מדינת ישראל נ. עומר דראושה

פסק-דין בתיק עש"ם 2528/06 בבית המשפט העליון עש"ם 2528/06 בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה המערערת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: עומר דראושה ערעור על בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בחיפה בד"מ 132/05 מיום 13.2.06 שניתן על ידי כבוד אב"ד עו"ד י. תלרז, גב' נ' טולדנו ומר ש. קבלאן בשם המערערת: עו"ד מלי אמיד בשם המשיב: עו"ד וסים דראושה; עו"ד מוסטפא נסאר פסק-דין 1. לפני ערעור המדינה על אמצעי משמעת שהוטלו על המשיב בידי בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בחיפה בתיק בד"מ 132/05 (כב' אב"ד- עו"ד י. תלרז, גב' נ. טולדנו ומר ש. קבלאן). המדינה מבקשת בערעורה להחמיר באמצעי המשמעת שהוטלו על המשיב באופן שהוא יפסל ממילוי כל תפקיד במסגרת שירות המדינה, תוך השארת אורך תקופת הפסילה לשיקול דעת בית המשפט. 2. המשיב, יליד שנת 1956, הועסק במשרד החינוך כמורה במשך 34 שנים. ביום 27.11.05 הוגשה נגדו תובענה משמעתית בעקבות הרשעתו הפלילית על פי הודאתו, בבית משפט השלום בנצרת (ת.פ. 3341/04), בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, ניסיון לקבל דבר במרמה בנסיבה מחמירה ושבועת שקר - עבירות לפי סעיפים 499(א)(2), סעיף 415 וסעיף 239 יחד עם סעיף 25 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין). ההרשעה נסבה על כך כי במהלך שנת 2000 קשר המשיב קשר עם אדם בשם מוחמד גית (להלן – גית), שהציג עצמו כנציג אוניברסיטת "יון קרנגה" שבמולדובה לפיו תמורת 2000$ יספק גית למשיב, תוך זמן קצר, תעודת גמר ומסמכים שונים אשר יעידו כי הוא למד באוניברסיטת מולדובה, ומילא את כל החובות האקדמיים לקבלת תואר אקדמי ראשון בהוראה. מסמכים אלה עתידים היו לבסס את זכאות המשיב להטבות שכר ממשרד החינוך. גית והמשיב מימשו את הקשר הפלילי הלכה למעשה. ביום 27.7.00 מסר גית למשיב דיפלומה הנחזית להיות תעודת תואר ראשון בהוראה, וגיליון ציונים הנחזה לשקף ציונים שניתנו למשיב כביכול, ב-16 קורסים שונים בין השנים 1999 ו-2000. בתמורה, שילם המשיב לגית סך 2,000 דולר. ביום 29.5.01 הגיש המשיב לאגף להערכת תארים במשרד החינוך בקשה כוזבת לאישור שקילות, בה טען טענה כוזבת כי למד לימודי תואר ראשון בחינוך מיוחד באוניברסיטת מולדובה בין השנים 1999-2000, אף כי, למעשה, לא למד מעולם באוניברסיטה זו. המשיב תמך את בקשתו בתצהיר כוזב. באגף להערכת תארים במשרד החינוך התעורר חשד בדבר תקפות התואר, ולפיכך בקשתו של המשיב לא טופלה, ולא ניתן לו אישור שקילות. 3. המשיב הועמד לדין פלילי, הודה במעשיו והורשע בעבירות של קשר לביצוע פשע, ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ושבועת שקר. בגין הרשעה זו, נגזרו עליו במסגרת הסדר טיעון קנס כספי בסך 30,000 ש"ח או 6 חודשי מאסר תמורתו, ומאסר על תנאי ל-9 חודשים. 4. בעקבות ההליך הפלילי, הוגשה נגד המשיב תובענה בבית הדין המשמעתי שייחסה לו עבירות לפי סעיפים 17(1), 17(2), 17(3) ו-17(6) לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963. במסגרת סעיף 61ג לחוק המשמעת, המשיב הורשע בדין משמעתי. 