אברהם סימון נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון בש"א 3372/20 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המערערים: 1. אברהם סימון 2. בת ציון סימון נ ג ד המשיב: מדינת ישראל ערעור על החלטת הרשמת ש' עבדיאן בבש"א 3225/20 מיום 20.5.2020 ועל החלטתה מיום 25.5.2020 בשם המערערים: בעצמם פסק-דין לפנַי ערעור על החלטת הרשמת ש' עבדיאן בבש"א 3225/20 מיום 20.5.2020, במסגרתה דחתה את בקשת המערערים לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון; וכן ערעור על החלטתה מיום 25.5.2020, בה דחתה את בקשת המערערים למתן הארכת מועד לצורך תשלום האגרה תוך מחיקת ההליך. המערערים הגישו ערעור על החלטת רשם בית משפט זה, ר' גולדשטיין, מיום 17.5.2020 בעניין המצאת כתבי טענות בהליך העיקרי (ע"א 1062/19). בד בבד הגישו המערערים בקשה לפטור אותם מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. בבקשתם טענו כי הם מצויים במצוקה כלכלית קשה, כי יש נגדם צווי עיקול וכי אם תדחה בקשתם הם לא יהיו מסוגלים לשלם עבור ייעוץ משפטי. ביום 20.5.2020 דחתה הרשמת את בקשתם לפטור מאגרה בקובעה כי המערערים לא הניחו תשתית עובדתית מלאה ומעודכנת ולא צירפו לה תדפיסי חשבון עו"ש ותצהיר. באשר לבקשה לפטור מהפקדת עירבון קבעה הרשמת כי זו הוגשה שלא לצורך שכן ההליך אינו כרוך בהפקדת עירבון. לכן נקבע כי על המערערים לשלם את האגרה עד ליום 24.5.2020 אחרת ההליך ירשם למחיקה ללא צורך במתן החלטה נוספת. ביום 24.5.2020 הגישו המערערים בקשה להארכת מועד לתשלום האגרה עד ליום 7.6.2020 וזאת לצורך גיוס הכספים לתשלום האגרה. במסגרת בקשה זו טענו המערערים כי סיכויי הערעור שהגישו על החלטת הרשם גולדשטיין מיום 17.5.2020 טובים ולכן יש להיעתר לבקשתם. ביום 25.5.2020 דחתה הרשמת את הבקשה להארכת מועד לצורך תשלום האגרה. הרשמת קבעה כי בהתאם להחלטתה מיום 20.5.2020 היה על המערערים לשלם את האגרה עד ליום 24.5.2020 וחזרה על קביעותיה שלפיהן על המערערים להניח תשתית עובדתית ראויה ולצרף תצהיר לבקשותיהם. מכאן הערעור שלפנַי המופנה כאמור נגד שתי החלטות הרשמת. המערערים חזרו לפנַי על הטיעונים שהועלו לפני הרשמת. בתוך כך טענתם העיקרית נשענת על העובדה שיש להם חובות רבים ושלא עלה בידם לגייס את הכסף במועד לצורך תשלום האגרה. עוד נטען כי התוצאה של דחיית ערעורם היא כי שער בית המשפט ינעל בפניהם. דין הערעור להידחות. כידוע, לרשם בית המשפט שיקול דעת רחב בענייני אגרה, וערכאת הערעור לא תתערב בו בנקל (ראו לאחרונה: בש"מ 1934/20 אבינרי נ' רשות מקרקעי ישראל (15.3.2020)). המערערים לא הצביעו על כל פגם בהחלטת הרשמת המצדיק התערבות בהחלטתה. מעבר לכך, בהחלטות קודמות בעניינם צוין לפני המערערים כי לצורך הנחת תשתית עובדתית עליהם לצרף לבקשתם, בין היתר, תדפיס חשבון עו"ש ולתמוך את בקשתם בתצהיר, אך הם ממשיכים שלא לעשות כן (ראו למשל בעניינם: בש"א 8371/19 סימון נ' מדינת ישראל (18.12.2019)). פגמים אלה עומדים בעינם גם בבקשות מושא הערעור. הערעור נדחה אפוא. ניתן היום, ‏י' בסיון התש"ף (‏2.6.2020). ש ו פ ט _________________________ 20033720_N01.docx עי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il