תאאר בקיראת נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון ע"פ 5037/24 לפני: כבוד השופטת דפנה ברק-ארז כבוד השופטת יעל וילנר כבוד השופטת רות רונן המערער: תאאר בקיראת נגד המשיבים: 1. מדינת ישראל 2. ש' – נפגע העבירה ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 7.5.2024 בת"פ 61660-05-23 שניתן על-ידי כבוד השופטת ת' בר-אשר תאריך ישיבה: א' שבט תשפ"ה (30 ינואר 2025) בשם המערער: עו"ד לאה צמל בשם המשיבה 1: עו"ד יובל אלון בשם שירות המבחן: עו"ס סיון קוריס מתורגמן לשפה הערבית: מר יוסף אבו סנינה פסק-דין הערעור שבפנינו נסב על עונש המאסר שהושת על המערער בגדרם של שלושה תיקים שנדונו בסופו של דבר במאוחד. התיק שהחל כ"הליך העיקרי" נסב על הרשעה בעבירות של הצתה בצוותא, ניסיון היזק בזדון, התפרעות והחזקת חומר בלתי מאושר – על רקע של אירוע התפרעות בשכונת צור באהר בירושלים. בגדרו של אירוע זה המערער עצמו גם יידה בקבוק תבעירה וירה זיקוקים לעבר מרכז השירות המשולב בשכונה (שבו מרוכזים שירותים של משרד הפנים, מגן דוד אדום, כיבוי אש, שירותים עירוניים ותחנת משטרה). לתיק זה צורפו שני כתבי אישום נוספים. אחד מהם נסב על אירוע התפרעות המונית בשכונה, ובגין חלקו של המערער בו הוא הורשע בעבירות התפרעות, ניסיון תקיפה בנסיבות מחמירות, ניסיון מעשה פזיזות ורשלנות והחזקת סכין שלא כדין. השני הוא כתב אישום חמור המגולל אירוע של התעללות בחסר ישע ממניע גזעני בצוותא. מבלי לגולל את כל פרטיו של אירוע קשה זה, יצוין שהוא נסב על מקרה שבו המערער, שהיה מאושפז בבית חולים, וארבעה מחבריו התעללו באדם חסר ישע, בעל מוגבלות נפשית שהיה בעל חזות יהודית-חרדית. הם הורו לו לומר אמירות משפילות, לנשק את רגלו של המערער, לבצע מטלות פיזיות שונות ולאכול מן הרצפה "כמו כלב". תיאור הדברים החמורים במלואם הוא קשה ואף לא נדרש כאן. בית המשפט המחוזי הטיל על המערער עונש מאסר בפועל כולל של 54 חודשים לצד ענישה מותנית, קנס ופיצוי לנפגע העבירה. באופן ספציפי בגין שני תיקי ההתפרעות שפורטו נגזר על המערער עונש מאסר בפועל של 24 חודשים ואילו בגין תיק ההתעלוות נגזר עליו עונש מאסר נוסף של 30 חודשים (במצטבר). הערעור שבפנינו התמקד בעונש המאסר בפועל. באת-כוחו של המערער הדגישה שהמערער הוא אדם צעיר, נעדר עבר פלילי (כפי שציין גם בית המשפט המחוזי). היא הוסיפה וטענה שיש ליחס משקל רב לפציעתו של המערער בגדרו של האירוע שעמד במוקד ההליך העיקרי – כתוצאה מהירי המערער נפגע בשלושה מקומות בגופו ונגרם לו שבר ברגל. לטענת באת-כוחו הוא סובל אף מן הפציעה עד עצם היום הזה. למעשה, וכפי שצוין, אירוע ההתעללות התרחש בעת שהמערער היה מאושפז בבית חולים על רקע הפציעה. כן צוין שהמערער מצוי במעצר ממושך בפיקוח אלקטרוני המכביד עליו ועל משפחתו. בתיק הוגש גם תסקיר של שירות המבחן ובתמונה שעלתה ממנו לא היה לסייע למערער שלגביו צוין כי הוא מתקשה להפנים את חומרת מעשיו. באת-כוח המדינה הדגישה את חומרת העבירות וכן את עוצמת הפגיעה בקרבן שביחס אליו הוגש תסקיר נפגע עבירה קשה. לקראת תום הדיון ביקש אביו של המערער את רשות הדיבור והביע רצון לסייע לבנו להתחיל את חייו באופן חיובי. לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, עמדתנו הברורה היא שדין הערעור להידחות. המערער הורשע בעבירות חמורות בגין שלושה אירועים נפרדים. הוא אכן אדם צעיר העומד בפתח חייו, אך לא ניתן להתעלם מהקושי העולה מכך שהפרות החוק שבהן נכשל לא היו מעידה חד פעמית. אירוע ההתעללות נושא כיעור מיוחד, ולא ניתן לקבל את האופן שבו נעשה ניסיון, בטיעון בפנינו, להקטין את חלקו בו. ניתן להתרשם כי משפחתו התומכת של המערער מבקשת לסייע לו, אך בשלב זה לא ניכרת הפנמה מספקת של משמעות המעשים מצידו. אשר על כן, ראינו לדחות את הערעור. ניתן עדיין לקוות כי בשלב זה ובמבט הצופה פני עתיד המערער יעבד בהדרגה את משמעות מעשיו. בשים לב לצורך להיערך לקליטתו של המערער בכלא, תוך מתן תשומת לב גם לצרכיו הרפואיים, המערער יתייצב למאסר בימ"ר ניצן ביום 9.4.2025 עד השעה 10:00, או על פי החלטת שירות בתי הסוהר, כשברשותו תעודת זהות או דרכון. על המערער לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר, בטלפונים: 08-9787377 או 08-9787336. ניתן היום, ו' שבט תשפ"ה (04 פברואר 2025). דפנה ברק-ארז שופטת יעל וילנר שופטת רות רונן שופטת