה, פסקה 4 (26.08.2018)). בעניינו, חרף נימוקי פסק הדין בעתירה המנהלית, לא פנה העותר למשיב 1 כפי שהונחה על ידי בית המשפט לעניינים מנהליים, ומהמסמכים שצורפו לעתירה נראה כי לא נעשה דבר של ממש בין מועד מתן פסק הדין בעתירה המנהלית לבין העתירה שהוגשה לבית משפט זה. כן עולה מהמסמכים שצורפו לתיק כי הליך השימוע בעניינו של העותר לא הושלם בשל אי שיתוף פעולה מצד העותר. במצב דברים זה לא ניתן לומר שהעותר מיצה את דרכי הפעולה המקובלות. בנסיבות אלה, נראה כי בשל אי מיצוי הליכים אין כל מקום שבית משפט זה יידרש לטענות השונות המועלות בעתירה, ואשר העותר לא טרח להעלותן כדבעי בפני הרשויות הנוגעות בדבר. אשר על כן העתירה נמחקת על הסף. בנסיבות העניין אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ב בתמוז התשע"ט (‏15.7.2019). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 19047800_Y02.docx מב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il