פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 4289/21

רובינשטיין ואח' נ' השר לביטחון הפנים ואח'

העותרות ביקשו לבטל את הנחיית פרקליט המדינה המגדירה ריקוד חיק (לאפ דאנס) כמעשה זנות בנסיבות מסוימות.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?
תאריך פרסום 10/08/2021 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 4289/21 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה זנות — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) רובינשטיין ואח' נגד השר לביטחון הפנים ואח'. הקיצור "נ׳" שבשם התיק = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרות ביקשו לבטל את הנחיית פרקליט המדינה המגדירה ריקוד חיק (לאפ דאנס) כמעשה זנות בנסיבות מסוימות.
החלטת בית המשפט נדחה על הסף (פרוצדורלית) — ההליך נדחה ללא דיון לגופו, מסיבה פרוצדורלית (למשל חוסר סמכות או איחור).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 4289/21

רובינשטיין ואח' נ' השר לביטחון הפנים ואח'

העותרות ביקשו לבטל את הנחיית פרקליט המדינה המגדירה ריקוד חיק (לאפ דאנס) כמעשה זנות בנסיבות מסוימות.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?

סיכום פסק הדין

העותרות, חשפניות המיוצגות על ידי איגוד החשפניות, עתרו לבג"ץ נגד הנחיית פרקליט המדינה המגדירה ריקוד חיק (לאפ דאנס) כמעשה זנות בנסיבות מסוימות. הן טענו כי ההנחיה פוגעת בחופש העיסוק שלהן, מהווה חריגה מסמכות ודורשת הסדרה בחקיקה ראשית. המשיבים טענו כי יש לדחות את העתירה על הסף בשל אי מיצוי הליכים, שכן העותרות לא פנו לרשות המנהלית בטרם פנו לבית המשפט. בית המשפט העליון קיבל את טענת המשיבים וקבע כי העותרות לא עמדו בחובת מיצוי ההליכים, שכן לא פנו לרשות המוסמכת באופן מסודר כדי לאפשר לה לבחון את טענותיהן. לפיכך, העתירה נדחתה על הסף.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים י' עמית, י' וילנר, א' שטיין
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • אפרת רובינשטיין
  • אנה אוליצקי

נתבעים

  • השר לביטחון הפנים
  • מ"מ פרקליט המדינה
  • מפכ"ל המשטרה
  • משטרת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העתירה הוגשה ללא מיצוי הליכים מול הרשות המנהלית.
  • הפנייה המוקדמת שנעשתה הייתה כללית ותמציתית ולא עסקה בנושא העתירה באופן מספק.
טיעוני ההגנה
  • הנחיית פרקליט המדינה פוגעת בחופש העיסוק.
  • הגדרת לאפ דאנס כמעשה זנות מהווה הסדר ראשוני שצריך להיקבע בחוק ולא בהנחיה.
  • ההנחיה חורגת מסמכות פרקליט המדינה.
  • ההנחיה אינה ברורה ומובילה לאכיפה נרחבת מדי על ידי המשטרה.
מחלוקות עובדתיות
  • האם התקיים מיצוי הליכים כדין טרם הגשת העתירה.