5. בגזר דינו, הטיל בית הדין למשמעת על המשיב אמצעי משמעת של נזיפה חמורה, פיטורין לאלתר ופסילה לתפקיד הוראה או כל תפקיד אחר במשרד החינוך למשך 5 שנים. בגזר דינו, התייחס בית הדין לחומרת מעשיו של המשיב, במיוחד על רקע תפקידו החינוכי כמורה, המציב בפניו סטנדרטים גבוהים של נאמנות ואחריות, והתייחס ליסוד המעילה באמון שהיה כרוך במעשיו כלפי הנהלת משרד החינוך אותה ביקש להונות בהגשת בקשה כוזבת להטבות שכר. מנגד, בית הדין העריך גם את נסיבותיו האישיות של המשיב, היותו בן 56, בעל ותק של 34 שנות הוראה, ונטול עבר פלילי או משמעתי קודם. כן עמד על כך כי תפקודו של המשיב כמורה היה איכותי וראוי; הוא שקל את העובדה כי למשיב 5 ילדים, מהם 3 בגירים ונשואים שרכשו השכלה ודעת, ואת העובדה כי שני ילדים נוספים סמוכים על שולחנו עדיין. כן ניתן משקל לעובדה שרעייתו של המשיב נכה, וכל פרנסת המשפחה מוטלת על שכמו של המשיב. על אמצעי המשמעת האמורים, שהוטלו בידי בית הדין, מוגש ערעור המדינה שלפני. הערעור מתמקד בעיקר במרכיב אחד בעונש והוא - היקף פסילתו של המשיב להמשיך ולעבוד בשירות המדינה. 6. בטענותיה, מדגישה המדינה את חומרת העבירות שביצע המשיב, ואת קולתו היחסית של העונש שהוטל עליו, בשים לב למעשיו החמורים. לטענתה, המדובר בעבירות הפוגעות פגיעה קשה באמון הציבור בשירות הציבורי ובטוהר תיפקודו. לגישתה, הגשמת תכליתו של הדין המשמעתי מחייבת את פסילתו של המשיב לאלתר מכל תפקיד בשירות המדינה, ולענין זה אין להסתפק בפסילה מעבודה בתפקידי הוראה או במשרד החינוך למשך 5 שנים, ולהותיר בכך אפשרות להעסקתו המיידית של המשיב בתפקידים אחרים בשירות המדינה. לדעת המדינה, קיים צורך בהקפדה יתירה עם מורים ואנשי חינוך שחטאו, נוכח אופי תפקידם ומהות חובת הנאמנות המוטלת עליהם, כלפי ציבור התלמידים וכלפי החברה כולה. הכתם שבמעמדו המוסרי של המשיב לאור העבירות שעבר צריך להשפיע על כשירותו להימנות על שירות המדינה בכלל, ולא רק על מערכת החינוך, בשל הפגיעה הנודעת למעשיו על דמותו של השירות הציבורי בכללותו. משכך, דין הוא כי פסילתו של המשיב לשירות תתייחס לשירות הציבורי כולו ולא תוגבל לעיסוק בחינוך בלבד, וכך אף נהג בית המשפט במקרים אחרים שהובאו לפניו שהיו בעלי אופי דומה. 7. בטענות ההגנה מעלה המשיב את תרומתו לשירות הציבורי, וטוען כי נפל למלכודת של קניית השכלה נוכח מעמסת חייו הכרוכה בפרנסת משפחתו וטיפול בילדיו. הוא טוען כי הלך שולל אחר הדרך המזויפת של רכישת תארים אקדמאים שפשטה אותה עת במיגזר כולו, ואשר רבים לקחו בה חלק. הוא שילם מחיר יקר על הרשעתו, שכן, בין היתר, שימש נציג נבחר במועצה המקומית ללא שכר, והרשעתו חסמה את התקדמותו במישור הפוליטי וגררה את התפטרותו מכל תפקיד ציבורי. לדבריו, אין זה ראוי להחמיר בענישתו מעבר לכך. אשר לנסיבותיו האישיות נטען, כי הקנס הכספי שהושת עליו פגע בפרנסת משפחתו, שהוא משמש מפרנסה היחיד, בעוד רעייתו סובלת מנכות צמיתה, והוא עדיין תומך בחלק מילדיו, שעדיין לומדים. כן נטען, כי יש להתחשב בעובדה כי המשיב לקח אחריות על המעשה, הודה בזמן אמת, והביע צער וחרטה על מעשיו. שמו נפגע קשות מפרסומים בתקשורת, וגם בזאת יש להתחשב בגזירת דינו. 8. העבירות שביצע המשיב הן חמורות במישור הפלילי והמשמעתי כאחד. אדם הקושר קשר לבצע פשע