פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק ע"א 2680/16
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 2680/16
לפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
כבוד השופט י' עמית
כבוד השופט מ' מזוז
המערערים:
1. פלונית
2. פלונית
3. פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה
2. קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ
3. שירותי בריאות כללית
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב בתיק א 004884-12-13 שניתן ביום 17.02.2016 על ידי כבוד השופטת ד' גנות
תאריך הישיבה:
כ"ו בשבט התשע"ז
(22.02.2017)
בשם המערערים:
עו"ד אורי גלבוע ועו"ד עמית אוריה
בשם המשיבים:
עו"ד שושנה גלס ועו"ד חוה גלזר
פסק-דין
השופט י' עמית:
1. המערערת 1 (להלן: המערערת), ילידת 27.8.1989, נולדה בשבוע ה-42 להריון וסובלת משיתוק מוחין. כ-24 שנים לאחר לידתה הגישה המערערת תביעת נזיקין, בטענה כי הנזק שנגרם לה מקורו בתשניק סב-לידתי שנגרם עקב רשלנות המשיבים, באשר היה עליהם ליילד אותה בניתוח קיסרי ולא להמשיך בלידה טבעית.
בית משפט קמא דחה את התביעה לאחר שהגיע למסקנה כי לא הובאה כל ראיה של ממש לכך שהנזק התרחש במועד שהותה של היולדת (המערערת 2) בבית החולים.
על כך נסב הערעור שבפנינו, בו הלינו המערערים על מסקנתו של בית משפט קמא.
2. נאמר בקצרה, כי לא מצאנו עילה להתערב בפסק דינו של בית משפט קמא, ואנו מאמצים את פסק הדין מכוח תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.
נציין כי בית משפט קמא ביכר באופן חד משמעי את חוות דעתו של המומחה בתחום המיילדות מטעם המשיבים על פני חוות דעתו של המומחה מטעם המערערים. בכגון דא, הלכה פסוקה עמנו כי כלל אי ההתערבות של ערכאת הערעור בממצאי עובדה ומהימנות שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית, כוחו יפה – ויש הטוענים אף ביתר שאת – מקום בו הערכאה הדיונית מצאה להעדיף חוות דעתו של מומחה אחד על פני משנהו (ראו, לדוגמה, ע"א 4750/12 כהן נ' עזבון המנוחה עדה גלילי (2.10.2014); ע"א 9750/11 מסרי נ' מינהל מקרקעי ישראל (3.2.2014); ע"א 1717/13 מיצ'קור נ' קופת חולים מאוחדת (10.12.2013); ע"א 8506/13 זאבי תקשורת אחזקות בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, פסקה 65 (23.8.2015); ע"א 2629/15 פלוני נ' פלונית (4.12.2016)). למעשה, אפילו המומחה מטעם המשיבים בתחום המיילדות אישר בתשובתו כי "הלידה הסתיימה בצורה תקינה עד הרגע שהתינוקת הגיחה החוצה, באופן ספונטני ללא אירועים חריגים" (עמ' 41 לפרוטוקול).
די בכך כדי לדחות הערעור.
3. למעלה מן הצורך נציין את ממצאי בית משפט קמא המעוגנים בחומר הראיות, כי בהגיחה לאוויר העולם המערערת בכתה, אינדיקציה לכך שהנשימה הייתה תקינה; היא קיבלה ציון אפגר 9 בדקה הראשונה ו-10 בדקה החמישית; הייתה מחומצנת היטב, כפי שהתבטא בצבעה הוורוד, ולא היה כל ממצא חריג בתוצאות בדיקות הדם ובדיקות הגזים. אף נערכה למערערת בדיקה שהצביעה על כך שלא שאפה מקוניום בעת הלידה וכי לא היה צורך להנשימה, למעט מספר דקות במסכת חמצן. אף אין עדות לחמצת ממנה סבלה המערערת (ולא נעלמה מעיני טענת המערערים כי הבדיקה נעשתה רק 45 דקות לאחר הלידה, בניגוד לקביעת בית משפט קמא כי בדיקת ה-PH נלקחה מהמערערת רבע שעה לאחר הלידה). אף לא היתה עדות לבעיה נוירולוגית סמוך לאחר הלידה, ואיננו רואים עין בעין את טיעוני המערערים כי רישומי המוניטור הצביעו על מצוקה עוברית, טענה שנדחתה על ידי בית משפט קמא.
קיצורו של דבר, שלא מצאנו בחומר הראיות אינדיקציה לתשניק סב-לידתי (וראו ע"א 6992/09 לזר נ' הסתדרות מדיצינית הדסה (29.12.2011)).
4. המערערים הלינו על כך שבית משפט קמא לא התייחס בפסק דינו לחוות דעתו ועדותו של המומחה מטעמם בתחום הנוירולוגיה. לא ראינו כי יש בכך כדי להטות את הכף, ולו במעט, לעבר קבלת הערעור. אכן, משניתנה חוות דעת מומחה ומשנחקר המומחה אודותיה, ראוי להתייחס לכך בפסק הדין, אך במקרה דנן יש להניח כי בית משפט קמא לא מצא לעשות כן באשר לא סבר כי יש בחוות דעת זו – הנסמכת בעיקרה על חוות דעת אחרת ועיקרה במצבה הנוכחי של המערערת ובנזק שנגרם לה – כדי לשנות מהמסקנה אליה הגיע.
5. סוף דבר שהערעור נדחה. אין צו להוצאות.
ניתן היום, ל' בשבט התשע"ז (26.2.2017).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 16026800_E04.doc עכב
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il