פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 4170/19
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
כבוד השופט ג' קרא
כבוד השופט ע' גרוסקופף
העותר:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. משטרת ישראל – מחוז ש"י
2. המטה הארצי – ראש אגף משאבי אנוש
3. ראש מחלקת תכנון ופיקוח, אגף משאבי אנוש – ניצב משנה מירי מזרחי
4. גורמי פיקוד ואגף משאבי אנוש מחוז ש"י בעבר ובהווה
5. סגן מפקד מחוז ש"י לשעבר ניצב יורם סופר
6. סגן מפקד מחוז ש"י כיום
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותר:
בעצמו
פסק-דין
השופט ע' גרוסקופף:
העותר, שוטר במשטרת ישראל, נקרא לשירות מילואים בן יותר מ-15 יום. נראה שהייתה אי בהירות בשאלה אם מותר לו לצאת לשירות מילואים באורך זה. הוא התייצב כנדרש. לקראת סיום שירות המילואים הודיע לו מפקדו שם שעליו להישאר יום נוסף. לפי הנטען נגדו, העותר לא דיווח כיאות למפקדו במשטרה על כך. הוא עמד לדין משמעתי במשטרה לפני דן יחיד על אי מילוי הוראה מהוראות פקודות משטרת ישראל או כל הוראה אחרת שניתנה כדין ועל היעדרות מתפקיד בלא הצדק סביר (להלן, בהתאמה: "אי מילוי הוראה" ו"היעדרות"). קצין השיפוט הרשיע אותו וגזר עליו נזיפה. בשל ההרשעה בהיעדרות הופקע שכר יום אחד מהעותר. העותר ערר על הפסק. קצינת השיפוט הבכירה שדנה בערר קיבלה אותו בחלקו, זיכתה את המערער מאי מילוי הוראה והותירה על כנם את ההרשעה בהיעדרות, את הנזיפה ואת הפקעת השכר. העותר מלין על הפסק בערר ומבקש שנורה על זיכויו המלא. לטענתו, בשל טעמים שונים אין לראות במעשיו עבירת משמעת, הוא הצליח להזים את הטענות נגדו, יש לזכותו אף משום שרודפים אותו, ולחלופין – עם זיכויו מסעיף אישום אחד היה מקום להקל בגזר דינו ולבטל את הפקעת השכר.
דין העתירה להידחות על הסף בשל אי מיצוי הליכים. לפי סעיף 75א לחוק המשטרה, התשס"ו-2006 (להלן: "חוק המשטרה"), העותר רשאי לפנות לראש מחלקת משמעת באגף משאבי אנוש במשטרת ישראל כדי להשיג על הפסק. הן בשל שיקולים של ניצול יעיל של משאבי שיפוט, הן בשל שיקולים של יחסי שוטר ומפקדיו במערכת היררכית כמו משטרת ישראל על העותר למצות אפשרות זו לפני שיעתור לבג"ץ. למעלה מהדרוש, אחזור על ההלכה שלפיה בית משפט זה אינו משמש ערכאת ערעור על גופי המשמעת במשטרת ישראל, והוא יתערב בהחלטותיהם רק במקרים חריגים (בג"ץ 155/50 פריש נ' המפקח הכללי של משטרת ישראל, פ"ד ד 878, 880 (1950); בג"ץ 1494/11 פלוני נ' בית הדין לערעורים של משטרת ישראל, פסקה 3 (11.5.2011)). הדבר נכון גם לדין משמעתי שנערך לפני דן יחיד (השוו לבג"ץ 266/05 פילנט נ' סגן הפרקליט הצבאי הראשי, פ"ד נט(4) 707, 713 (2005); בג"ץ 2865/19 מירזקנדוב נ' סגן הפצ"ר, פסקה 7 (24.4.2019)). ודוקו, היקף הביקורת של ראש מחלקת המשמעת מוגבל אומנם לעילות הקבועות בסעיף 75א לחוק המשטרה, אך הוא בוודאי רחב מהיקף ביקורת בית משפט זה.
העותר ביקש לחסות את שמו כדי שלא לחשוף מידע אישי. הוא הפנה להחלטת ביניים בתיק אחר שהוא מנהל בבית משפט זה, שבה נאסר פרסום שמו שם עד להחלטה לגוף העניין באותו תיק. בשל אותה החלטה נאסר בזאת פרסום שם העותר עד להחלטה בסוגיה זו בעע"ם 2342/19. האמור בה יחול גם על פרסום שם העותר בהליך זה.
העתירה נדחית אפוא על הסף. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתן היום, י"ד בתמוז התשע"ט (17.7.2019).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט
_________________________
19041700_Y02.docx מג
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il