נדז'דה פרקלמן נ. בית הדין הארצי לעבודה

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 37512-05-26 לפני: כבוד השופטת דפנה ברק-ארז כבוד השופט חאלד כבוב כבוד השופט יחיאל כשר העותרת: נדז'דה פרקלמן נגד המשיבים: 1. בית הדין הארצי לעבודה 2. שמו קונדיטוריה בע"מ 3. משרד העבודה 4. הסתדרות העובדים הכללית החדשה עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרת: עו"ד יעקב שניטמן, עו"ד מיה פילוסוף, עו"ד כפיר בן שטרית פסק-דין השופטת דפנה ברק-ארז: 1. העתירה שבפנינו מכוונת כנגד פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה מיום 12.4.2026 (ע"ע 45930-09-25, השופט ר' פוליאק, בהסכמת מ"מ הנשיא א' איטח, השופטת ח' אופק גנדלר ונציגות הציבור ו' אדוארדס ו-ר' בוהדנה). בית הדין הארצי לעבודה קיבל ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה מיום 1.9.2025 (סע"ש 59706-12-21, השופטת הבכירה ק' כהן ונציג הציבור מ' לסרי). הליכים אלה נסבו על שאלת היקף תחולתם של שני צווי הרחבה באופן שמשליך על זכויותיהם של עובדים בענף האפייה. 2. העותרת הייתה מועסקת במפעל של המשיבה 2, שמו קונדיטוריה בע"מ (להלן: המשיבה), במשימות שונות, ובהן אריזה, חיתוך, זילוף קצפות והכנת קישוטים לעוגות. לאחר סיום עבודתה העותרת הגישה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה תביעה נגד המשיבה לקבלת תשלומים שונים, ובכלל זה כאלה שלטענתה הגיעו לה מכוחם של צו ההרחבה בענף האפיה משנת 1971 ושל צו ההרחבה בענף התעשייה – מסגרת לביטוח פנסיוני מקיף בתעשייה משנת 2006. בהיבט זה, במוקד ההליך עמדה מחלוקת ביחס לשאלה האם צווי ההרחבה האמורים חלים על העותרת. בפרט, המחלוקת נסבה על השאלה אם אלה חלים רק על מאפיות האופות לחם, כפי שטענה המשיבה, או גם על מפעלים לייצור מוצרי קונדיטוריה, כפי שטענה העותרת. 3. ביום 1.9.2025 קיבל בית הדין האזורי לעבודה את התביעה בחלקה. לענייננו חשוב כי בית הדין האזורי קיבל את עמדתה של העותרת בדבר תחולתם של שני צווי ההרחבה על יחסי הצדדים. 4. המשיבה ערערה על כך לבית הדין הארצי לעבודה וערעורה התקבל. בפסק דין מפורט ומנומק, בית הדין הארצי לעבודה בחן את הרקע ההיסטורי שנוגע להסכמים הקיבוציים בענף האפייה ולצווי ההרחבה האמורים, בין היתר על רקע חוק איסור אפיית לילה, התשי"א-1951 (שחל בעבר) והמאפיינים של עבודה האפייה מההיבט של חשיפה לחום גבוה וקושי פיזי. על סמך כל אלה, בהתבסס על נוסח הצווים וההסכמים הקיבוציים ובהתחשב בכך שמאפייני העבודה אצל המשיבה שונים מאלה ששוררים במאפיות לחם, בית הדין הארצי לעבודה הגיע למסקנה כי צווי ההרחבה האמורים אינם חלים עליה. 5. העתירה שבפנינו מכוונת כאמור כנגד פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה. העותרת ביקשה להיבנות, בין היתר, מכך שההסכמים הקיבוציים בתחום העסקתה נוקטים במונח "העובדים בענף האפייה" ולא במונח "העובדים במאפיות". עוד טענה העותרת כי בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה נפלו טעויות שיורדות לשורש ההליך. כן הוטעם כי ההבחנה שפסק הדין יוצר בין העובדים השונים בענף האפייה עולה כדי הפליה. 6. בחנו את הדברים ואנו סבורים שדינה של העתירה להידחות על הסף. כידוע, בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על פסקי דינו של בית הדין הארצי לעבודה וההתערבות בהם תיעשה אך במקרים חריגים כאשר ההתערבות דרושה לתיקון טעות מהותית בעלת חשיבות משפטית או ציבורית (ראו: בג"ץ 52776-10-25 פלוני נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקה 7 ‏(4.11.2025‏); בג"ץ 70664-02-26 א.ת גן ירק גינון ופיתוח בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקה 7 ‏(‏29.3.2026‏)). על כך יש להוסיף שבמרכז הדיון עומדת שאלה משפטית המצויה בליבת מומחיותו של בית הדין הארצי לעבודה. בסוגיות מעין אלה בית משפט זה ייטה להתערב בהתאם לאמת מידה מצמצמת אף יותר. במובן זה, אפילו היה טעם בטענות שהועלו ביחס לעניינים שאינם עומדים במרכז המחלוקת, אין בכך כדי להצדיק את התערבותו של בית משפט זה על-פי אמת המידה הנוהגת לביקורת שיפוטית על פסיקתם של בתי הדין לעבודה. 7. סוף דבר: העתירה נדחית. משלא התבקשה תגובה אין צו להוצאות. ניתן היום, י"ז סיוון תשפ"ו (02 יוני 2026). דפנה ברק-ארז שופטת חאלד כבוב שופט יחיאל כשר שופט