סרג' פיטוסי נ. המוסד לביטוח לאומי

פסק-דין בתיק בג"ץ 3883/11 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3883/11 לפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופט ח' מלצר כבוד השופט נ' הנדל העותר: סרג' פיטוסי נ ג ד המשיב: המוסד לביטוח לאומי עתירה למתן צו על תנאי העותר: בעצמו פסק-דין השופט ח' מלצר: 1. עניינה של עתירה זו בבקשתו של העותר להורות למשיב לבוא וליתן טעם מדוע לא יבוטלו החלטתו של בית הדין הארצי לעבודה (בר"ע 29461-12-0, מתאריך 10.1.2011), ולפניו – פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים (ב"ל 1324-9, מתאריך 29.11.2010). בהחלטות שיפוטיות אלו נדחו ניסיונות העותר להביא לעיון חוזר בהחלטותיה של הוועדה הרפואית בביטוח הלאומי (להלן: ועדה מדרג ראשון) והוועדה הרפואית לעררים בנפגעי עבודה (להלן: ועדת העררים). להלן נביא בקצרה את הנתונים הרלבנטיים למכלול. 2. כעולה מן המסמכים שבפנינו, העותר נפגע בשנת 2001 בעת נפילה במדרגות. תאונה זו הוכרה כתאונת עבודה. בשנת 2003 נקבעה לו נכות בשיעור של 10%. העותר הגיש בקשה להכרה בהחמרת מצבו לוועדה מדרג ראשון, אשר דחתה את בקשתו. ערר שהגיש העותר על החלטה זו לוועדת העררים נדחה אף הוא (החלטות אלה לא צורפו לעתירה). העותר, שסבר כי עניינו לא נידון באופן ממצה בפני הוועדות, הגיש ערעור על החלטת ועדת העררים לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים. בית הדין האזורי בחן את החומר שעמד בפני הוועדות ואת השגות העותר, וקבע כי לא נפלה כל טעות משפטית בהחלטת הוועדה וכי היא לא התעלמה ממסמכים שהיו בפניה (ב"ל 1134-09 מתאריך 29.11.2010, כב' השופטת י' שטיין). בקשת רשות ערעור על פסק דין זה נדחתה בבית הדין הארצי לעבודה (בר"ע 29461-12-10, כב' השופטת ו' וירט-לבנה). 3. בעתירתו הלקונית מבקש העותר כי בית משפט זה יוציא צו על תנאי המכוון כנגד המשיב שיבוא וינמק מדוע לא יבוטלו: פסק הדין של בית הדין האזורי, החלטת בית הדין הארצי והחלטות הוועדה מדרג ראשון וועדת העררים. העותר גורס כי הוועדה מדרג ראשון גילתה עוינות כלפיו. הוא אף מלין על כך שכל הגורמים שטיפלו בבקשותיו התעלמו, לסברתו, מן המסמכים שהוגשו להם. 4. דינה של העתירה להידחות על הסף. אף שהעותר ציין רק את המוסד הביטוח לאומי כמשיב בעתירה – הסעד המבוקש בה למעשה הוא ביטול פסק הדין וההחלטה שניתנו במכלול בבתי הדין לעבודה לדרגותיהם והחזרת עניינו של העותר לדיון בפני הוועדה מדרג ראשון של הביטוח הלאומי. 5. אין בידינו ליתן להעניק לעותר את הסעדים המבוקשים. כלל ידוע הוא כי בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על בית הדין הארצי לעבודה, ולא ימהר להתערב בנושאים שנדונו בפניו, הנמצאים בתחום סמכותו הייחודית של בית הדין. התערבותו של בית משפט זה בעתירות לביטול פסקי דין והחלטות של בתי הדין לעבודה מוגבלת ככלל למקרים בהם נתגלתה טעות משפטית מהותית, אשר הצדק מחייב לתקנה (ראו: בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ(1) 673, 693 (1986) (להלן: הלכת חטיב)). המקרה דנן איננו נופל למסגרת זו. ודאי כך כאשר עניינו של העותר נדון בפני לא פחות משלוש ערכאות שיפוטיות ומעין-שיפוטיות שונות (לעניין היותה של הוועדה הרפואית לעררים גוף מעין-שיפוטי ראו: בג"ץ 1082/02 המוסד לביטוח לאומי נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נז (4) 443 (2003); בג"ץ 570/09 וינאפל נ' שר האוצר (לא פורסם, 18.11.09). להתערבות הצרה של בית משפט זה כאשר הוא מהווה הלכה למעשה ערכאת שיפוט רביעית – ראו: בג"ץ 9624/10 יסחקוב נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים (לא פורסם, 11.1.2011)). 6. יוער כי לאחר הגשת עתירתו ביקש העותר לצרף מסמכים נוספים, אשר גם בהם אין כדי לגרוע ממסקנתנו דלעיל. 7. נוכח כל האמור לעיל – העתירה נדחית על הסף בהיעדר עילה. בנסיבות העניין ומשלא נתבקשה תגובה – אין צו להוצאות. ניתנה היום, ט"ז בכסלו, תשע"ב ( 12.12.2011). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11038830_K01.doc מה מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il