פלוני נ. פרקליטות המדינה

3 1 בבית המשפט העליון בג"ץ 4341/19 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופטת י' וילנר העותרת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. פרקליטות המדינה 2. פלוני עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרת: עו"ד אפרת נחמני-בר, עו"ד הדס פלדמן בשם המשיבה 1: עו"ד יעל מורג יקו-אל בשם המשיב 2: עו"ד שלמה ציפורי פסק-דין השופטת ד' ברק-ארז: 1. העתירה שבפנינו מכוונת כלפי החלטותיה של פרקליטות המדינה, היא המשיבה 1 (להלן: המדינה), להורות על סגירתם של שלושה תיקי חקירה שנסבו על תלונות שהגישה העותרת למשטרת ישראל. 2. העותרת, ששימשה בעת הרלוונטית מרצה במכללה אקדמית (להלן: המכללה), הגישה שתי תלונות למשטרה נגד מי שהיה תלמיד שלה, הוא המשיב 2 (להלן: המשיב). התלונות התייחסו למעשים נטענים של איומים ואינוס. לאחר ביצוען של פעולות חקירה הוחלט על סגירתם של שני התיקים – תיק האינוס נסגר בעילה של חוסר אשמה, ותיק האיומים נסגר בעילה של היעדר עניין לציבור. בהמשך העותרת הגישה תלונה נוספת נגד המכללה בגין פרסום שמה כנפגעת עבירת מין, וזאת בעת שהוגשה נגד העותרת תלונה משמעתית במסגרת המכללה. תיק זה נסגר בעילה של היעדר עבירה פלילית. ערר שהגישה העותרת והתמקד בהחלטה לסגור את תיק האינוס נדחה ביום 11.12.2017 בהחלטתו של המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים). בין המדינה לעותרת נערכה חליפת מכתבים באשר לדחיית הערר וביום 8.11.2018 נשלח המכתב האחרון מטעם המדינה, שבו נמסר כי לאחר עיון נוסף לא נמצא לשנות מהחלטתה. 3. בעיקרו של דבר, העותרת טוענת כי ההחלטות לסגור את תיקי החקירה בעניינה אינן סבירות באופן קיצוני ויש לפיכך להתערב בהן. בתמצית, העותרת טוענת כי נפגעה קשות בגין מעשיו של המשיב, ובהמשך נפגעה בשל פרסום שמה בידי המכללה. היא מוסיפה וטוענת כי בהתחשב בנסיבות האופפות את הפרשה ובטיבם של החשדות שהועלו במסגרתה ישנו אינטרס מובהק במיצוי הדין נגד המשיב והמכללה. 4. מנגד, המשיבים טוענים כי דין העתירה להידחות – על הסף ולגופה. בהיבט הדיוני, נטען כי העותרת נמנעה מצירופה של משיבה רלוונטית מובהקת, היא המכללה, וזאת אף לאחר שהתבקשה לעשות כן, וכבר מטעם זה דין העתירה להידחות. לגופם של דברים, נטען כי החלטתן של רשויות התביעה מצויה בלב-ליבו של שיקול דעתן ועל כן המשוכה להתערבות בהן גבוהה. המדינה מפרטת כי חומר הראיות בתיק נבחן ביסודיות על-ידי פרקליטה בכירה בפרקליטות מחוז המרכז בשיתוף עם האחראית על תחום נפגעי עבירה בפרקליטות זו, לאחר שנועדו עם העותרת על מנת להתרשם מעדותה באופן בלתי אמצעי. בכל הנוגע לטענות כלפי המכללה נטען כי התלונה המשמעתית נגדה, שבה צוין שמה, נמסרה לידיה באופן שכלל אינו מגבש את עבירת הפרסום, וכי משום כך לא נעברה במסגרתו כל עבירה פלילית. המשיב מצדו טוען כי מדובר בעלילה שקרית שהעותרת בדתה, וכן כי העתירה הוגשה בשיהוי. 5. ביום 7.10.2019 השיבה העותרת לתגובותיהם של המשיבים. בתגובתה שבה העותרת והעלתה טענות בדבר החשיבות הנודעת לבירור תלונותיה, וכן שבה על עמדתה באשר לכך שאין מקום לצירוף המכללה. בנוסף נטען כי התמונה שמציג המשיב בתגובה מטעמו מעוותת ומטעה, כי ישנן תלונות נוספות נגד המשיב וכי הריסון השיפוטי בהתערבות בהחלטות התביעה אין משמעו היעדר התערבות. 6. לאחר שעיינו במכלול החומרים בתיק על נספחיהם, הגענו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות. למעשה, ואין מדובר בעניין פורמאלי גרידא, כבר אי-צירוף המכללה דן את העתירה לדחייה על הסף. המכללה מעורבת באופן הדוק בעניין ורבות מטענותיה של העותרת נוגעות להתרחשויות בה ולמשמעות של החלטות שהתקבלו בה. משהעותרת שבה והתנגדה לכל מעורבות שלה לא היה בידינו לסייע לה. על כך יש להוסיף, כי אף לגוף הדברים לא מצאנו עילה להתערבות בהחלטות שהתקבלו. אכן, מצוקתה הסובייקטיבית של העותרת עולה מכל אות בכתבי הטענות שהוגשו בשמה. יחד עם זאת, מתשובת המדינה עולה כי טענותיה של העותרת נבחנו על-ידי גורמים רמי דרג, בהליך קפדני, וכי ההחלטה על סגירת התיקים התבססה על בחינה מקיפה של חומר הראיות. בהחלטות מסוג זה התערבותו של בית המשפט זה היא מצומצמת במיוחד, ולא מיותר להזכיר כי בית המשפט אינו ממיר את שיקול דעתן של רשויות התביעה בשיקול דעתו שלו (ראו: בג"ץ 3405/12 פלונית נ' מדינת ישראל, פסקאות 14-13 (30.12.2012); בג"ץ 7425/18 פלוני נ' המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים), פסקאות 7-5 (18.7.2019); בג"ץ 5752/17 פלונית נ' פרקליטות המדינה - מחלקת עררים, פסקה 20 וההפניות שם (9.9.2019)). 7. סוף דבר: העתירה נדחית. במכלול הנסיבות ולפנים משורת הדין – אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏א' חשון התש"ף (‏30.10.2019). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 19043410_A07.docx עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il 1