פלוני נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 3625/11 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 3625/11 ע"פ 3626/11 לפני: כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט י' עמית כבוד השופט נ' סולברג המערערת בע"פ 3625/11: המערער בע"פ 3626/11: פלונית גרסון ארואז קלאורה נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי מרכז מיום 28.3.2011 בת"פ 2393-12-10 שניתן על ידי סגן הנשיא כבוד השופט ז' כספי תאריך הישיבה: כ"ט בתשרי התשע"ג (15.10.2012) בשם המערערת בע"פ 3625/11: בשם המערער בע"פ 3626/11: עו"ד דינה ילוז עו"ד בני ברקי בשם המשיבה: עו"ד אושרה פטל-רוזנברג פסק-דין השופט נ' סולברג: 1. המערערים הורשעו בבית המשפט המחוזי מרכז (סגן הנשיא, השופט ז' כספי), על-פי הודאתם, בייבוא סם מסוכן ללא היתר. המערערת בע"פ 3625/11 נדונה ל-45 חודשי מאסר; המערער בע"פ 3626/11 נדון ל-55 חודשי מאסר; על שניהם הוטלו גם 18 חודשי מאסר-על-תנאי. השניים מערערים על חומרת עונשיהם. 2. המערער, אזרח בוליביה, והמערערת, אזרחית ארגנטינה, טסו יחדיו ממדריד לישראל, בדרכם מבוליביה, כשהם נושאים בגופם סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל כולל של כ-1886.44 גרם. המערער נשא בגופו 92 קפסולות במשקל של כ-911.32 גרם; המערערת נשאה בגופה 97 קפסולות במשקל של כ-975.12 גרם. התביעה עתרה בבית המשפט המחוזי לעונש של 6 שנות מאסר למערער, 5 שנות מאסר למערערת, ומאסר-על-תנאי לשניהם. בית המשפט המחוזי עמד בגזר הדין על הנגע הרע של הסמים אשר פוגע בכל שכבות החברה, ועל הצורך בענישה מחמירה ומרתיעה. בית המשפט ציין את תופעת 'בולעני הסמים', דוגמת המערערים, המשמשים כלי קיבול חי לייבוא הסמים ארצה, תופעה אשר מתרחבת והולכת. בית המשפט נתן דעתו על נסיבותיהם האישיות הקשות של המערערים, אך ראה להעדיף את האינטרס הציבורי ואת ההכרח בענישה הרתעתית כחלק מן המאבק הקשה בפגיעתם הרעה של הסמים. 3. בערעוריהם פרשו המערערים תמונה קשה של מצוקה אשר הביאה אותם לעשות את אשר עשו. המערערת, ילידת 1971, יתומה מאב ואם, עברה טיפולים קשים על מנת להרות, ומשלא הסתייע הדבר, נפרד ממנה בן זוגה, והיא נותרה בודדה ועזובה. בעקבות הטיפולים שעברה, לדבריה, נשבר מטה לחמה והיא הגיעה לכדי מצוקה קשה. לאחרונה נתגלה גידול סרטני ברחמה. מצוקתה גרמה לה להתפתות להצעה שהוצעה לה, ולפיכך בלעה לקיבתה עשרות קפסולות שהכילו את הסם המסוכן. המערער, יליד 1983, גם הוא סובל ממצוקה. משלא עלה בידו לפרנס את אשתו ואת שני ילדיו הקטינים, הגיע לטענתו לדוחק כלכלי רב, והסכים לשמש כ"מחסן", כלי להבאת סמים ארצה. ב"כ המערערת וב"כ המערער טענו כי לא הוא ולא היא היו מן המארגנים; אֵלו, האחרונים, ניצלו אותם ואת תמימותם. המערערים היו כלי שרת בידי אותם גורמים עברייניים, חזקים ואפלים. המערערים הם החוליה החלשה בשרשרת. משנתפסו, הן המערערת, הן המערער, שיתפו פעולה עם רשויות החוק באופן מלא, והביעו צער וחרטה על מעשיהם. בשל העובדה כי המערערים אינם אזרחי הארץ, ואף אינם דוברים אנגלית, הם מתקשים בתקשורת בבית הסוהר, לא זוכים לביקורים, לא לחופשות, הם בודדים וסבלם רב. 4. ב"כ המערער הוסיף וטען כי "אין עונשין אלא אם כן מזהירין". בפרשה אחרת, שנסיבותיה דומות, גזר בית המשפט המחוזי עונש של 40 חודשי מאסר בלבד, והזהיר במבט צופה פני עתיד מפני ענישה קשה יותר (ת"פ 41317-05-10 מדינת ישראל נ' מונטנו, ניתן ביום 22.12.2010). אלא שהמערערים כאן ביצעו את העבירה כחודש וחצי לפני גזר הדין בעניין מונטנו. לטענת ב"כ המערער מן הראוי למוֹד לו