פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 2947/07

חכם צנובר (אצל אלי אמסלם) נ. משרד הפנים

העותר ביקש לקבל מעמד בישראל מכוח נישואיו לאזרחית ישראלית, אך בקשתו נדחתה על ידי משרד הפנים בשל הוראות חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה).

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?
תאריך פרסום 08/05/2007 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 2947/07 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה מעמד בישראל — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש לקבל מעמד בישראל מכוח נישואיו לאזרחית ישראלית, אך בקשתו נדחתה על ידי משרד הפנים בשל הוראות חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה).
החלטת בית המשפט נדחה על הסף (פרוצדורלית) — ההליך נדחה ללא דיון לגופו, מסיבה פרוצדורלית (למשל חוסר סמכות או איחור).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 2947/07

חכם צנובר (אצל אלי אמסלם) נ. משרד הפנים

העותר ביקש לקבל מעמד בישראל מכוח נישואיו לאזרחית ישראלית, אך בקשתו נדחתה על ידי משרד הפנים בשל הוראות חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה).

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?

סיכום פסק הדין

העותר, תושב שכם השוהה בישראל, עתר נגד החלטת משרד הפנים לסרב לבקשתו לקבל מעמד בישראל מכוח נישואיו לאזרחית ישראלית. משרד הפנים דחה את הבקשה בהתבסס על חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), הקובע מגבלות על מתן מעמד לתושבי האזור, ובפרט בשל גילו של העותר (מתחת ל-35). בית המשפט העליון דחה את העתירה על הסף, בקובעו כי העותר אינו עומד בתנאי החוק ואינו נכנס לגדרי החריגים הקבועים בו. בנוסף, ציין בית המשפט כי ככל שהעותרים אינם נשואים, הסמכות לדון בעניין נתונה לבית המשפט לעניינים מינהליים ולא לבג"ץ.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' גרוניס, מ' נאור, ע' פוגלמן
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • חכם צנובר

נתבעים

  • משרד הפנים

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותר תושב שכם השוהה בישראל ונישא לאזרחית ישראלית.
  • לבני הזוג ילדה משותפת.
טיעוני ההגנה
  • העותר אינו עומד בתנאי חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) שכן הוא תושב האזור ומתחת לגיל 35.
מחלוקות עובדתיות
  • האם בני הזוג נשואים כדין.

הדגשים פרוצדורליים

  • העתירה נדחתה על הסף בשל אי-עמידה בתנאי חוק הוראת שעה.
  • נקבע כי קיים סעד חלופי בבית המשפט לעניינים מינהליים ככל שהעותרים אינם נשואים.

הפניות לתיקים אחרים

תגיות נושא

  • חוק האזרחות והכניסה לישראל
  • מעמד בישראל
  • תושבי אזור
  • איחוד משפחות

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 2947/07 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2947/07 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופט ע' פוגלמן העותר: חכם צנובר נ ג ד המשיב: משרד הפנים עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים בשם העותר: בעצמו פסק-דין השופט ע' פוגלמן: 1. העותר, תושב שכם, שוהה בישראל שלא כדין, לטענתו, מזה חמש שנים. העותר פגש אזרחית ישראלית (גב' מאיה רובינוב). השניים החליטו להינשא, ונכרת ביניהם הסכם נישואין ביום 3.8.06. לפי הטענה, לבני הזוג ילדה משותפת אשר נולדה ביום 17.10.06. העותר ובת זוגו פנו למשרד הפנים בבקשה למתן מעמד בישראל לעותר. במכתב שנשלח מלשכת מנהל האוכלוסין בתל-אביב ביום 18.3.07 נמסר כי לא ייקבע תור לשם הגשת הבקשה, מן הטעם שהעותר הינו תושב האזור ומתחת לגיל 35, ומשכך הבקשה אינה עומדת בתנאים שנקבעו בחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג – 2003 (להלן: חוק הוראת שעה). מכאן העתירה. 2. דין העתירה להידחות על הסף. בקשת העותר לקבל מעמד בישראל נדחתה בשל הוראות חוק הוראת שעה, וזאת נוכח הוראת סעיף 2 לחוק, ומאחר שעניינו של העותר אינו נכנס לגדר החריג שבסעיף 3(1) לחוק (העותר יליד 1984, וגילו פחות מ-35 שנים). בנסיבות אלו, ולאור התנאים הקבועים בחוק הוראת שעה, אין העתירה מגלה עילה (השוו: בג"צ 2702/07 אלגרדאת נ' שר הפנים (לא פורסם, 25.3.07)). העותר גם אינו טוען כי מתקיים בו החריג שבסעיף 3א1 לחוק הוראת שעה (וראו הסייג שבסעיף 3א1(ה)(1) לחוק), או כי הגיש בקשה בהתאם להוראת סעיף זה (השוו: בג"צ 4842/06 אבו ג'זר נ' שר הפנים (לא פורסם, 11.4.07)). עוד נעיר, כי אין זה ברור מן העתירה האם העותרים נשואים זה לזה. ככל שהעותרים אינם נשואים, ממילא המקור המשפטי למתן מעמד לעותר אינו בחוק האזרחות, התשי"ב – 1952, אלא בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב – 1952. במצב דברים שכזה, גם אם היתה העתירה מגלה עילה לגופה, דינה היה להידחות משום קיומו של סעד חלופי בדמות פנייה לבית המשפט לעניינים מינהליים – ראו סעיף 5 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס – 2000, ופרט 12 לתוספת הראשונה לחוק. 3. אשר על כן הדין העתירה להידחות על הסף, וכך אנו מורים. ניתנה היום, כ' באייר התשס"ז (8.5.07). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07029470_M04.doc נב מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il