בתיה לבל ואח' נ. בנק לאומי למשכנתאות בע"מ

פסק-דין בתיק בש"א 1607/13 בבית המשפט העליון בש"א 1607/13 לפני: כבוד השופט ס' ג'ובראן המערערים בתיה לבל ואח' נ ג ד המשיב: בנק לאומי למשכנתאות בע"מ בקשה מטעם המערערים לעיון חוזר בפסק הדין מיום 18.2.12 החלטה ההליך שבפניי הוא גלגולו החמישי של הדיון בשאלת הפטור מערבון שמבקשים המערערים במסגרת ההליך הראשי. תחילתו, בדחיית בקשה לפטור מהפקדת עירבון (רע"א 6023/12-ז', מיום 27.9.2012). בהמשך לכך, לאחר מתן ארכות רבות להפקדת העירבון על ידי רשמי בית משפט זה, רובן ככולן לפנים משורת הדין, נדחתה בקשה נוספת לדחיית מועד הפקדת העירבון. לאחר הליכים שונים, שעניינם בשאלת קבלתו לרישום של ערעור על החלטות הרשמים, ניתן ביום 18.2.2012 פסק דיני, המאשר את החלטתם של הרשמים ג' שני ו-ל' בנמלך לא להעניק ארכה נוספת להפקדת עירבון. על החלטה זו הגישו המערערים בקשה לעיון נוסף, אותה דחיתי ביום 3.2.2013. כשבוע ימים לאחר מכן, ביום 11.2.2013, דחה הרשם ג' שני בקשה נוספת לעיון חוזר. יצוין כי מדובר בהחלטה ה-26 בתיק הנדון. על בקשה זו הגישו המערערים את הבקשה העומדת כעת בפניי. בטרם דיון, יצוין כי במסגרת ההליך הנוכחי מבקשים המערערים שהערעור לא יידון בפניי, נוכח החלטותיי הקודמות בעניינם. ספק אם היה מקום להתייחס לבקשה זו, שלא הוגשה באופן סדור כבקשה לפסלות שופט. מכל מקום, ובבחינת למעלה מן הצורך, אף אם הייתה מוגשת בקשה לפסילת שופט, דינה היה להידחות. תחושתו הסובייקטיבית של בעל דין כי שופט גיבש דעתו ביחס אליו או עצם העובדה שדן כבר בעניינו, אינן מהוות כשלעצמן עילות לפסילת שופט. על מנת שתקום עילת פסלות, על המערער להראות כי מתעורר, בנסיבות העניין, חשש ממשי ואובייקטיבי למשוא פנים (ראו למשל: ע"פ 1479/07 נומדר נ' מדינת ישראל (21.3.2007); ע"א 6472/06 פלוני נ' פלוני (10.2.2007)). חזקה היא כי דעתו של שופט לא "ננעלה" אף לאחר שהכריע בעניין מסוים, ועל הטוען אחרת, במקרה זה המערערים, חובת ההוכחה. זאת, מקל וחומר מקום בו, כפי שיוסבר להלן, אין מדובר בהליך המוגש כדין, אלא בהליך המוגש בניגוד לסדרי דין, ובו מנסה בעל דין בדרך עקיפין לשוב ולהשיג על סוגיה שהוכרעה בפסק דין חלוט עליו לא ניתן כלל לערער. לגופם של דברים – הבקשה שלפניי, למרות שכותרתה "ערעור", היא בפועל בקשה לביטול או לתיקון פסק דין. זאת, שכן עצם הגשת בקשות שונות לעיון חוזר לערכאה הדיונית לא מקימה לבעלי הדין זכויות דיוניות שלא היו מוקנות להן קודם לכן (וזאת, בשונה ממצב בו הייתה מתקבלת הבקשה לעיון חוזר, או אז היו יכולים בעלי הדין לערער על ההחלטה בזכות). משכך, דינה של בקשה זו להתקבל רק במקרים חריגים שבחריגים, שבהם נפלה טעות עובדתית ברורה, גלויה ושאינה שנויה במחלוקת בתוכן פסק הדין או טעות פרוצדוראלית של ממש באופן מתן פסק הדין. (ראו: בש"א 5824/11 יחזקאלי נ' עיריית חולון (20.12.2011)). לא זו אף זו, במקרה שלפניי מדובר בבקשה השנייה לעיון חוזר. לאחר העיון בבקשה, מצאתי שאין היא מאותם מקרים חריגים המצדיקים ביטולו או תיקונו של פסק דין. סוף דבר, הבקשה נדחית. ניתנה היום, כ"ט באדר התשע"ג (‏11.3.2013). ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 13016070_H01.doc שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il