פלוני נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון עפה"ג 45728-12-24 עפה"ג 49677-12-24 ע"פ 34709-01-25 לפני: כבוד השופטת דפנה ברק-ארז כבוד השופט אלכס שטיין כבוד השופט חאלד כבוב המערער בעפה"ג 45728-12-24: המערער בעפה"ג 49677-12-24: המערער בע"פ 34709-01-25: אחמד עמירה מחמוד עטון יזן לבקיראת נגד המשיבה בעפה"ג 45728-12-24, בעפה"ג 49677-12-24 ובע"פ 34709-01-25: המשיב בעפה"ג 45728-12-24: מדינת ישראל המתלונן ערעורים על הכרעת דינו וגזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מימים 2.4.2024 ו-1.12.2024 בהתאמה בת"פ 51712-07-23 שניתנו על-ידי כבוד השופט מ' כדורי תאריך ישיבה: א' שבט תשפ"ו (19 ינואר 2026) בשם המערער בעפה"ג 45728-12-24: בשם המערער בעפה"ג 49677-12-24: בשם המערער בעפה"ג 34709-01-25: עו"ד וידאד דאהוד עו"ד אחמד חמזה יונס עו"ד עאטף פרחאת בשם המשיבה בעפה"ג 45728-12-24, בעפה"ג 49677-12-24 ובע"פ 34709-01-25: מטעם שירות המבחן למבוגרים: עו"ד אדר ארז עו"ס סיון קוריס מתורגמן לשפה הערבית: מר יוסף אבו סנינה פסק-דין הערעורים שבפנינו נסבים על אותו ארוע קשה שבמרכזו התעללות בחסר ישע ממניע גזעני בצוותא. בעיקרו של דבר, המערערים שנמנו עם חבריו של מאושפז בבית חולים התעללו באדם בעל מוגבלות נפשית שהיה בעל חזות יהודית-חרדית ששהה במקום. כתב האישום הוגש נגד כלל המעורבים – החולה שהביקור אצלו הוליד את הארוע וארבעה מחבריו. הוא עצמו נדון לעונש של 30 חודשי מאסר, לצד עונשים אחרים, במסגרת הליך שבו אוחדו מספר תיקים כך שעונש המאסר הכללי שהושת עליו עמד על 54 חודשים, לצד עונשים נוספים. ערעורו על כך נדחה בבית משפט זה ביום 4.2.2025 (ע"פ 5037/24). בפנינו כאמור 3 ערעורים. המערער בעפה"ג 45728-12-24 – מדובר במי שגם עליו הושת עונש מאסר בפועל בן 30 חודשים מאחר שהיה מעורב בארוע מתחילתו (כמו המערער בע"פ 5037/24 שנזכר לעיל). מלכתחילה הועלו בערעור זה גם טענות שעניינן חזרה מהודיה, אך בשים לב להערותינו בכל הנוגע לאמות המידה החלות בעניין זה לא עמדה באת-כוח המערער על הטענות בעניין זה. המערערים בעפה"ג 49677-12-24 ובע"פ 34709-01-25 היו מאלה שהצטרפו לארוע ההתעללות כ-25 דקות לאחר שהחל (והיו חלק ממנו לאחר מכן במשך יותר משעה). בשים לב לחלקם המצומצם יותר בארוע הושת על כל אחד מהם עונש מאסר בפועל בן 24 חודשים, לצד עונשים נוספים. כלל המערערים טענו כי הם אנשים צעירים, שאמנם נכשלו במעשים שיש בהם כיעור, אך כי לא היה מקום להחמיר איתם כפי שנעשה. שני המערערים שעליהם הושת עונש של 24 חודשי מאסר טענו בנוסף כי היה מקום לדיפרנציאציה משמעותית יותר בינם לבין מי שהיו מעורבים בארוע מראשיתו. לאחר שבחנו טענות אלו הגענו לכלל דעה שדין הערעורים כולם להידחות. הארוע מושא כתב האישום משלב אכזריות וגזענות, יחד עם פגיעה בחסר ישע, אשר עולה באופן ברור וכואב גם מתסקיר קרבן העבירה. אף מי שהצטרפו לארוע לאחר שהחל לא נטלו בו חלק זניח בלבד. אין צריך לומר כי מכל מקום אין דרכו של בית משפט זה להתערב בעונשים שהושתו, אלא במקרה שבו נפלה טעות של ממש, ואף אם ניתן היה לשקלל באופן מעט אחר את חלקו של כל אחד מן המעורבים, אין מקום לומר שבית המשפט המחוזי נקלע לכלל טעות. אכן, המערערים הם צעירים ויש לקוות כי לאחר שירצו את עונשיהם יצליחו לחזור ולהעלות את חייהם על מסלול נכון יותר. סוף דבר: הערעורים נדחים. ניתן היום, ב' שבט תשפ"ו (20 ינואר 2026). דפנה ברק-ארז שופטת אלכס שטיין שופט חאלד כבוב שופט