פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"פ 10818/08

דניאל אליעז נ. מדינת ישראל

ערעור על החלטת בית משפט השלום שלא לפסול את עצמו מלדון בתיק פלילי.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 22/01/2009 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"פ — ערעור פלילי.
מספר התיק 10818/08 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה פסלות שופט — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על החלטת בית משפט השלום שלא לפסול את עצמו מלדון בתיק פלילי.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"פ 10818/08

דניאל אליעז נ. מדינת ישראל

ערעור על החלטת בית משפט השלום שלא לפסול את עצמו מלדון בתיק פלילי.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערער, דניאל אליעז, הגיש ערעור על החלטת שופט בית משפט השלום שלא לפסול את עצמו מלדון בתיק פלילי נגדו. המערער טען כי השופט גילה דעה קדומה כלפיו בכך שהמליץ לו למנות סנגור, וכי הגביל אותו בחקירת עדים. בית המשפט העליון דחה את הערעור וקבע כי המלצת שופט לנאשם להיעזר בסנגור היא פעולה לגיטימית שנועדה לסייע לנאשם ולא מעידה על דעה קדומה. כמו כן, נקבע כי החלטות דיוניות בנוגע לניהול המשפט וחקירת עדים אינן מהוות עילה לפסלות שופט, וכי השגות על החלטות אלו יש להעלות בערעור על פסק הדין הסופי ולא בבקשת פסלות.

סוג הליך ערעור פלילי (ע"פ)
הרכב השופטים ד' ביניש
בדעת רוב 1/1

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • דניאל אליעז

נתבעים

  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • המלצת השופט למינוי סנגור נועדה לסייע לנאשם ולא נבעה מדעה קדומה.
  • החלטות דיוניות בנוגע לניהול חקירות עדים אינן מהוות עילה לפסלות שופט.
  • תחושתו הסובייקטיבית של המערער אינה מקימה עילה לפסלות בהיעדר יסוד אובייקטיבי.
טיעוני ההגנה
  • המלצת השופט למינוי סנגור מעידה על דעה קדומה של השופט כי המערער לקוי בנפשו או בשכלו.
  • המלצת השופט והדגשת חומרת ההליך נתפסו כאיום מרומז לגבי תוצאת המשפט.
  • הגבלת המערער בחקירת העדים מעידה על משוא פנים של השופט.
מחלוקות עובדתיות
  • האם המלצת השופט למינוי סנגור מהווה הבעת דעה קדומה.
  • האם אופן ניהול חקירת העדים על ידי השופט מהווה עילה לפסלות.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • פרוטוקול הדיון בבית משפט השלום

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
פ 4980/07
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית משפט השלום בירושלים

