מדינת ישראל- משרד הביטחון נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים ואח'

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1747/21 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופט ע' גרוסקופף העותרת: מדינת ישראל - משרד הביטחון נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הארצי לעבודה בירושלים 2. ניקולאי צ'רניצ'נקו 3. או.אר.אס שירותי רפואה 2001 בע"מ עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד אודלי-ה גליק פסק-דין השופט נ' הנדל: 1. בעתירתה, שהוגשה ביום 11.3.2021, מבקשת מדינת ישראל להורות על ביטול פסק דין שניתן בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים (ע"ע 29613-10-18; הנשיאה ו' וירט ליבנה, השופט ר' פוליאק, השופטת ח' אופק גנדלר ונציגי הציבור ר' בנזימן ו-צ' טבצ'ניק) ביום 18.3.2020. המדינה פורשת את טענותיה כלפי פסק הדין – העוסק בזכויות המלווים של נכי צה"ל – על פני 53 עמודים, אלא שלצורך הכרעה בעתירה די בנתון המופיע בדף הפתיחה. משמע, העתירה הוגשה כמעט שנה תמימה לאחר מתן פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה, ודי בשיהוי ממשי זה כדי לחרוץ את גורלה לשבט (והשוו, בג"ץ 1983/05 פינק נ' בית הדין הרבני האזורי בתל אביב, פסקה 5 (28.6.2005); בג"ץ 5224/19 ספורי נ' בית הדין הכנסייתי היווני הקתולי, פסקה 8 (8.8.2019); ובג"ץ 3133/20 אלמקייס נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקה 15 (14.9.2020), המתייחסים לשיהוי קצר יותר). לא ניתן לתלות בצוואר נגיף הקורונה את קולר השיהוי בן השנה בהגשת העתירה, וגם ההתייחסות להליך נוסף שהחל בחודש אוקטובר 2020 אינה יכולה להצדיק את הטרדת משיב 2 בחלוף שנה תמימה מן המועד בו הסתיימו הליכי הערעור. 2. העתירה נדחית, אפוא, על הסף. חזקה על העותרת שאם אכן נודעות לפסק דינו של בית הדין הארצי השלכות רוחב משמעותיות – אף שבית הדין הבהיר (בפסקה 64) כי קביעתו בעניין תחולת חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, אינה גורפת, וכי "כל מקרה ייבחן לפי נסיבותיו הקונקרטיות" – תיקרה לפניה הזדמנות לשוב ולהעלות את הסוגיות העקרוניות לדיון לפני הערכאות המוסמכות. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"א בניסן התשפ"א (‏24.3.2021). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 21017470_Z01.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il