פלוני נ. בית הדין הארצי לעבודה

2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 52776-10-25 לפני: כבוד המשנה לנשיא נעם סולברג כבוד השופטת דפנה ברק-ארז כבוד השופט יחיאל כשר העותר: פלוני נגד המשיבים: 1. בית הדין הארצי לעבודה 2. המוסד לביטוח לאומי עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: עו"ד דן בוקר, עו"ד רפי בוקר פסק-דין השופטת דפנה ברק-ארז: 1. העתירה שבפנינו מכוונת כלפי החלטתו של בית הדין הארצי לעבודה, הוא המשיב 1, מיום 25.9.2025 (בר"ע 58362-09-25, ממלא מקום הנשיא א' איטח). בית הדין הארצי לעבודה דחה בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע מיום 20.8.2025 (ב"ל 39557-12-21, השופטת י' אנגלברג שהם). 2. העותר הגיש לבית הדין האזורי תביעה בגין תאונת עבודה כנגד המוסד לביטוח לאומי, המשיב 2. הדיון בעניינו התקיים בבית הדין האזורי בפני דן יחיד, ללא נציגי ציבור במותב. יצוין כבר עתה כי ניהולו של דיון בפני מותב של שופט בלבד מוסדר בסעיפים 18(ב) ו-22 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 (להלן: חוק בית הדין לעבודה). עם זאת, כפי שיפורט בהמשך העותר מעלה טענות ביחס לאופן שבו הדבר נעשה במקרה דנן. לגוף הדברים, ביום 27.3.2024 דחה בית הדין האזורי את התביעה (השופטת אנגלברג שהם). 3. מבלי לפרט יצוין כי מקורו של ההליך דנן הוא בבקשה שהגיש העותר ביום 17.2.2025 לביטול פסק הדין שניתן בבית הדין האזורי, בשל כך שההליך התנהל במתכונת של דן יחיד. העותר טען בהקשר זה כי לא ידע שיש ביכולתו להתנגד לכך. עוד טען העותר כי נציגי הציבור כלל לא זומנו, ולפי סעיף 22(ב) לחוק בית הדין לעבודה, הוויתור על נוכחותם של נציגי הציבור אפשרי רק בנסיבות שבהן נעשה זימון כנדרש. בהמשך לכך, קיים בית הדין האזורי דיון בבקשה במעמד הצדדים, ובמהלכו ביקש שיזומן נציג ממזכירות בית הדין האזורי על מנת לערוך בירור עובדתי בשאלת זימון נציגי הציבור. 4. בהחלטתו הנזכרת לעיל דחה בית הדין האזורי את הבקשה לביטול פסק הדין. בית הדין האזורי עמד על כך שבכל אחד מדיוני ההוכחות בתיק ניתנו החלטות בנוגע למתכונת הדיון בהתאם לדין, ולאחר שניתנה לכך הסכמתו של העותר שהיה מיוצג גם באותה עת על-ידי בא-כוח. בית הדין האזורי הטעים כי טענותיו של העותר כנגד ניהול ההליך במתכונת זו עלו לראשונה רק לאחר שנדחתה תביעתו. עוד הדגיש בית הדין האזורי בהחלטתו כי זימון נציגי ציבור הוא פעולה מינהלית שנהנית מחזקת התקינות, וכי העותר לא הציג כל ראשית ראיה הסותרת חזקה זו. 5. העותר הגיש על כך בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי ובה חזר על טענותיו. בהחלטה הנזכרת בפתח הדברים, דחה בית הדין הארצי את הבקשה על הסף, מבלי לבקש תגובה. בית הדין הארצי הסביר כי הדרך הדיונית המתאימה שבה היה על העותר לנקוט היא הגשת ערעור על פסק הדין ובמידת הצורך הגשת בקשה להארכת מועד לכך, בשים לב למועד שבו הוגשה הבקשה לביטול פסק דינו של בית הדין האזורי. לצד זאת, בית הדין הארצי הוסיף, לגוף הדברים, כי לא נפל פגם באופן שבו נוהל ההליך בעניינו של העותר. בית הדין הארצי אף הדגיש – בנוגע לבירור העובדתי שעניינו זימונים של נציגי הציבור – כי היה על העותר לפעול בסמוך להחלטות שהתקבלו בנושא ולפני מועד הדיון בבית הדין האזורי בבקשת הביטול. לבסוף, בית הדין הארצי אף העיר כי התנהלותו של העותר, אשר חזר בו מהסכמה דיונית באמצעות העלאת טענות אלו לאחר שנדחתה תביעתו, גובלת ב"חוסר תום לב דיוני". 6. בעתירה שבפנינו מבקש העותר שנורה על ביטול החלטתו של בית הדין הארצי לעבודה. עוד הוא מבקש כי נקבע שפסק דינו של בית הדין האזורי מיום 27.3.2024 בטל מעיקרו ולחלופין שנורה על השבתה של בקשת הביטול של פסק הדין לפתחו של בית הדין האזורי לצורך בירור עובדתי בכל הנוגע לזימונם של נציגי הציבור. העותר מטעים כי זהו מקרה שבו נפלה "טעות משפטית מהותית" המצדיקה את התערבותו של בית משפט זה. 7. לאחר שעיינו בעתירה על כלל נספחיה, הגענו למסקנה כי דינה להידחות על הסף. כידוע, בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על בתי הדין לעבודה. על כן, התערבותו בהחלטותיהם תיעשה במקרים נדירים שבהם מתגלה טעות משפטית יסודית ששורת הצדק מחייבת את תיקונה (ראו למשל: בג"ץ 41576-01-25 אלעזרא נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקה 5 (23.1.2025); בג"ץ 46675-08-25‏ פלוני נ' חברה פלונית, פסקה 9 (19.10.2025)). לא מצאנו כי עניינו של העותר עומד באמת המידה המחמירה הזו. למעלה מן הצורך, נציין כי אף לגופם של דברים איננו סבורים שנפל כל פגם בהחלטתו של בית הדין הארצי לעבודה, אשר בחן באופן מעמיק את טענותיו של העותר לגופן. 8. סוף דבר: העתירה נדחית. משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות. ניתן היום, י"ג חשוון תשפ"ו (04 נובמבר 2025). נעם סולברג משנה לנשיא דפנה ברק-ארז שופטת יחיאל כשר שופט