פלוני נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3566/16 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופטת י' וילנר העותר: פלוני נ ג ד המשיבות: 1. מדינת ישראל 2. ועדת המאוימים עתירה למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו ביניים תאריך הישיבה: א' בחשון התשפ"א (19.10.2020) בשם העותר: עו"ד נועם גוטמן ועו"ד יזהר קונפורטי בשם המשיבות: עו"ד יונתן נד"ב פסק-דין השופט ע' פוגלמן: העותר החזיק באישורי שהייה בישראל בין התאריכים 24.2.2015-10.1.2006, בעקבות דיון בוועדה לבחינת טענות בדבר מאוימות על רקע שיתוף פעולה עם ישראל (להלן: ועדת המאוימים או הוועדה), והחלטת יושב ראש הוועדה בהתאם. ביום 27.1.2016 החליטה הוועדה לבטל את היתרי השהייה שלו. כפי המפורט בהחלטה, הביטול נעשה לאחר מעצרו של העותר על רקע פלילי, ולאחר שהצטבר כלפיו מידע אודות מעורבות בפלילים. עוד נאמר בהחלטה כי ככל שהוא מבקש להעלות טענות לעניין זה הוא מוזמן להמציאן לוועדה בהקדם והן תישקלנה לגופן. להחלטה זו כוונה העתירה, בגדרה נטען, בין היתר, כי לא קוימה זכותו לשימוע ולא נמסר לבאי כוחו עותק מ"פרוטוקול השימוע" שנערך לו. המשיבות הודיעו בתגובה כי העותר יוזמן לראיון לפני קצין מאוימים במינהלת התיאום והקישור. עוד צוין כי באי כוחו יהיו רשאים בתוך 30 ימים ממועד הראיון להעלות בכתב כל טענה עובדתית או משפטית, ולאחר מכן תתכנס הוועדה ותקיים דיון בעניינו. העותר ביקש לאפשר נוכחות עורכי דין בראיון עם קצין המאוימים, בעוד שהמשיבות טענו כי אין מקום לנוכחות עורכי דין בראיון שמטרתו איסוף נתונים עובדתי, וכי בהמשך יוכל העותר לשטוח את טענותיו בפני הוועדה ויושב ראש הוועדה שהוא הגורם המוסמך, באמצעות עורך דין. הובהר כי כל טענותיו של העותר, לרבות הטענות בדבר זכותו לייצוג בראיון לפני קצין המאוימים, שמורות לו ואלו יוכלו להתברר לאחר שתתקבל ההחלטה המנהלית על ידי הגורם המוסמך. בעקבות מחלוקת זו הוגשה עתירה מתוקנת, בה ניתן צו על תנאי שהורה למשיבות ליתן טעם מדוע לא יקוים הליך השימוע לעותר בנוגע להפסקת היתרי השהייה שניתנו לו לאורך השנים, בפני קצין המאוימים במת"ק ובנוכחות בא כוחו, אף אם מדובר בנוכחות פאסיבית בלבד. המשיבות טענו בכתב התשובה מטעמן כי כפי שנפסק על ידי בית משפט זה בסוגיה זו ממש בהקשרים דומים בעבר, יש לקיים את הביקורת השיפוטית על ההחלטה המינהלית, על כל רכיביה במאוחד, ולא בהליך דו שלבי. המשיבות הבהירו בצד האמור, כי לא יראו בעצם הגעתו של העותר לראיון ללא עורך דין משום ויתור על טענותיו, ואלו יהיו שמורות לו. לעותר ולבאי כוחו יינתן פרק זמן של 30 ימים נוספים להעביר טיעון בכתב לוועדה לאחר הראיון, וככל שיוחלט בסופו של יום לא ליתן לו היתר שהייה בישראל, הוא לא יורחק במשך 30 ימים ממועד המצאת ההחלטה לבאי כוחו, על מנת לאפשר לו להעמידה לביקורת שיפוטית, הן בשאלת