אברהם כהן נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 1677/13 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 1677/13 לפני: כבוד הנשיא א' גרוניס המערער: אברהם כהן נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על החלטתו של בית המשפט לתעבורה בנצרת מיום 28.02.2013 בתת"ע 1038-06-12 שניתנה על-ידי כבוד השופטת ד' שרון-גרין בשם המערער: בעצמו פסק-דין 1. לפניי ערעור על החלטת בית המשפט לתעבורה בנצרת (כבוד השופטת ד' שרון-גרין) מיום 28.2.2013, שלא לפסול עצמו מלדון בתת"ע 1038-06-12. 2. נגד המערער הוגש לבית המשפט לתעבורה בנצרת כתב אישום. ביום 28.2.2013, המועד אשר נקבע להקראת התיק, ביקש המערער מבית המשפט לפסול עצמו מלדון בתיק. בבקשה ציין המערער כי "אם בית המשפט מסביר לי שאני מתבקש להעלות את כל טענותיי ואחר כך ייתן החלטה, אני מבקש שבית המשפט יפסול את עצמו מלדון בתיק. אחר כך אפנה לעליון ואחר כך נמשיך". בית המשפט דחה בו במקום את הבקשה, בקובעו כי אינו מוצא עילה לפסול עצמו. 3. על החלטה זו הוגש הערעור שלפניי. בערעורו טוען המערער מספר טענות, אשר חלקן הועלו לראשונה בערעור. כלל הטענות מכוונות נגד אופן ניהול המשפט על ידי בית המשפט לתעבורה. בתוך כך, טוען המערער כי הפרוטוקול אינו מייצג נאמנה את שנאמר בדיון וכי ההצגה היא חלקית בלבד. בנוסף, טוען המערער כי בית המשפט לא הכריע לאלתר בטענתו המקדמית לחוסר סמכות מקומית, אלא הורה לו לטעון תחילה את טענותיו הנוספות. לשיטת המערער, בכך פעל בית המשפט בניגוד להוראת סעיף 150 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן – חוק סדר הדין הפלילי). זאת ועוד, טוען המערער כי על בית משפט זה מוטלת חובה לקיים דיון בערעור. המערער הוסיף כי אם לא ייערך דיון בערעור, הוא ישקול להודיע על כך מיידית למשטרה [כך!]. 4. דין הערעור להידחות. הלכה היא, כי אין בהחלטותיו הדיוניות של בית המשפט ואופן ניהול המשפט, כשלעצמם, כדי לבסס עילה לפסילתו (ראו למשל: ע"פ 3374/09 פקירי נ' מדינת ישראל (21.5.2009); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 178-174 (2006)). במקרה הנדון, ציין המערער במפורש כי הסיבה לבקשת הפסלות היא אופן ניהול המשפט על ידי בית המשפט לתעבורה ואי-שביעות רצונו מן ההחלטות הדיוניות. ערעור פסלות שופט אינו המקום להעלות טענות ערעוריות. כך הוא באופן כללי, וכך הדבר שבעתיים נוכח ההחלטות שנתקבלו בענייננו, אשר אינן מעלות ולו רמז לגיבוש עמדה של בית המשפט כלפי הנאשם עצמו או כלפי תוצאת ההליך. עוד יצוין, כי כבר בבקשת הפסלות ציין המבקש כי בכוונתו לפנות לבית משפט זה (ככל הנראה בערעור על החלטת השופט), וזאת טרם שניתנה החלטת בית המשפט לתעבורה בבקשת הפסלות. סבורני כי בהתנהלות זו יש טעם לפגם, ואין לקבלה. 5. זאת ועוד, בניגוד לטענת המערער, אין מוטלת על בית המשפט חובה לקיים דיון בערעור פסלות אף אם מדובר בפלילים (ראו למשל: ע"פ 200/10 חן נ' מדינת ישראל (7.3.2010); ע"פ 10818/08 אליעז נ' מדינת ישראל (22.1.2009)). ההכרעה בעניינו של המערער מבוססת על טיעוניו המפורטים של המערער בכתב, וזאת בהתאם להוראת סעיף 147(ד) לחוק סדר הדין הפלילי. הוראה זו מסדירה את הפרוצדורה להכרעה בערעור פסלות, ואינה מחייבת לקיים בו דיון במעמד הצדדים. אשר להודעת המערער כי ישקול פנייה למשטרה אם לא יתקיים דיון: אין שום סיבה להתייחס להודעה כה תמוהה (וזו לשון המעטה). 6. הערעור נדחה אפוא מבלי שהמשיבה נדרשה להשיב. ניתן היום, כ"ה באדר התשע"ג (7.3.2013). ה נ ש י א _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 13016770_S01.doc דז מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il