תגיות נושא

  • זנות
  • חופש העיסוק
  • מיצוי הליכים
  • הנחיית פרקליט המדינה

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

3000

טענות מנהליות

חריגה מסמכות
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4289/21 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופט א' שטיין העותרות: 1. אפרת רובינשטיין 2. אנה אוליצקי נ ג ד המשיבים: 1. השר לביטחון הפנים 2. מ"מ פרקליט המדינה 3. מפכ"ל המשטרה 4. משטרת ישראל עתירה למתן צו על תנאי וצו מוחלט בשם העותרות: עו"ד רלי אבישר רווה בשם המשיבים: עו"ד מוריה פרימן, עו"ד יונתן קרמר פסק-דין השופט י' עמית: עניינה של העתירה שלפנינו בהנחיית פרקליט המדינה בנושא מדיניות האכיפה בעבירות הנלוות לזנות, שבגדרה נקבעו אמות מידה להגדרת "מעשה זנות" כאמור בחוק העונשין, התשל"ז-1977, והובהר כי ריקוד חיק (להלן: לאפ דאנס) עשוי להוות, בנסיבות מסוימות, מעשה זנות. 1. ביום 6.5.2019, פורסם עדכון להנחיית פרקליט המדינה 2.2 "מדיניות האכיפה בעבירות הנלוות לזנות" (25.7.1990) (להלן: הנחיית פרקליט המדינה או ההנחיה), בגדרו הוכרה האפשרות שלאפ דאנס, ריקוד ארוטי של אישה בלבוש מינימלי על ירכיו של גבר, מהווה בנסיבות מסוימות מעשה זנות. בהנחיה נקבעו מספר אמות מידה לקביעה אם לאפ דאנס במקרה נתון עולה לכדי מעשה זנות, ובהן מאפייניו של המגע, כמו רציפותו, משכו ומידת האינטימיות הכרוכה בו, וטיבה של הפעילות המינית, למשל אם היא נושאת אופי הדדי ואינטראקטיבי או שמדובר בצפייה פסיבית של הלקוח בחשפנית. 2. העותרות הן נשים המועסקות כחשפניות, והעומדות בראש "איגוד החשפניות", התארגנות וולונטרית המונה כמאה חשפניות, "כולן נשים בגירות, עצמאיות שקולן אינו נשמע", כאמור בעתירה. העותרות ביקשו, בין היתר, כי בית משפט זה יורה על ביטולה של הנחיית פרקליט המדינה, ככל שהיא נוגעת לריקוד הלאפ דאנס. לעמדתן, הגדרתו של לאפ דאנס כ"מעשה זנות" פוגעת בזכותן לחופש העיסוק, ולכן מדובר בהסדר ראשוני שנדרש כי ייקבע בחוק. משלא נעשה כן, ההנחיה מהווה חריגה מסמכות על ידי פרקליט המדינה, ודינה בטלוּת. העותרות טענו בנוסף, בין היתר, כי ההנחיה אינה ברורה דיה וכי ניתנה לה פרשנות מרחיקת לכת על ידי משטרת ישראל, באופן שהוביל לאכיפה נרחבת יתר על המידה. 3. בתגובה המקדמית של המשיבים לעתירה נטען כי דינה להידחות על הסף, לנוכח אי מיצוי הליכים. נכתב, כי העותרות לא הצביעו על כל פנייה מוקדמת שנערכה על ידיהן טרם הגשת העתירה, וכי מבדיקתם של המשיבים עלה, כי העותרות שלחו בחודש פברואר 2020 הודעת דוא"ל ללשכת ממלא מקום פרקליט המדינה דאז, בה ביקשו לקבוע פגישה בנושא סגירת מועדוני החשפנות, ומאז לא נתקבלה פנייה נוספת בעניין. המשיבים טענו כי פנייה יחידה, כללית ותמציתית זו, אינה מספקת לעמידה בדרישת מיצוי ההליכים. 4. דין העתירה להידחות על הסף לנוכח אי מיצוי הליכים על ידי העותרות. על אף שהעתירה אוחזת 46 עמודים, ונראה כי הושקעה בה עבודה רבה, אין בכל העתירה התייחסות לפנייה מוקדמת של העותרות בנושא העתירה, ומתגובת המשיבים עולה כי פנייה כאמור אכן לא נערכה, למעט הודעת הדוא"ל הכללית האמורה, שאליה לא נתקבל מענה. הלכה עמנו, כי טרם פנייה לבית משפט זה, יש לפעול למיצוי הליכים אל מול הרשות המינהלית המוסמכת, ואף להותיר בידי הרשות פרק זמן הולם כדי לבחון את הטענות שהועלו כלפיה ולגבש להן מענה. לא כך נעשה במקרה דנן, ומשכך, אינני סבור כי העותרות עמדו בחובת מיצוי ההליכים (על חשיבותה של חובה זו ראו מני רבים, בג"ץ 112/12 אדם טבע ודין נ' ממשלת ישראל, בפסקה 8 (24.5.2012); בג"ץ 2220/21 ועדת החקירה האזרחית נ' היועץ המשפטי לממשלה, בפסקה 12 והאסמכתאות שם (9.5.2021)). 5. סוף דבר, שהעתירה נדחית. העותרות תישאנה בהוצאות המשיבים בסך 3,000 ש"ח. ניתן היום, ‏ב' באלול התשפ"א (‏10.8.2021). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 21042890_E02.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il