עטאאללה(עציר) נ' באיו"ש ואח'

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 38644-08-25 לפני: כבוד השופטת דפנה ברק-ארז כבוד השופט יחיאל כשר כבוד השופטת רות רונן העותרים: אחמד עטאללה נגד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל באיו"ש 2. בית המשפט הצבאי לערעורים 3. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על-תנאי תאריך ישיבה: כ"ו אב תשפ"ה (20 אוגוסט 2025) בשם העותר: עו"ד אחמד ספייה, עו"ד עבד דרואשי בשם המשיבים 1 ו-3: עו"ד מעיין עופר מנדל פסק-דין העתירה נסבה על מעצרו המינהלי של העותר, תושב אבו דיס. העותר נעצר ונחקר במשטרה. בעקבות זאת, הוא הועמד לדין והורשע בבית המשפט הצבאי בעבירה של נשיאה, החזקה וייצור נשק ובגדרו של הסדר טיעון נגזר עליו עונש מאסר של 16 חודשים. עם סיומו של המאסר הוצא בעניינו של העותר צו מעצר מינהלי, ועל כך נסבה העתירה. עיינו בחומר החסוי בהסכמה והערנו את הערותינו, שבהן הטעמנו בין השאר כי החומר המשמש בסיס למעצר המינהלי שונה מזה ששימש בסיס להרשעה. בשלב זה הודיעו באי-כוחו של העותר כי אינם עומדים על העתירה. לא נוכל לסיים מבלי לחזור ולהביע אי-נחת מכך שרמת הענישה בגין עבירות חמורות שעליהן נשפטים בבתי המשפט הצבאיים אינה הולמת אותן, בעיקר בהשוואה למצב הנהוג בישראל. כך, במקרה זה העותר הורשע בעבירה שצוינה לעיל בגין ייצור של מטען צינור. עונש מאסר של 16 חודשים בגין עבירה מסוג זה אינו משקף את חומרת המעשה, כמו גם את מדיניות הענישה בגין עבירות נשק בישראל. כך, בעקיפין התוצאה היא שלא אחת מוצא צו מעצר מינהלי בעניינו של מי שמדיניות ענישה ראויה הייתה מותירה עדיין מאחורי סורג ובריח. התרענו על כך לא אחת (ראו למשל: בג"ץ 62000-12-24 דראויש נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש (12.1.2025); בג"ץ 58673-04-25 אדריס נ' שופט צבאי משפטאי (7.5.2025)), ויש לקוות כי בעתיד הקרוב ניתן יהיה להיווכח שהערותינו אלה הופנמו. סוף דבר: העתירה נדחית. ניתן היום, כ"ז אב תשפ"ה (21 אוגוסט 2025). דפנה ברק-ארז שופטת יחיאל כשר שופט רות רונן שופטת