פלוני נ. פלוני

פסק-דין בתיק ע"א 1614/15 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 1614/15 לפני: כבוד הנשיאה מ' נאור המערער: פלוני נ ג ד המשיב: פלוני ערעור החלטת בית המשפט לעניני משפחה בירושלים מיום 26.2.2015 בתיק תמ"ש 43517-04-14 שניתנה על ידי כבוד השופט ש' אלבז בשם המערער: עו"ד שמעון האן פסק-דין לפניי ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (השופט ש' אלבז), מיום 26.2.2015 בתמ"ש 43517-04-14, לפיה נדחתה בקשת המערער כי בית המשפט יפסול את עצמו מלדון בעניינו. 1. המערער הוא אחד היורשים של אמו המנוחה. מנהל עיזבונה של האם הגיש תביעה נגד המערער. לתביעה זו קשורים תיקים נוספים באותו עניין שהתנהלו ומתנהלים לפני השופט ש' אלבז. 2. במהלך דיון הוכחות מיום 26.2.2015 ביקש המערער מבית המשפט שיפסול עצמו בטענה כי אין לו סיכוי בהליך. המערער ציין כי בזמנו האשים את בית המשפט במות אמו. המערער אף הזכיר לשופט כי עת פעל בזמנו כמנהל עיזבון רכש ממנו מחסן. המערער טען גם נגד התנהלותו של בית המשפט, בין היתר, בכך שנמנע מלתת החלטות בבקשות שהגיש, וזאת בניגוד למתן מענה לבקשות של הצד שכנגד. בכך, לדעת המערער, נוצר קיפוח קשה ומשוא פנים נגדו. 3. בית המשפט דחה את בקשת הפסלות. השופט קבע כי לא זכר שהמערער רכש בזמנו מחסן מעיזבון שניהל. השופט הוסיף כי אף לא זכר שהמערער האשים אותו בכך שאמו נפטרה והודיע כי אינו נוטר לו טינה. בית המשפט קבע כי כל ההליכים בתיק התנהלו כשורה וכי כל כוונת המערער היא לדחות את הדיונים. מאחר שלא נתבקשה תגובה לא חויב המערער בהוצאות. מכאן הערעור שלפניי. 4. המערער טוען כי לו ולשופט יש היכרות קודמת: השופט, עת פעל כעורך-דין, שימש מנהל עיזבון ממנו קנה המערער נכס מקרקעין. לטענת המערער, לאחר קניית הנכס, היו לו טענות קשות נגד השופט, שכן תהליך המכירה התארך ללא סיבה. עוד טוען המערער כי בדיון שהתקיים בפני השופט ביום 30.1.2012 בתיק קשור, שוחח המערער עם השופט על ההיכרות ביניהם ועל ההיכרות המשותפת עם עורך הדין הנוסף שפעל כמנהל עיזבון. המערער טוען כי בדיון מיום 13.2.2013 בתיק בעניין האפוטרופסות על האם היו חילופי דברים קשים בינו לבין השופט. המערער מציין דיון נוסף שהתקיים ביום 20.10.2014 בו הופיע ללא ייצוג ונחקר על ידי השופט. לטענתו, גם בדיון זה הביע השופט את דעתו על המערער ועל יושרו. 5. המערער טוען כי התנהלותו המוטה של בית המשפט, לרבות עריכת פרוטוקול הדיונים ואי שמירה על סדרי הדין מקימים עילת פסלות. וכך גם אי מתן החלטות במועד על ידי בית המשפט, בטרם הגשת תצהירי עדות ראשית וניהול דיוני הוכחות. מדובר, לטענת המערער בבקשות שהגיש בעניינים שבמהות. אי מתן החלטות בהן יוצרות, לטענת המערער, עיוות דין וטעויות בניהול התקין של המשפט ואף עלולות לגרום לו נזק בלתי הפיך. 6. המערער מפנה לדיון ההוכחות שנערך ביום 26.2.2015. מהתנהלות בית המשפט בדיון ומההחלטות שנתן מסיק המערער כי אין סיכוי למשפט הוגן. כך למשל, מפנה המערער לסירוב לאפשר לו להציג מסמכים, לחקור עד תביעה ואף