למערער את עונשו כפי המקובל והנהוג בעת שביצע את העבירה, ולא במידה המחמירה שלאחר מכן. 5. מנגד טענה ב"כ המשיבה כי הענישה בעניינם של המערערת ושל המערער הריהי הולמת את מעשיהם, תואמת למדיניות הענישה הנוהגת, ועולה בקנה אחד עם מה שנפסק בעניין דומה (ע"פ 4008/11 ע"פ 4009/11 גוארדיה נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 6.3.2012). בעניין אחר (ע"פ 10192/09 מישייב נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 15.12.2008) שבו דוּבּר על יבוא באמצעות בליעת סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של כ-527 גרם, נגזר בהסדר טיעון עונש של 5 שנות מאסר, עונש חמור מזה שנגזר על המערערים, לגבי כמות סם קוקאין קטנה יותר. עוד ציינה ב"כ המשיבה את ההלכה הפסוקה אשר לפיה אין להקל בעונש על החוליה החלשה בשרשרת הסם. אלמלא נתפסו המערערת והמערער בנתב"ג אין לדעת לאן היה הסם מגיע, ועד כמה היתה פגיעתו קשה. אין מנוס מענישה מחמירה וכואבת על מנת שביצוע העבירה לא יהיה כדאי. לדברי ב"כ המשיבה, יש תקשורת למערערים לפי הצורך עם דוברי ספרדית, ובמה שנוגע לטענה על גידול סרטני שנתגלה ברחמה של המערערת, הדברים אינם נכונים. 6. שקלנו את טענות המערערים בערעוריהם ואת הטענות שבאו בתשובה. הרקע האישי והמשפחתי של המערערים הוא אכן קשה. הם בשפל המדרגה. מצוקתם אמיתית. אך אין מנוס מהעדפת האינטרס החברתי הכולל על פני האינטרס האינדיבידואלי של המערערים. פגיעתם של הסמים המסוכנים היא קשה ונרחבת, ביחידים ובציבור, ושומה לעשות ככל הניתן במסגרת המאבק בנגע הסמים. סם הקוקאין הוא מן המסוכנים שבסמים. המערערים יִבאו כמות גדולה של סם מסוג זה. חיי אדם עומדים על הפרק – בריאות הנפש והגוף – וכן גם כל הפשיעה הנלווית, הפוגעת בבטחונם וברכושם של רבים וטובים ישרי-דרך; ובזכותם לחיות בהשקט ובבִטחה. ענישה מחמירה וכואבת היא הכרח בל יגונה. הרתעה היא כורח המציאות. 7. אינני מקבל את טענת ב"כ המערער. הכלל "אין עונשין אלא אם כן מזהירין" איננו ישׂים כאן. אין צורך באזהרה בשער בת רבים על איסור יבוא הסמים, על חומרתו ועל עונשו. הדברים ידועים ומפורסמים. גם אין 'זכות קנויה' לענישה מסויימת דוקא, ועוד לפני האזהרה שהשמיע בית המשפט המחוזי בעניין מונטנו כבר נהגה ענישה מחמירה מזו שננקטה שם, כפי שהראתה ב"כ המשיבה. 8. טענת ב"כ המערערת על הגידול הסרטני ברחמה של המערערת, שנוסף גם הוא על צרותיה, נוגעת ללב; אך מסתבר כי אינה מדוייקת. בדיקה בשב"ס העלתה כי מאז הגעתה נבדקה המערערת 5 פעמים על-ידי רופאת נשים, וכן גם בבית החולים "אסף הרופא", במיון ובמחלקת נשים. לטענת המערערת, כשהיתה בפיליפינים נאמר לה שאולי לקתה בסרטן הרחם. ברם, בישראל נבדקה 7 פעמים באולטרא-סאונד ולא נמצא ממצא לבסס חשש זה, אלא קיים ממצא של שרירן. הומלץ על טיפול בגלולות למשך 3 חודשים ולאחר מכן ביקורת אצל רופאת נשים. המערערת אכן סובלת, כך הוא מטבע הדברים, אך נבדקה ולא נמצא כי לקתה בסרטן. יש כמובן להמשיך במעקב הרפואי, לפי הצורך. 9. כאמור, העונשים שנגזרו על המערערת ועל המערער הם קשים, אך נגע הסמים הפושה במקומותינו מחייבם. אין אפוא הצדקה לערכאת הערעור להתערב ולשנותם. לפיכך אציע לחברַי לדחות את שני הערעורים. ש ו פ ט השופט י' עמית: אני מסכים. ש ו פ ט השופט ס' ג'ובראן: אני מסכים. ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק-דינו של השופט נ' סולברג. ניתן היום, כ"א בחשוון התשע"ג (6.11.2012). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11036250_O02.doc הג מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il