פסק-דין בתיק רע"א 4619/05
בבית המשפט העליון
רע"א
4619/05
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
המבקש:
בנק הפועלים בע"מ
נ ג ד
המשיבה:
רחל רבינוביץ
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי בת"א-יפו מיום 13.4.05 בבש"א 8305/05 שניתנה על ידי כבוד
השופטת ר' לבהר-שרון
בשם המבקש: עו"ד א' דרזנר
בשם המשיבה: עו"ד א' נבו
פסק-דין
1. המשיבה
עתרה לבית המשפט המחוזי בתל אביב להצהיר על בטלותו של שטר משכנתה, אשר לפיו שועבדו
זכויותיה של המשיבה ושל בעלה המנוח בנכס שהיה בבעלותם לטובת המבקש. בית המשפט
המחוזי (כב' השופטת ר' לבהר שרון) דחה ביום 16.2.05 את תביעת המשיבה (להלן – פסק
הדין). ביום 30.3.05 ערערה המשיבה על פסק הדין לבית משפט זה (ע"א 3149/05).
לאחר מכן, ביום 3.4.05, הגישה המשיבה לבית המשפט המחוזי בקשה שכותרתה 'בקשה לעיכוב
ביצוע פסק דין', במסגרתה נתבקש בית המשפט להורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין עד
למתן החלטה בערעור. בית המשפט המחוזי, בהחלטתו מיום 13.4.05, נעתר לבקשה. מכאן
בקשת רשות הערעור שבפניי. המשיבה השיבה לבקשת רשות הערעור, והמבקש השיב לתשובה.
המשיבה ביקשה להגיב לתשובת המבקש, והמבקש התנגד לבקשה. החלטתי לדחות בקשה זו של
המשיבה.
2. החלטתי
לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה. דין
הערעור להתקבל. משנדחית תובענה אין משמעות ל"עיכוב ביצוע" של פסק הדין,
שהרי במקרה שכזה אין מה לעכב (י' זוסמן סדרי הדין האזרחי
(מהדורה שביעית, ש' לוין עורך (1995) עמ' 864). בענייננו, אם כן, המשיבה ביקשה
למעשה מבית המשפט המחוזי כי יינתן לה סעד זמני עד לחריצת הדין בערעורה (למשל,
ע"א 7637/02 ויילר נ' עיריית חיפה (לא פורסם)). התקנה הדנה בסעד
זמני לתקופת הערעור היא תקנה 471 לתקנות סדר הדין האזרחי, וההלכה הפסוקה הרחיבה זה
מכבר את היקף תחולתה מעבר לגבולותיה הלשוניים (ע"א 2398/97 אייל נ'
אייל פ"ד נא(5) 608, 613). השאלה לאיזה בית משפט סמכות ליתן סעד זמני
בתקופת הערעור מוכרעת בתקנה 471 על פי מועד הגשת הערעור. האבחנה היא בין סעד זמני
שנתבקש טרם הגשת הערעור, לבין סעד זמני שנתבקש לאחר הגשת הערעור. כך, כל עוד לא
הוגש הערעור, תוגש הבקשה לסעד זמני לערכאה הדיונית, אך משהוגש הערעור תהא הסמכות
נתונה לערכאת הערעור (עע"מ 8689/03 הממונה על העמדת מידע לציבור במשרד
הבריאות נ' העמותה למען מדע מוסרי פ"ד נז(6) 953, 958). בענייננו,
הוגשה הבקשה לסעד זמני לאחר הגשת הערעור. בקשה שכזו היתה צריכה להיות מוגשת לבית
משפט שלערעור, ולא לבית המשפט המחוזי. יוצא איפוא שהחלטתו של בית המשפט המחוזי
ניתנה בחוסר סמכות, ועל כן דינה להתבטל.
3. התוצאה
היא, כי הערעור מתקבל והחלטת בית המשפט המחוזי מבוטלת. למותר לציין כי למשיבה כי
עומדת הזכות להגיש לבית משפט זה בקשה לסעד זמני בגדרו של הערעור, וכל טענותיה
שמורות לה. המשיבה תישא בשכר טרחת עורך דין בסכום של 5,000 ש"ח.
ניתן
היום, י"ט באב תשס"ה (24.8.05).
ש
ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05046190_S06.doc
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il
חכ/