לאזהרה כי יחויב בהוצאות. המערער מציין כי הגיש תלונה לנציב קבילות הציבור על שופטים. על יסוד האמור טוען המערער כי קם חשש ממשי למשוא פנים כלפיו בשל ניסיון של בית המשפט להשפיע על תוצאות התביעה. זאת, שכן הימנעות מהכרעה בבקשותיו משמעותה נטייה ברורה לטובת הצד שכנגד באופן המצדיק את פסילתו ולוּ לשם מראית פני הצדק. 7. דין הערעור להידחות. טענות המערער אינן מקימות עילת פסלות. השגותיו של המערער על תוכן ההחלטות שנתן בית המשפט ועל התנהלותו מקומן בהליכי ערעור רגילים, על פי סדרי הדין, ולא בהליכי פסלות (ע"א 7831/14 ד"ר משה וינברג ושות', עורכי דין ונוטריונים נ' גרינבוים (23.12.2014)). יש לזכור כי האחריות על ניהול המשפט מוטלת על בית המשפט, וכי לבית המשפט לענייני משפחה במיוחד, ניתנה האפשרות לנהוג בכל עניין של דיני ראיות וסדרי דין שאין עליו הוראה אחרת בחוק, בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשות משפט צדק (השוו: ע"א 3977/13 פלוני נ' פלוני 14.6.2013)). בנוסף, בבית המשפט לענייני משפחה קיים הנוהל של "שופט אחד למשפחה אחת", שלפיו מכלול הסכסוכים של אותה משפחה יידון לפני אותו שופט באותה ערכאה, באופן שיקנה לשופט אפשרות להכריע בשאלות שבמחלוקת מתוך ראיה כוללת (השוו: ע"א 8608/13 פלונית נ' פלוני (2.2.2014)). כך נעשה במקרה דנן. 8. אוסיף, כי המערער ציין בערעורו החלטות שנתן בית המשפט בתיקים קשורים שהתנהלו ומתנהלים לפניו. כידוע, מציאות החיים היא שלעתים שופט יושב בדין בין אותם בעלי דין יותר מפעם אחת. אם סבר המערער כי התנהלותו של בית המשפט בעבר בתיקים הקשורים מקימה עילת פסלות היה עליו לטעון טענת פסלות "מיד לאחר שנודעה לו עילת הפסלות" (תקנה 471ב לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; יגאל מרזל דיני פסלות שופט 63 (2006)). זאת לא עשה המערער, ומכאן שחל שיהוי בהעלאת טענות אלו. 9. כך או כך, בנסיבות שתוארו לעיל הגעתי לכלל מסקנה כי לא קיים יסוד לחשש שדעתו של בית המשפט ננעלה בנוגע לתוצאות התביעה הנוכחית. בהיעדרו של חשש ממשי למשוא פנים פסילת שופט מלשבת בדין היא, איפוא, צעד מרחיק לכת הפוגע בתקינות ההליכים השיפוטיים. יתכן שהרגישות והמתח המלווים את המשפט, בייחוד לאור אופי התביעה, יוצרים אצל המערער את התחושה שבית המשפט אינו מבין אותו, אולי אינו אוהד אותו או אף מתנכל לו, ומכל מקום אינו צודק. ואולם, אין מדובר אלא בתחושתו הסובייקטיבית של המערער וככזו, אין בה כדי להקים עילת פסלות (השוו: ע"א 7051/13 שירי נ' אליהו (26.1.2014)). לפיכך, חזקה על השופט כי ניהל וינהל את המשפט באופן תקין ויעיל מתוך מטרה להגיע לתוצאה צודקת וראויה. משלא התקיימה במקרה כל עילה לפסילת בית המשפט מלשבת בדין, דין הערעור, כאמור, להידחות (ע"א 3877/13 פלוני נ' פלוני (24.6.2013)). הערעור נדחה איפוא. משלא הוגשה תשובה אין צו להוצאות. ניתן היום, כ"ה באדר התשע"ה (16.3.2015). ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 15016140_C01.doc דז מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il