תגיות נושא

  • פסלות שופט
  • סדר דין פלילי
  • ניהול דיון

שלב ההליך

ערעור
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק ע"פ 10818/08 בבית המשפט העליון ע"פ 10818/08 בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש המערער: דניאל אליעז נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בירושלים (כב' סגן הנשיא י' שמעוני), מיום 14.12.2008, שלא לפסול עצמו מלדון בתיק פ 4980/07 בשם המערער: בעצמו פסק-דין לפניי ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בירושלים (סגן הנשיא י' שמעוני) מיום 14.12.2008 שלא לפסול עצמו מלדון בתיק פ 4980/07. 1. לבית משפט השלום בירושלים (השופט שמעוני) הוגש כתב אישום נגד המערער בשני אישומים שונים של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. על פי הנטען בכתב האישום, במהלך חודש ינואר 2007, בשתי הזדמנויות שונות, פנה המערער בדברים אל שניים משכניו בשכונת מגוריו בירושלים ואיים עליהם, בכוונה להפחידם או להקניטם. בדיון שנערך בפני בית המשפט ביום 21.9.2008 ביקש המערער לשחרר מייצוג את הסנגורית שמונתה לו על ידי בית המשפט, בשל רצונו לייצג את עצמו במשפטו. בית המשפט המליץ למערער לשקול ייצוג על ידי סנגור, כשהוא מדגיש בפניו את חומרת משקלו של ההליך הפלילי, ותוצאותיו האפשריות. למרות זאת, עמד המערער על סירובו להיות מיוצג, והסנגורית שמונתה לו אכן שוחררה מייצוג. בשלב מאוחר יותר, בדיון שנערך בפני בית המשפט ביום 14.12.2008, ביקש המערער כי בית המשפט יפסול עצמו מהמשך הדיון בעניינו. בבקשתו, טען המערער, כי רצונו של בית המשפט למנות לו סנגור נתבסס על הנחת בית המשפט בדבר היותו של המערער לקוי בנפשו או בשכלו, וכי מכך יש ללמוד כי בית המשפט גיבש דעה קדומה כלפי המערער. כמו כן, טען המערער בבקשתו, כי, במסגרת חקירת העדים במהלך המשפט, הגביל אותו בית המשפט, ולא אפשר לו לשאול את העדים שאלות שונות, אותן ראה המערער כהכרחיות להגנתו. בהחלטתו מאותו יום, דחה בית המשפט את בקשת הפסלות. בית המשפט ציין בהחלטתו, בין השאר, כי אכן המליץ למערער להיות מיוצג על ידי סנגור, אך כיבד את החלטת המערער שלא להיענות להמלצה, וכן כי עיון בפרוטוקול הדיון מלמד כי המערער חקר את העדים משך זמן לא קצר. על החלטה זו הוגש הערעור שלפניי. 2. בערעורו, חוזר המערער על טענותיו האמורות, לפיהן אופן ניהול המשפט וחקירות העדים על ידי השופט מלמד על משוא פנים של בית המשפט כלפיו. טיעוניו המפורטים של המערער בכתב מתפרסים על פני יותר משלושים עמודים, ומתוכם ניתן להבין כי המערער ראה בהמלצתו של השופט למינוי סנגור, ובעיקר בהדגשת חומרת ההליך ותוצאותיו האפשריות שנתלוותה להמלצה זו, מעין איום מפי השופט, הנוגע לעונש שיוטל עליו בסופו של ההליך. נראה שאיום זה, כפי שהוא נתפס בעיני המערער, מחזק את הרושם שנוצר אצלו, ולפיו דעתו של השופט ננעלה לגבי תוצאת המשפט. 3. דין הערעור להידחות. טענתו של המערער, כי בית המשפט ביקש למנות לו סנגור עקב דעה שלילית כלפיו, אינה מקימה עילה לפסלות שופט. המידע שהיה בפני בית המשפט, ועל בסיסו ראה בית המשפט להמליץ למערער שימונה לו סנגור, איננו חורג מחומר הראיות הרגיל שבתיק, וככזה, מדובר במידע שיובא בפניו של כל שופט שיידון בעניינו של המערער. לפיכך, ברי כי לא ניתן לטעון שנוצרה כאן דעה קדומה פסולה של השופט כלפי המערער, באופן המצדיק פסילתו. יש להצר אמנם על כך שהמערער הבין את עצתו של בית המשפט כאיום מרומז או משתמע, אלא שברור גם שכוונתו של בית המשפט הייתה הפוכה, והוא לא נתכוון אלא לסייע לנאשם שבפניו, ולהדגיש בפניו את ההשלכות שעשויות להיות להחלטתו להתגונן במשפט תוך ויתור על הייצוג כשמדובר בהליך פלילי, שאין לזלזל בו ככלי להגנת הנאשם. באשר לטענות המערער בדבר אופן ניהול חקירות העדים על ידי בית המשפט, כבר נקבע בפסיקתנו כי החלטות כגון אלה, הנוגעות לניהולו השוטף של הדיון, לקציבת משך הזמן של חקירה נגדית, ולהתרת שאלות בחקירה או איסורן, אינן מהוות עילה לפסילת שופט. מקומן של ההשגות על החלטות מסוג זה הינו בהליך של ערעור על ההחלטות לגופן, בהתאם לסדרי הדין המקובלים, ולא בבקשה לפסילת שופט ובערעור עליה (ראו למשל: ע"א 5214/05 אוחיון נ' בנק לאומי לישראל (לא פורסם, 9.6.2005)). בנסיבות המקרה שלפניי, כל טענותיו של המערער הינן לגופן של החלטותיו הדיוניות של בית המשפט, ולפי פסיקתנו גם אם תחושתו הסובייקטיבית של המערער היא כי ניהול הדיון על ידי בית המשפט מצביע על יחס שלילי כלשהו של בית המשפט כלפי המערער, כשאין לתחושה זו יסוד בנתונים האובייקטיביים לא קמה עילה לפסילת השופט. בסיום הדברים, יוער, כי הכרעתי בעניינו של המערער נעשתה בהתבסס על טיעוניו המפורטים של המערער בכתב, וזאת בהתאם להוראת סעיף 147(ד) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, המסדירה את הפרוצדורה להכרעה בערעור הפסלות, ואינה מחייבת לקיים בו דיון במעמד הצדדים. תוצאת הדברים היא, כי הערעור נדחה. ניתן היום, כ"ו בטבת התשס"ט (22.1.2009). ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08108180_N01.doc דז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il