הייצוג, הן לגופם של דברים. בצד האמור, פורט הטיעון המשפטי של המשיבות לגופה של המחלוקת בסוגיית הייצוג. ביום 19.10.2020 שמענו את טיעוני הצדדים בסוגיית העיתוי המתאים לביקורת שיפוטית. המשיבות חזרו על עמדתן בכתובים, בעוד שבאי כוח העותר סברו כי בשל ההיבט העקרוני של הסוגיה ראוי לברר את נושא הייצוג כבר בשלב הנוכחי. לא ראינו להעתר לבקשה להגשת טיעון נוסף שהוגשה לאחר סיום הדיון, שכן המחלוקת בנושא זה נפרשה לפנינו במלואה. שקלתי את טיעוני הצדדים. מקומה של הביקורת השיפוטית הוא עם השלמת ההליך המינהלי, וככלל אין מקום להידרש לשלבי ביניים בהליך המנהלי לפני שהרשות המוסמכת קיבלה החלטה לגופם של דברים. בהחלטות קודמות בסוגיה זו ראה בית המשפט להעדיף את שיקול השמירה על אחידות בהיבטים דיוניים של סוגיות דומות, ומצא להורות על מיצוי ההליכים לפני הגורם המינהלי, תוך שמירת זכויות לגבי הטענה העקרונית בדבר ייצוג לאחר שתתקבל ההחלטה המינהלית (בג"ץ 997/17 פלוני נ' מדינת ישראל – שר הפנים ומפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון (24.12.2018) וההפניות שם). אכן, אין מדובר בכלל נטול חריגים, ולבית המשפט יש שיקול דעת לסטות מכלל זה במקרה מתאים (וראו לאחרונה: בר"ם 8707/19 לופז נ' רשות האוכלוסין וההגירה – משרד הפנים, פסקה 17 (15.10.2020)). שקלנו אם יש מקום גם במקרה שלפנינו לדון בנושא הייצוג קודם למתן החלטה מנהלית סופית בסוגיה, בין היתר בשל השוני הנטען בין הראיון לפני מתאמת הרווחה לעומת ראיון לפני קצין המאוימים. בסופו של יום, לאחר שיקול ובחינה, לא מצאתי לסטות מן הכלל, שכן זו הדרך בה נהג בית משפט זה כאשר עמדה על הפרק שאלה בדבר זכות ייצוג על ידי עורך דין לפני גורם מוסמך באזור יהודה ושומרון. מבקש אני להדגיש כי קיום הביקורת השיפוטית על בסיס תשתית עובדתית קונקרטית אף תסייע להבנת מהות הראיון לפני קצין המאוימים ואופיו ותאפשר הצגת מכלול הנתונים הרלוונטיים לדיון בשאלה המשפטית העומדת להכרעה (לרבות מהותו של הראיון לפני קצין המאוימים לעומת ראיון לפני גורמים אחרים באזור); כל זאת מבלי שתיגרע היכולת לקיים ביקורת שיפוטית מושכלת ואפקטיבית על ההחלטה המינהלית על כל היבטיה, ולהידרש בגדרה לטענות הצדדים בשאלת הייצוג. אציע לחברותיי אפוא למחוק את העתירה ללא צו להוצאות. העותר לא יורחק מישראל עד לחלוף 30 ימים ממועד המצאת החלטה סופית של הוועדה לבא כוחו, וכל טענותיו שמורות לו, לרבות הטענה בדבר זכות הייצוג בראיון לפני קצין המאוימים. ש ו פ ט הנשיאה א' חיות: אני מסכימה. ה נ ש י א ה השופטת י' וילנר: אני מסכימה. ש ו פ ט ת הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט ע' פוגלמן. ניתן היום, ‏ז' בחשון התשפ"א (‏25.10.2020). ה נ ש י א ה ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 16035660_M33.docx עא+עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il