פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 42159-10-24

סלאמה נ' צבא הגנה לישראל ואח'

העותר ביקש צו הביאס קורפוס בטענה לכליאה שלא כדין, בעוד המשיבים טענו לקיומה של אסמכתה חוקית לכליאה מכוח חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 10/11/2024 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 42159-10-24 — פורמט חדש: מספר סידורי-חודש-שנה.
נושא/קטגוריה הביאס קורפוס — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) סלאמה נגד צבא הגנה לישראל ואח'. הקיצור "נ׳" שבשם התיק = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש צו הביאס קורפוס בטענה לכליאה שלא כדין, בעוד המשיבים טענו לקיומה של אסמכתה חוקית לכליאה מכוח חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 42159-10-24

סלאמה נ' צבא הגנה לישראל ואח'

העותר ביקש צו הביאס קורפוס בטענה לכליאה שלא כדין, בעוד המשיבים טענו לקיומה של אסמכתה חוקית לכליאה מכוח חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותר, כאיד גמיל עבד אלחמאן סלאמה, הגיש עתירה לבג"ץ בדרישה למתן צו הביאס קורפוס, בטענה כי הוא מוחזק במעצר שלא כדין. המשיבים, ובראשם צבא הגנה לישראל, הבהירו בתגובתם המקדמית כי כליאתו של העותר מבוססת על חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, תשס"ב-2002. בית המשפט העליון דחה את העתירה, וקבע כי משקיימת אסמכתה חוקית לכליאה, טענות העותר אינן אקטואליות. בית המשפט ציין כי לעותר שמורה האפשרות לפנות לביקורת שיפוטית במסגרת חוק לב"ח, וכי שאלת ההודעה על מקום הכליאה הפכה לתיאורטית לאחר שחלפה מניעת המפגש.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים יוסף אלרון, עופר גרוסקופף, חאלד כבוב
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • כאיד גמיל עבד אלחמאן סלאמה

נתבעים

  • צבא הגנה לישראל
  • קצין משטרה צבאית ראשי
  • נציב שירות בתי הסוהר
  • המטה לביטחון לאומי
  • היועצת המשפטית לממשלה
  • הפרקליטה הצבאית הראשית

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותר מוחזק בכליאה, מעצר או החזקה שלא כדין.
טיעוני ההגנה
  • קיימת אסמכתה חוקית לכליאת העותר מכוח חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, תשס"ב-2002.
  • הטענות שבעתירה אינן אקטואליות עוד משום שקיימת אסמכתה חוקית לכליאה.
  • שאלת קיומה של חובה להודיע על אודות מקום כליאתו של לוחם בלתי חוקי הפכה לתיאורטית מרגע שחלפה מניעת המפגש מכוח חוק לב"ח.
מחלוקות עובדתיות
  • האם כליאת העותר מתבצעת כדין או שלא כדין?

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • התגובה המקדמית מטעם המשיבים המבהירה קיומה של אסמכתה חוקית לכליאת העותר מכוח חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, תשס"ב-2002.
ראיות מרכזיות שנדחו
  • ההנחה של העותר כי כליאתו אינה כדין.

הדגשים פרוצדורליים

  • העתירה נדחתה על בסיס תגובה מקדמית של המשיבים, ללא דיון מעמיק בטענות העותר לגופן, תוך הפניית העותר לאפיק ביקורת שיפוטית אחר.

הפניות לתיקים אחרים

הפניות לפסקי דין אחרים
  • חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, תשס"ב-2002

תגיות נושא

  • הביאס קורפוס
  • כליאת לוחמים בלתי חוקיים
  • משפט מנהלי
  • זכויות אדם
  • מעצר

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

חריגה מסמכות
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 42159-10-24 לפני: כבוד השופט יוסף אלרון כבוד השופט עופר גרוסקופף כבוד השופט חאלד כבוב העותר: כאיד גמיל עבד אלחמאן סלאמה נגד המשיבים: 1. צבא הגנה לישראל 2. קצין משטרה צבאית ראשי 3. נציב שירות בתי הסוהר 4. המטה לביטחון לאומי 5. היועצת המשפטית לממשלה 6. הפרקליטה הצבאית הראשית עתירה למתן צו הביאס קורפוס; תגובה מקדמית מטעם המשיבים בשם העותר: עו"ד נאדין אבו ערפה בשם המשיבים: עו"ד מתניה רוזין פסק-דין השופט חאלד כבוב: העתירה שבכותרת היא עתירה למתן צו הביאס קורפוס, המתבססת על ההנחה כי ענייננו בכליאה, מעצר או החזקה של העותר שלא כדין. ואולם, משהובהר בתגובה המקדמית כי קיימת אסמכתה חוקית לכליאת העותר, שמחוזק בידי גורמי המדינה מכוח חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, תשס"ב-2002 (להלן: חוק לב"ח), הטענות שבעתירה לא אקטואליות עוד ודי בכך לדחותה (בג"ץ 2254/24 אבו מוסא נ' צבא הגנה לישראל (02.05.2024)). לא למותר לציין, כי לעותר שמורה האפשרות לפנות לאפיק של ביקורת שיפוטית במסגרת חוק לב"ח. אשר לשאלה בדבר קיומה של חובה להודיע על אודות מקום כליאתו של לוחם בלתי חוקי – שאלה זו הפכה לתיאורטית מרגע שחלפה מניעת המפגש מכוח חוק לב"ח (בג"ץ 1896/24 אבו-חמאם נ' הממשלה (13.06.2024)). טענות הצדדים שמורות להם להליך המתאים. העתירה נדחית בזאת, בלי צו להוצאות. ניתן היום, ט' חשוון תשפ"ה (10 נובמבר 2024). יוסף אלרון שופט עופר גרוסקופף שופט חאלד כבוב שופט