פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 3542/20

עובד נ' המוסד לביטוח לאומי ואח'

עתירה נגד החלטת בית הדין הארצי לעבודה בעניין זכאות לגמלת הבטחת הכנסה.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 14/06/2020 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 3542/20 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה ביטוח לאומי — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) עובד נגד המוסד לביטוח לאומי ואח'. הקיצור "נ׳" שבשם התיק = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור עתירה נגד החלטת בית הדין הארצי לעבודה בעניין זכאות לגמלת הבטחת הכנסה.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 3542/20

עובד נ' המוסד לביטוח לאומי ואח'

עתירה נגד החלטת בית הדין הארצי לעבודה בעניין זכאות לגמלת הבטחת הכנסה.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותרת הגישה עתירה לבג"ץ נגד החלטת בית הדין הארצי לעבודה, אשר דחה את ערעורה בנוגע לזכאותה לגמלת הבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי. המחלוקת נסובה סביב תשלום גמלה לתקופה שבין ינואר 2012 ליוני 2012. בית הדין האזורי קבע כי המוסד לביטוח לאומי הוכיח שהגמלה שולמה, ובית הדין הארצי אישר קביעה זו. בג"ץ דחה את העתירה בקובעו כי הוא אינו משמש כערכאת ערעור על בתי הדין לעבודה, וכי התערבותו שמורה למקרים חריגים בלבד שבהם נפלה טעות משפטית מהותית בעלת השלכות רוחב, תנאים שלא התקיימו במקרה זה.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים י' עמית, נ' סולברג, ע' גרוסקופף
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • אסתר עובד

נתבעים

  • המוסד לביטוח לאומי
  • בית הדין האזורי לעבודה
  • בית הדין הארצי לעבודה

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותרת טוענת לקשיים בפסקי הדין של בתי הדין לעבודה בעניינה בנוגע לזכאות לגמלת הבטחת הכנסה.
טיעוני ההגנה
  • המוסד לביטוח לאומי טען כי הגמלה עבור התקופה הרלוונטית כבר שולמה לעותרת, וטענה זו התקבלה על ידי בית הדין האזורי והארצי.
מחלוקות עובדתיות
  • האם שולמה לעותרת גמלת הבטחת הכנסה עבור התקופה שבין ינואר 2012 ליוני 2012.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • קביעות עובדתיות של בית הדין האזורי לעבודה לפיהן המוסד לביטוח לאומי הוכיח כי שילם את הגמלה.

הדגשים פרוצדורליים

  • העותרת הגישה את העתירה בעצמה ללא ייצוג משפטי.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
עב"ל 23717-11-19
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית הדין הארצי לעבודה

תגיות נושא

  • ביטוח לאומי
  • הבטחת הכנסה
  • סמכות בג"ץ

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3542/20 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט ע' גרוסקופף העותרת: אסתר עובד נ ג ד המשיבים: 1. המוסד לביטוח לאומי 2. בית הדין האזורי לעבודה 3. בית הדין הארצי לעבודה עתירה למתן צו בשם העותרת: בעצמה פסק-דין השופט י' עמית: 1. העתירה שלפנינו הוגשה בעקבות פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה (עב"ל 23717-11-19), בגדרו נדחה ערעורה של העותרת על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים (ב"ל 7253-03-17). 2. בתמצית, מהעתירה ומנספחיה עולה כי בין העותרת למשיב 1 (להלן: המוסד לביטוח לאומי) התגלעה מחלוקת באשר לזכאות העותרת לגמלת הבטחת הכנסה (להלן: גמלה), בין החודשים אוקטובר 2010 לאוקטובר 2013. זאת, על רקע נכס שקיבלה העותרת בירושה, ומסמכים שהייתה צריכה להעביר בשל כך למוסד לביטוח לאומי. בגין מחלוקת זו הגישה העותרת לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים (להלן: בית הדין האזורי) תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי. ביום 19.6.2019 נתן בית הדין האזורי פסק דין חלקי, שקיבל את התביעה בחלקה. בין היתר, נקבע כי המוסד לביטוח לאומי ישלם לעותרת סכום של 10,991 ₪, בגין גמלה עבור החודשים ינואר 2012 עד יוני 2012, אלא אם תומצא לבית הדין אסמכתא לכך שסכום זה כבר שולם. בפסק דין משלים מיום 3.9.2019 קבע בית הדין האזורי כי המוסד לביטוח לאומי הוכיח כי שולמה לתובעת גמלה עבור התקופה הרלוונטית, ולכן אין הוא חייב בתשלום כאמור. ערעור שהגישה העותרת על פסק הדין המשלים נדחה על-ידי בית הדין הארצי לעבודה ביום 15.3.2020. בין השאר, נקבע שאין הצדקה להתערב בקביעתו העובדתית של בית הדין האזורי, לפיה המוסד לביטוח לאומי הוכיח כי שילם לעותרת גמלה כאמור. 3. על רקע זה הוגשה העתירה שלפנינו. ככל שניתן להבין מהעתירה, העותרת – שאיננה מיוצגת – מבקשת להצביע על קשיים שונים בפסקי דינו של בית הדין לעבודה, שהוזכרו לעיל. 4. דין העתירה להידחות, בהיעדר עילה להתערבות בית משפט זה. כאמור, עיון בעתירה מגלה כי בעיקרו של דבר, העותרת משיגה על פסקי דינו של בית הדין לעבודה שניתנו בעניינה. ברם, כפי שהובהר בפסיקה חזור והבהר, "אין בית משפט זה משמש כערכאת ערעור על בית הדין הארצי לעבודה. בתי הדין לעבודה הם בעלי מומחיות מיוחדת בתחום משפט העבודה, והתערבות בפסיקתן של ערכאות אלה תיעשה רק במקרים חריגים ובמשורה – מקום שנפלה טעות משפטית מהותית בפסק הדין, בסוגיה עקרונית וכללית הנושאת השלכות רוחב, וכאשר שיקולי הצדק מחייבים התערבות שיפוטית" (בג"ץ 3812/17 סאיג נ' בית הדין הארצי לעבודה, בפסקה 7 (20.7.2017); וראו גם בג"ץ 8040/18 סיידרוב נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים, בפסקה 3 (30.1.2019); בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ(1) 673 (1986); בג"ץ 9215/18 לחמניה טריה ג'וני בכרם בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה (10.1.2019)). במקרה דנן, לא מצאתי כי מתקיימים התנאים להתערבותנו. 5. אשר על כן, העתירה נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ב בסיון התש"ף (‏14.6.2020). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 20035420_E02.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il