במטרה לקבל דבר במרמה, ומציג לרשויות תצהיר כוזב לצורך קבלת טובות הנאה שאינן מגיעות לו מבצע עבירה פלילית חמורה, וראוי לעונש פלילי ממשי. במישור המשמעתי, מקבלים מעשיו של המשיב מימד מיוחד לחומרה; נסיונו של עובד מדינה להשיג באמצעות מצג כוזב טובות הנאה מהמדינה, אשר בשירותה הוא מועסק, מהווה פגיעה שורשית בחובות האימון שעובד ציבור חב כלפי מעסיקו. מעשי מרמה של עובד מדינה המופנים כלפי מערכות המדינה עליהן הוא נמנה, חותרים תחת בסיס הנאמנות וחובות האימון הבסיסיים שעובד חב כלפי השירות הציבורי אליו הוא משתייך. הם פוגעים בדמותו ותדמיתו של השירות הציבורי כולו, וגורמים נזק רב לאימון שהציבור רוחש לו. בלא אימון זה, נפגעת יכולתו של השירות הציבורי למלא את תפקידו, ועמו נפגעת זרוע חשובה ביותר של מערכת השלטון, שבלעדיה מערכות המדינה אינן יכולות לתפקד. 9. למעשיו של המשיב נילווית אף חומרה מיוחדת, נוכח היותו מורה ואיש חינוך הנימנה על מערך עובדי ההוראה בישראל. ככזה, הוא אמור לשמש דוגמא ומופת לציבור תלמידיו הרואה במוריו ובמחנכיו דוגמא אישית לטוב ולראוי. חובות האימון, ואמות המידה האתיות החלות על כל עובד מדינה באשר הוא, חלות עוד ביתר שאת על איש חינוך, האמור להקנות לדור הצעיר בישראל לא רק דעת וידע, אלא גם ערכים של צדק, יושר, הגינות, נאמנות ואמינות. איש חינוך שנכשל בעבירות של מרמה הכרוכות בקבלת טובות הנאה אישיות שאינן מגיעות לו כדין, מעיד על עצמו, בראש וראשונה, כי הוא אינו כשיר להיות איש חינוך. בד בבד, הוא מעיד על עצמו כי הוא אינו כשיר לשרת את המדינה, שממנה ניסה להפיק הטבות שלא היה זכאי להן, תוך ניצול מצגים מזוייפים על דעת ותארים שלא היו ולא נבראו (עש"מ 2699/01 ג'מיל חלף נ' מדינת ישראל; עש"מ 689/05 מדינת ישראל נ' מנצור; עש"מ 10129/01 מדינת ישראל נ' גניש; עש"מ 1804/01 מדינת ישראל נ' אלקריף). חומרתן של עבירות המשמעת שהמשיב עבר מחייבת מסר עונשי ברור אשר ינקה את מערך עובדי המדינה ואנשי החינוך מגילויים של חוסר יושר, ויעמיד את טוהר המידות בשירות הציבורי ובשירות החינוך הציבורי בתורת ערך שאינו נתון לפשרה ולגישה סלחנית. ערך זה מחייב, בנוסף לפיטורי המשיב מהשירות, גם את הרחקתו ופסילתו לא רק מעיסוק בהוראה במסגרת משרד החינוך, אלא גם מכל עיסוק בשירות המדינה למשך תקופה סבירה בשים לב למכלול הנסיבות הרלבנטיות. אין צריך לומר, כי בנסיבות חמורות מסוג אלה שלפנינו, יש לתת את הדעת גם להיבטים האישיים בעניינו של המשיב, לגילו, לותק שלו בהוראה, לעברו הנקי, ולנסיבותיו המשפחתיות. 10. באיזון בין מכלול השיקולים לחומרה ולקולא, אני מחליטה לקבל את ערעור המדינה, וקובעת כי במקום עונש הפסילה שהוטל בידי בית הדין, יחול על המשיב אמצעי של פסילה מוחלטת למשך 3 שנים מכל תפקיד בשירות המדינה; לאחר מכן ולמשך שנתיים, תחול עליו פסילה לתפקידי הוראה ולכל תפקיד אחר במשרד החינוך, אך יותר לו באותו שלב לחזור לשירות המדינה לתפקיד שמחוץ למשרד החינוך, ואינו כרוך בהוראה. שאר אמצעי הענישה שהוטלו על המשיב יעמדו בעינם. ניתנה היום, י"ב בתשרי התשס"ח (24.9.07). ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06025280_R01.doc יט מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il