זכריא עבדול רוחמן מסארוה נ. שר הפנים

פסק-דין בתיק בג"ץ 4655/15 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4655/15 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט א' שהם כבוד השופט מ' מזוז העותר: זכריא עבדול רוחמן מסארוה נ ג ד המשיבים: 1. שר הפנים 2. משרד הפנים עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים בשם העותר: עו"ד יונס פאייז בשם המשיבים: עו"ד מוריה פרימן פסק-דין השופט י' עמית: עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים להורות למשיבים לנמק מדוע לא ישיבו לעותר את אזרחותו הישראלית. 1. העותר הוא יליד ישראל, שהחזיק בתעודת זהות ישראלית מיום לידתו בשנת 1978. בשנת 1998, נסע העותר לגרמניה למטרת לימודים ושם השתקע. ביום 25.2.2008, הגיש העותר בקשה בשגרירות הישראלית בברלין, שכותרתה "הצהרת ויתור על אזרחות ישראלית", במסגרתה ביקש העותר לוותר על אזרחותו הישראלית בהתאם לסעיף 10(א) לחוק האזרחות, תשי"ב-1952 (להלן: חוק האזרחות). בנימוקי בקשתו, ציין העותר, בין היתר כי: "I need the German passport for integration purposes. I need the German passport for I know that I will not live or work in Israel in the near future. (…)". בקשתו של העותר אושרה ביום 28.5.2008, ואזרחותו בוטלה. על פי נתוני משרד הפנים, מיום עזיבתו את ישראל ועד ליום הגשת בקשתו לוותר על אזרחותו חלפו כ-9.5 שנים, במהלכן ביקר בישראל משך כחודשיים בלבד. ביום 29.5.2015, הגיע העותר לביקור בישראל עם דרכונו הגרמני, והונפק לו אשרת תייר לשהות בישראל לשלושה חודשים. לטענתו, בחודש יוני 2015 פנה לרשות האוכלוסין וביקש שאזרחותו הישראלית תוחזר לו, אך נענה בשלילה. אציין כי העותר לא צירף לעתירתו העתק של הפנייה לרשות האוכלוסין או של תגובת הרשות, ועל פי נתוני הרשות פנייה כזו לא נתקבלה. 2. העותר טוען כי הוא וויתר על אזרחותו הישראלית אך על מנת לזכות באזרחות גרמנית. עתה, לאחר שהוא מחזיק באזרחות גרמנית, ולאור זיקתו לישראל בהיותה מקום לידתו ומקום מגורי משפחתו, הוא מבקש לחזור ולהיות שוב לאזרח. לדבריו, לא הובהר לו כי אין דרך לחזור מוויתור על אזרחות ישראלית. אין זה סביר שהמוותר על אזרחות לא יוכל לזכות בה מחדש, והיה על המשיבים להפעיל שיקול דעת ולאפשר לו לקנות אזרחות מחדש. 3. דין העתירה להידחות על הסף בשל אי-מיצוי הליכים. הלכה היא כי פנייה בעתירה לבית משפט זה הינה מפלט אחרון לעותר, ועליו למצות את ההליכים הרגילים הפתוחים לפניו, ולפנות לרשות המוסמכת לשם קבלת הסעד המבוקש, שאם לא כן תדחה עתירתו על הסף (ראו: בג"ץ 3383/02 ינוקשוילי נ' מדינת ישראל - משרד הפנים (28.7.2002); בג"ץ 4842/06 פלוני נ' שר הפנים (11.4.2007); בג"ץ 7263/13 פלונית נ' מדינת ישראל (14.9.2014)). משלא פנה העותר באופן מסודר למשרד הפנים – וכאמור לעתירה לא צורפה כל פניה של העותר – ולא מיצה את ההליכים, בית משפט זה לא יושיט לו סעד. משכך, איני נדרש לתשובת המשיב לגופה של עתירה, ולפיה רשימת הדרכים בהן ניתן לקנות אזרחות ישראלית על פי חוק האזרחות הינה רשימה סגורה והחוק אינו קובע הסדר מיוחד למי שויתר על אזרחותו הישראל. 5. אשר על כן הבקשה נדחית. לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות. ניתן היום, כ"ט בתשרי התשע"ו (12.10.2015). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 15046550_E03.doc עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il